שיטת המיסוי בישראל מטילה חבות במס על אדם תושב ישראל, ללא כל קשר למיקום הפקת הכנסה. מלבד ההגדרה בפקודה ל"תושב ישראל", המבחן מקובל לקביעת תושבות הוא מבחן "מרכז החיים", שבמסגרתו נבחנת השאלה מהו מרכז חייו של האדם הטוען לתושבות, בהתאם לזיקות השונות: המשפחתיות, הכלכליות, החברתיות וכיו"ב.
בתיק מס עמ"ה 32608-01-10 מיכאל ספיר נ' פקיד שומה כפר סבא, שניתן בחודש מאי 2013 קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו כי על אף שמקום המגורים של התא המשפחתי של הנישום - אשתו ושתי בנותיו - הנו בישראל, אין לראות בו כתושב ישראלי לצורכי מס.
המערער, מהנדס חשמל ואלקטרוניקה במקצועו, החל לעבוד בסינגפור בשנת 2001. במסגרת עבודתו, העתיק המערער את מקום מגוריו לסינגפור, כאשר אשתו ושתי בנותיו נותרו בישראל, וכמו כן הוא הותיר אחריו בישראל נכסים שונים כגון דירות, רכבים, חשבונות בנקים וכדומה. לכאורה, מאחר והתא המשפחתי וכן נכסים שונים נותרו בישראל הדבר מעיד על זיקות רבות לישראל ומדיניות פקיד השומה, אשר אומצה לא אחת על ידי בתי המשפט, ראתה בכך משום ראיה להיותו של הנישום תושב ישראל.
בית המשפט קבע כי אכן, מקום מושבו של התא המשפחתי מהווה אינדיקציה בעלת משקל בשאלה היכן מרכז חייו של נישום, ואולם אין לשלול כי הנישום החליט לחיות את חייו בנפרד מהתא המשפחתי, ובמקרה שכזה מירב הזיקות מצביעות כי מרכז חייו היה בסינגפור.
בית המשפט ערך הבחנה בין הזיקות התלויות בנישום לבין אלו שאינן תלויות בו כגון, התא המשפחתי וכן נכסיו הרבים בישראל והגיע למסקנה כי אכן, הזיקות התלויות בנישום מצביעות רובן ככולן כי מרכז חייו של הנישום הנו בסינגפור. בנקל, יכול היה השופט להגיע לתוצאה ההפוכה. נסיבותיו המיוחדות של המערער ועדותו כי בחר לחיות חיים נפרדים מתאו המשפחתי בישראל בהסכמת משפחתו הכריעו את הכף לטובתו. כמו כן, עצם הישארותו של המערער בסינגפור חרף העובדה כי סיים את עבודתו, ופיתוח קשריו העסקיים והחברתיים במדינה הזרה היוו משקל בהחלטתו של בית המשפט.
נותר לראות ולהמתין באם פסק דין זה יביא לשינוי הגישה הננקטת של פקיד השומה כלפי נישומים הטוענים כי הם אינם תושבי ישראל חרף קיומו של התא המשפחתי בישראל.
מתי רשות המסים תראה בכם “סוחרים” בשוק ההון - גם אם חשבתם שאתם רק משקיעים פרטיים?
המאמר החדש חושף את המבחנים שבאמצעותם בוחנת רשות המסים פעילות ב־ניירות ערך, כיצד מסחר אינטנסיבי עלול להפוך ל־עסק חייב במס שולי, ביטוח לאומי ואף מע"מ, ומהן ההשלכות הכלכליות של שינוי הסיווג.
כמה עסקאות כבר נחשבות “עסק”?
האם מסחר דרך אלגוריתמים או ברוקר מקצועי מסכן את הסיווג ההוני?
ומתי כדאי לעבור לפעילות באמצעות חברה בע"מ?
המאמר מסביר גם את כללי התיישנות השומה, סמכויות הביקורת של רשות המסים ומנגנוני ההתגוננות שחשוב להכיר מראש.
האם המפעל שלכם משלם מס חברות מלא למרות שהוא עשוי להיות זכאי ל-מס מופחת של עד 7.5% בלבד?
האם אתם עומדים בתנאי מפעל מועדף מבלי לדעת זאת?
ומה הקשר בין יצוא, פחת מואץ והטבות דיבידנד לבין חיסכון מס של מאות אלפי שקלים?
המאמר החדש מסביר כיצד פועל חוק עידוד השקעות הון, מי עשוי להיות זכאי להטבות, ואילו טעויות עלולות לגרום לאובדן ההקלות מול רשות המסים.
האם באמת אפשר להעביר דירה במתנה בלי לשלם מס?
מתי מתנה בין הורים לילדים עלולה להפוך ל"עסקה מלאכותית" מול רשות המסים?
מה קורה אם ההורים ממשיכים לגור בנכס?
ומתי ניתן לבטל מתנה גם אחרי החתימה?
חיפוש 
סגור 
