מאת:


תביעת רשלנות רפואית בישראל

מקצוע הרפואה הינו מקצוע תובעני ומי שבחר במקצוע זה קיבל לידיו את האחריות הכבדה של שמירה על חייו ובריאותו של האדם. בשל ההשלכות הכבדות הנובעות מעבודתו של הרופא מצופה ממנו (ומיתר בעלי מקצועות הרפואה) לנהוג במידת זהירות גבוהה וברמה מקצועית נאותה. יחד עם זאת, טיפול רפואי הינו פעולה מורכבת ובמרבית המקרים אין וודאות מוחלטת לגבי סיכויי ההצלחה של הטיפול. יתרה מכך, בסופו של דבר, גם הרופא הטוב ביותר הינו אדם ככל האדם וגם הוא עשוי לעיתים לטעות בשיקול דעתו.
במאמר זה נעסוק אם כן בשאלה המורכבת מהי רשלנות רפואית או במילים אחרות, מתי טיפול רפואי כושל הוא בגדר רשלנות המזכה את הנפגע בתשלום פיצויים ומתי מדובר בהתממשות של סיכון סביר הגלום בעצם קבלת הטיפול הרפואי.
 

עילות התביעה במקרה של טיפול רפואי כושל

מצבים שבהם טיפול רפואי שניתן למטופל נכשל או מצבים שבהם לא ניתן למטופל טיפול רפואי שהוא היה זקוק לו הינם מצבים מצערים העשויים להוביל לפגיעה קשה בבריאותו של המטופל, לנכויות, לקיצור תוחלת החיים ואף למוות. יחד עם זאת, כאמור, לא כל כישלון של טיפול רפואי מקים למטופל זכות תביעה נגד המוסד הרפואי ובהחלט יתכנו מקרים לא מעטים שבהם הטיפול נכשל למרות שהרופא פעל באופן מקצועי ותוך הפעלת שיקול דעת סביר. מתי, אם כן, יראו את כשלון של טיפול רפואי ככזה המזכה את המטופל בקבלת פיצוי כספי בגין נזקיו?
ניתן לחלק את המקרים שהוכרו בפסיקת בתי המשפט ככאלה המזכים את המטופל בפיצוי כספי לשלוש קבוצות עיקריות:
- מקרים שבהם הרופא או עובד אחר של מוסד רפואי פעל בניגוד לחובה הקבועה בדין וכתוצאה מהפרת חובה זו נגרם למטופל נזק- מקרים מהסוג הזה ניתן לסווג באופן רחב כמקרים המהווים עוולה של "הפרת חובה חקוקה".
- מקרים שבהם הרופא או עובד אחר של מוסד רפואי ביצע מעשה שרופא סביר אחר לא היה מבצע באותן נסיבות או במילים אחרות לא פעל בהתאם לסטנדרט המקצועי המצופה מרופא סביר וכתוצאה מאותו מעשה נגרם למטופל נזק- מקרים מהסוג הזה עשויים להוות "רשלנות".
- מקרים שבהם הרופא או המוסד הרפואי לא מציג בפני המטופל הסבר נאות לגבי הסיכונים הנובעים מהטיפול ו/או לא מקבל את הסכמתו של המטופל טרם ביצוע הטיפול ובסופו של יום הסיכון מתממש ונגרם למטופל נזק- מקרים מהסוג הזה ניתן לסווג באופן רחב כמקרים של "פגיעה באוטונומיה".
 

רשלנות רפואית והפרת חובה חקוקה

רופאים, אחיות, רוקחים, שינניות ושאר עובדי מערכת הבריאות נתונים תחת רגולציה כבדה הכוללת חוקים, תקנות, צווים, הוראות שעה, הוראות נוהל של משרד הבריאות והוראות רבות נוספות. כל אלה הן חובות חקוקות החלות על עובדי מקצוע הרפואה והמסדירות את עבודתם.
במקרה שבו אחד מבעלי מקצוע הרפואה מבצע פעולה המנוגדת לחובות החקוקות המוטלות עליו או נמנע מלבצע פעולה שהוא היה חייב לבצע מכוח החובות החקוקות המוטלות עליו וכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל- הדבר מהווה עוולה נזיקית המכונה "הפרת חובה חקוקה". ביצוע העוולה מטיל על הרופא ו/או על המוסד הרפואי שבו הוא מועסק חבות לפצות את המטופל בגין הנזק שנגרם לו כתוצאה מהפרת החובה.
על אף ריבוי החובות החקוקות המוטלות על בעלי מקצוע הרפואה, מטבע הדברים, לא כל פעולה ופעולה של רופא מוסדרת בהוראה חקוקה. מלבד קיום הוראות הדין מצופה מהרופא לגלות זהירות ולנהוג ברמה מקצועית סבירה. במילים אחרות מצופה מהרופא לפעול כפי שרופא סביר אחר היה פועל במקומו במקרים מאותו סוג. כאשר רופא מבצע פעולה שרופא סביר אחר לא היה מבצע אותה באותן נסיבות, או כאשר רופא נמנע מלבצע פעולה שהיה מצופה מרופא סביר אחר לבצע באותן הנסיבות - הדבר מהווה התרשלות. ככל שכתוצאה מאותה
התרשלות נגרם למטופל נזק מוטלת על הרופא ו/או על המוסד הרפואי שבו הוא מועסק החובה לפצות את המטופל בגין הנזק שנגרם לו.
 

חובת ההוכחה והצורך בחוות דעת רפואית

כמו במרבית תחומי המשפט האזרחי החובה להוכיח שרופא פלוני הפר חובה חקוקה ו/או לא נהג כפי שנדרש מרופא סביר אחר באותן נסיבות מוטלת על התובע קרי, על המטופל. כך גם החובה להוכיח את שיעור הנזק ואת הקשר הסיבתי בין הרשלנות הרפואית לנזק.
השאלה המתבקשת היא, כיצד יכול מטופל, שאינו רופא, להוכיח שאיש המקצוע שטיפל בו לא ביצע את הטיפול ברמה המקצועית הנדרשת או עשה דבר מה המהווה הפרה של חובה חקוקה המוטלת על הרופא? התשובה היא שברובם המכריע של המקרים הוכחת רשלנות רפואית מחייבת קבלת חוות דעת של רופא אחר המומחה בתחום הרלוונטי. בהיעדר חוות דעת כזאת, לרוב, כלל לא ניתן להוכיח קיומה של עילת תביעה בתחום הרשלנות הרפואית. יתרה מכך, מאחר ועסקינן בהוכחת עניין שברפואה הרי שסעיף 87 לתקנות סדר הדין האזרחי מחייב לצרף חוות דעת מומחה כבר במעמד הגשת כתב התביעה ולא ניתן יהיה להגיש חוות דעת רפואית בשלב מאוחר יותר של הדיון, אלא ברשות בית המשפט.
משכך, בתביעות רשלנות רפואית, ישנה חשיבות עליונה לאיסוף של כל החומר הרפואי הרלוונטי ולקיומה של חוות דעת רפואית מתאימה, כל זאת עוד טרם הגשת התביעה. בתוך כך יש להקפיד על כך שחוות הדעת תיערך על ידי מומחה בעל שם ובעל מומחיות בתחום הרפואי הספציפי שבו נטען לקיומה של רשלנות. טרם עריכת חוות הדעת על הרופא המומחה לקבל לידיו את כל התיעוד הרפואי הנלווה לביצוע הטיפול הכושל שלנערך למטופל, כולל תהליך אבחנת הבעיה הרפואית, הבדיקות הרפואיות שנעשו לצורך ביצוע הטיפול, מסמכי הקבלה לטיפול, מסמכי סיכום הטיפול וכן את כל ההיסטוריה הרפואית של המטופל. על סמך מסמכים אלה וכן על סמך הידוע המקצועי שלו נדרש המומחה לציין את הפעולות הספציפיות שננקטו או לא ננקטו על ידי הגורם המטפל, אשר מהוות חריגה מהסטנדרט המקצועי הסביר או מהחובות החוקיות המוטלות על הגורם המטפל.
בנוסף, במסגרת חוות הדעת על המומחה לציין את הנזק הרפואי שנגרם למטופל, לרבות שיעור הנכות, ככל שקיימת כזאת, תוך הבחנה בין המצב הרפואי הקודם של המטופל לבין מצבו הרפואי כתוצאה מהטיפול.
אחד הקשיים המשמעותיים בהוכחת רשלנות רפואית הוא מציאת המומחה, אשר יהיה בעל ניסיון וכישורים מתאימים ואשר יהיה מוכן לתת חוות דעת שלילית על רופא אחר שהוא קולגה שלו, המומחה באותו התחום (דבר שאינו מובן מאליו). בשל כך, חלק משמעותי מעבודתו של עורך הדין בתביעות רשלנות מקצועית הוא מציאת המומחה המתאים, בדיקת חוות הדעת הראשונית ובמידת הצורך גם מתן הערות לתיקון חוות הדעת, על מנת שזו תכלול את כל המרכיבים הנדרשים להוכחת הרשלנות הרפואית והנזק.
בשלבים שלאחר הגשת התביעה, ניתנת לנתבע האפשרות להגיש חוות דעת נגדית מטעמו ובסופו של יום ממונה מומחה מטעם בית המשפט וחוות דעתו לרוב מכריעה את המחלוקת בעניין קיומה של רשלנות ובעניין הנזק. זוהי הסיבה העיקרית לכך שחוות הדעת שאותה יש לצרף לכתב התביעה צריכה להיות מבוססת וערוכה על ידי מומחה מתאים ובעל ניסיון, אשר יוכל לשכנע בחוות דעתו הן את המומחה מטעם בית המשפט והן את בית המשפט.
 

הוכחת רשלנות רפואית וקיומו של תיעוד רפואי הולם

סוגיה מהותית נוספת העולה במסגרת תביעות רשלנות מקצועית הינה סוגיית היקף התיעוד שערך המוסד הרפואי לטיפול הכושל. במקרים שבהם המוסד הרפואי לא ערך תיעוד מפורט מספיק ו/או לא שמר על התיעוד ו/או אינו מגלה את התיעוד מכל סיבה אחרת ו/או כאשר התיעוד מתגלה כבלתי אמין, עשוי הדבר להטות את הכף לחובת המוסד הרפואי ולהעביר אליו את נטל הראיה.
במקרים כאלה יהיה על המוסד הרפואי להוכיח שעל אף כשלון הטיפול עובדי הצוות הרפואי עשו את כל הנדרש מהם באופן סביר להצלחת הטיפול ולא התרשלו, דבר שאותו המוסד יתקשה לעשות בהיעדר תיעוד רפואי מתאים, באופן שמעלה את סיכוייו של התובע להצליח בתביעה.
 

פגיעה באוטונומיה

סוג נפרד ומיוחד של תביעות הנובעות ממתן טיפול רפואי כושל הינו תביעות בגין פגיעה באוטונומיה. חוק זכויות החולה מחייב מוסד רפואי לקבל את הסכמתו מראש של המטופל לביצוע הטיפול וזאת לאחר שנמסר למטופל כל המידע הרלוונטי לגבי הטיפול שאותו הוא הולך לעבור, לרבות מידע לגבי הסיכונים הכרוכים בביצוע הטיפול (כל זאת למעט מקרים חריגים שבהם אין אפשרות מעשית לקבל את הסכמת המטופל).
אי קבלת הסכמת המטופל בדרך הקבועה בחוק או אי מתן פירוט מתאים לגבי פרטי הטיפול ו/או הסיכונים הנובעים מהטיפול מהווים למעשה ביצוע טיפול שהמטופל לא הסכים לו ו/או שהמטופל הסכים לו מבלי להיות מודע לסיכונים הכרוכים בטיפול. במקרה כזה, ככל שמתממש אחד הסיכונים עשוי המטופל לזכות בפיצוי גם אם לא הייתה רשלנות מצד הגורם המטפל במתן הטיפול.
תביעות שבהן ניתן פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה הינן חריגות למדי שכן לרוב המוסדות הרפואיים מקפידים לעמוד בחובתם ולהחתים את המטופל על טופס הסכמה מדעת המפרט את הסיכונים הנובעים מהטיפול, אולם מקרים כאלה בהחלט מתרחשים מעת לעת.
 

שיעור הנזק

שאלה מהותית נוספת הנדונה בכל תיק רשלנות רפואית מלבד עצם קיומה של הרשלנות היא שאלת שיעור הנזק אשר נגרם למטופל בעקבות הטיפול הכושל. לעיתים הנזק הרפואי הינו קל יותר להוכחה, בעיקר באותם מקרים חריגים שבהם הטיפול הרפואי גרם לנפגע נכות והביא אותו למצב קשה יותר מזה שבו הוא היה לפני הטיפול.
אולם, לעיתים מדובר בנזק ששיעורו קשה יותר להוכחה, בייחוד מאחר ובחלק גדול מהמקרים מדובר במטופל שלא היה אדם בריא מלכתחילה וייתכן שאף היה חולה במחלה קשה ו/או סופנית, כל זאת ללא קשר לטיפול הכושל. במקרים כאלה, על מנת להצליח בתביעה אין די בהוכחת העובדה שהטיפול לא הצליח, אלא יש להוכיח כי אילולא הרשלנות היה קיים סיכוי סביר שהטיפול היה מצליח ושמצבו של המטופל היה משתפר.
אתגר נוסף בתביעת רשלנות רפואית הינו בהוכחת ראשי תביעה נוספים מלבד הנזק הגופני שבהרעת המצב הרפואי ו/או בכישלון השיפור של המצב הרפואי. כך למשל, על מנת להצליח בתביעה, התובע נדרש לפרט בכתב התביעה ולהוכיח נזקים נוספים כגון:
  • כאב וסבל הכרוך בעצם מתן הטיפול הכושל;
  • כאב וסבל הנובע מהמצב הרפואי לאחר הטיפול הכושל;
  • קיצור תוחלת החיים בעקבות הטיפול הכושל;
  • הצורך להוציא הוצאות רפואיות נוספות בעקבות הטיפול הכושל כגון הצורך בביצוע טיפול חוזר ו/או הצורך בקבלת טיפולים בעקבות הנזק שנגרם כתוצאה מהטיפול הכושל;
  • הצורך בעזרת הזולת בעקבות הטיפול הכושל;
  • עלות הנסיעות הנדרשות לצורך טיפולים נוספים הנובעים מהטיפול הכושל וכד'...

כל אלה מחייבים תיעוד נרחב ככל הניתן, על מנת להביא לפסיקת פיצוי נאות בגין הנזקים שנגרמו.

 

תביעת רשלנות רפואית - פסקי דין חשובים

להלן נסקור מספר פסקי דין מהחודשיים האחרונים הממחישים את התנהלות בתי המשפט בתביעות העוסקות ברשלנות רפואית.

  • בפסק דינו של בית המשפט המחוזי של מחוז מרכז (בלוד) מיום 18.1.22 התקבלה תביעתה של מטופלת שנגרם לה אירוע מוחי ונכות גופנית קשה עקב חדירת תסחיף אויר בעת מתן זריקת אופטלגין בבית החולים לניאדו.
    מאידך בית החולים טען כי נזקיה של התובעת נגרמו כתוצאה מדלקת מוחית שממנה היא סבלה ולא מחדירת תסחיף אויר במהלך הזריקה.
    המומחה מטעם בית המשפט תמך בסבירות גרסת בית החולים אולם, אף על פי כן בצעד חריג ביותר בית המשפט מצא לנכון להעדיף את חוות דעת המומחה מטעם התובעת על פני חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט.
    בית המשפט מצא, כי ההנחות העובדתיות שעליהן נשען המומחה מטעם בית המשפט בקביעתו היו שגוייות ואינן מתיישבות עם אותן התרחשות האירועים בפועל. משכך העדיף בית המשפט את טענת התובעת, כי נזקיה נגרמו כתוצאה מתסחיף אויר על פני טענת בית החולים, כי הנזקים נגרמו כתוצאה מדלקת מוחית.
    כאמור, כתוצאה מהטיפול נגרמה לתובעת נכות קשה ומשכך חייב בית המשפט את בית החולים לפצות את התובעת בסך של למעלה ממיליון ₪ וכן חייב את בית החולים בשכר טרחת עורך דין ובהוצאות משפט בסך של כ- 250 אש"ח.

    (תא (מרכז) 16156-01-14 פלונית נ' מרכז רפואי צאנז, בית חולים לניאדו)

  • בפסק דינו של בית המשפט המחוזי במחוז מרכז (בלוד) מיום 4.1.22 נדונה תביעה של הורים לפעוטה אשר נפטרה עקב סיבוכים בדלקת ריאות. הורי הפעוטה הביאו אותה לשני ביקורים במרכז רפואי אולם על אף ההחמרה במצב הרפואי במהלך הביקור השני, המרכז הרפואי נמנע מלבצע את כל הבדיקות הנדרשות בפעוטה ובעיקר נמנע מלהפנות את ההורים לחדר המיון. בפני בית המשפט הובאו חוות דעת רפואיות נגדיות מטעם שני הצדדים וכן דו"ח ועדת בדיקה שמונתה על ידי משרד הבריאות עקב מותה של הפעוטה.
    בית המשפט קיבל את התביעה וקבע, כי המרכז הרפואי התעלם ממספר פרמטרים מהותיים אשר העידו על סיכון לחייה של הפעוטה ואשר חייבו אותו לבצע בדיקות נרחבות יותר וכן חייבו אותו להפנות את ההורים לחדר המיון וכי כתוצאה מרשלנות זאת של רופאי המרכז הרפואי נפטרה הפעוטה.
    בית המשפט חייב את המרכז הרפואי לפצות את ההורים בסך של למעלה מ- 1.5 מיליון ₪ וכן בתשלום שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט בסך של כ- 400 אש"ח.

    תא (מרכז) 8276-01-19 עזבון המנוחה פלונית (קטינה) ז"ל נ' טרם טיפול רפואי מיידי (טר"מ) בע"מ
     
  • בפסק דינו של בית משפט השלום בקריות מיום 16.1.22 נדונה תביעה של יולדת אשר במהלך לידתה הובהלה לביצוע ניתוח קיסרי דחוף שבמהלכו התגלה דימום ברחמה ובעקבות הניתוח איבדה התובעת את יכולת הפריון שלה.
    בית המשפט קבע כי לא נפלה רשלנות בביצוע הניתוח הקיסרי. כי ההחלטה לתת הזדמנות ללידה טבעית ולהמתין עם ביצוע הניתוח עד לשלב מאוחר של הלידה הייתה אמנם כרוכה בסיכון, אך הייתה במסגרת שיקול הדעת הרפואי הסביר.
    יחד עם זאת, בית המשפט קבע, כי נפלו פגמים משמעותיים בהתנהלות בית החולים בכל הנוגע למתן מידע שוטף ומפורט לתובעת לגבי התקדמות תהליך הלידה והסיכונים הכרוכים בהתמשכות התהליך. בית המשפט קבע, כי על בית החולים הייתה מוטלת החובה לעדכן את התובעת בזמן אמת בהתפתחות תהליך הלידה וכן בסיכונים הכרוכים בניתוח קיסרי, אם וככל שהדבר יידרש. בפועל, לא נעשה עדכון שוטף, כאמור, התובעת הובהלה לניתוח קיסרי באופן בהול ואמנם היא חתמה על טופס הסכמה מדעת לביצוע הניתוח אך בשל אי קבלת מידע שוטף ועדכני טרם קבלת ההחלטה בדבר ביצוע הניתוח נגרמה פגיעה באוטונומיה של התובעת.
    בסיכומו של דבר, בית המשפט פסק לתובעת פיצוי כספי עקב פגיעה באוטונומיה בסך של 150 אש"ח וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 45 אש"ח.

    (תא (קריות) 36947-09-17 פלונים נ' מרכז רפואי רמב"ם)
     
  • בפסק דינו של בית משפט השלום בירושלים מיום 23.1.22 נדונה תביעה של מטופלת אשר קיבלה זריקה בגבה להפחתת כאבי גב. כפי שהתברר בדיעבד, במהלך הזריקה נפגע אחד מעצבי עמוד השדרה וכתוצאה מכך נגרם שיתוק בכף רגלה של התובעת.
    המומחה מטעם התובעת קבע, כי על פי התיאור העובדתי שהוצג בפניו על ידי התובעת, הזריקה נעשה במקום שגוי (נמוך מדי בעמוד השדרה) וזו הסיבה לפגיעה בעצב, בעוד שאילו הייתה מתבצעת הזריקה במקום הנכון לא הייתה נגרמת פגיעה בעצב. הנתבעת, טענה מנגד כי הזריקה בוצעה במקום הנכון וכי לא הייתה כל רשלנות במתן הטיפול אולם בפועל התברר, כי הנתבעת לא ביצעה תיעוד אמין של מהלך הטיפול. טופס הטיפול לא היה חתום בידי הרופא המטפל וגם לא בידי המטופל ולא עלה בידי הנתבעת להוכיח מי היה האדם שביצע את הזריקה עקב סתירות שהתגלו במסמכי התיעוד. משכך, קבע בית המשפט, כי על המרפאה מוטל הנטל להוכיח שלא התרשלה במתן הטיפול וכי הנתבעת לא הקימה נטל זה בהיעדר תיעוד הולם.
    בסופו של יום חייב בית המשפט את המרפאה לפצות את התובעת בסך של כ- 300 אש"ח (לאחר ניכוי קצבאות נכות שקיבלה התובעת מהמוסד לביטוח הלאומי) וכן חייב אותה בתשלום שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט בסך נוסף של כ-120 אש"ח.

    (תא (י-ם) 16237-09-17 פלונית נ' טרם רשת מרכזים לרפואה דחופה)
     
  • בפסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב מיום 24.1.22 התקבלה תביעה של מטופל עקב טיפול שיניים כושל שנעשה לו וכן עקב פגיעה באוטונומיה. בית המשפט קיבל את התביעה במלואה לאחר שהתברר שהרופא, הנתבע, לא ניהל רישומים מתאימים, לא הציג תכנית טיפול שהוצגה לתובעת ואושרה על ידה, ביצע בה טיפול מיותר ורשלני בשיניים שלא ניתן היה להציל וכן נמנע מלבצע מספר טיפולים אחרים שהיו הכרחיים לצורך שיקום הפה של התובעת (כל זאת על סמך חוות דעת המומחה מטעם התובעת אשר מסקנותיה התקבלו במלואן).
    בסופו של יום חיים בית המשפט את הנתבע לפצות את התובעת בסך כולל של למעלה מ- 250 אש"ח וכן בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של כ- 60 אש"ח.

    (תא (ת"א) 14386-10-18 ו.ג נ' ד"ר תאופ'יק דראג'מה)
     
  • בפסק דינו של בית משפט השלום בחיפה מיום 30.1.22 נדונה תביעה של מטופל שקיבל טיפול שיניים נרחב וטיפול זה כשל באופן שחייב את עקירת כל השיניים וביצוע טיפול חוזר של התקנת מבנים וכתרים במקום השיניים הטבעיות. אחת הסיבות לכישלון הטיפול הייתה נעוצה בכך שהטיפול הופסק בשלב שבו הותקנו לתובע כתרים זמניים ולפני התקנת כתרים קבועים, כל זאת בשל חוב כספי שהיה לתובע.
    בית המשפט דחה את טענות התובע בנוגע לכך שהרופא המטפל ביצע טיפול רשלני שאינו עומד ברמה המקצועית הנדרשת עד למועד הפסקת הטיפול. בית המשפט הגיע למסקנה זו לאחר שחוות דעת המומחה אשר הוגשה מטעם התובע נמצאה כבלתי אמינה ומשהתברר שהמומחה מטעם התובע לא התייחס לכל החומר הרפואי וכן שינה את גרסאותיו במהלך עדותו בבית המשפט.
    יחד עם זאת, בית המשפט חייב את המרפאה לפצות את התובע בגין כך שזו ביטלה טיפול שהיה קבוע לתובע ולמעשה הפסיקה את הטיפול עקב חוב כספי של התובע מבלי להזהיר אותו בנוגע להשלכות הצפויות כתוצאה מהפסקת הטיפול. בית המשפט קבע, כי גם אם אכן היה חוב כספי למטופל חובת הזהירות של מרפאת שיניים מחייבת אותה לכל הפחות ליצור קשר עם המטופל, לזמן אותו לביקורת וליידע אותו לגבי ההשלכות הנובעות מהפסקת הטיפול- דבר שלא נעשה.

    (תא (חי') 45741-01-19 פלוני נ' קר שרותי רפואה בע"מ)
 

לסיכום

הנה כי כן, לא כל טיפול רפואי שנכשל מעמיד למטופל עילת תביעה. בהחלט יתכנו מקרים שבהם טיפול רפואי נכשל ונגרם למטופל נזק מבלי שהייתה רשלנות כלשהי מצד הגורם המטפל. הוכחת קיומה של רשלנות רפואית

כרוכה בהליכים משפטיים מורכבים המחייבים מקצועיות וניסיון רב הן של עורך הדין המטפל בתביעה והן של המומחה אשר חוות דעתו נדרשת טרם הגשת התביעה.

ניהול תביעת רשלנות מקצועית מחייב ניסיון וידע של עורך הדין לא רק בסוגיות המשפטיות אלא גם בבחירת המומחה המתאים למתן חוות דעת, בבדיקת מכלול האסמכתאות העומדות בבסיס חוות הדעת ובבדיקת נוסח חוות הדעת, על מנת לוודא שזו מבוססת דיה להוכחת הרשלנות.
במקרים המתאימים גם בהיעדר רשלנות רפואית עשוי בית המשפט לפסוק פיצוי למטופל ככל שהמוסד הרפואי ביצע את הטיפול תוך פגיעה באוטונומיה של המטופל, ללא קבלת הסכמה מודעת של המטופל ו/או מבלי שמסר למטופל מידע מלא אודות הסיכונים הכרוכים בטיפול.

 

 

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054.

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

תביעות ביטוח - נזקי הצפה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); משה זוארץ, עו"ד

נזקי הצפה ורטיבות - פיצוי נמוך ובלתי הולם מחברת הביטוח אינו בהכרח סוף דבר

נזקים על רקע לאומני / מלחמה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); שלומי פרץ, משפטן

משרדנו פתח מיד עם פרוץ האירועים האחרונים מוקד חירום לסיוע משפטי לעסקים ופרטיים אשר רכושם נפגע (נזק ישיר) ו/או אבדו רווחים עקב פעולות האיבה (נזק עקיף). משרדנו המורכב מעורכי דין ורואי חשבון אשר ייצגו שנים רבות את מנהל מס רכוש/רשות המיסים טיפל ומטפל במאות תביעות מס רכוש משני צדי המתרס.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.