8/7/2013
אחד המישורים בו צפויה לחול רפורמה הינו תחום הנאמנויות הנוצרות על ידי תושבי חוץ אשר הנהנים ממנה הם תושבי מדינת ישראל. מהלך זה מהווה בין היתר נדבך למאבק גלובאלי בהון שחור ולא מדווח, אשר לרשויות המס המקומיות קשה לשים את ידן עליו. מטרתו של נייר עמדה זה הינה עמידה ראשית על הרפורמה הצפויה על מישוריה השונים תוך הצגת הבסיס התיאורטי ושנית על הליך הגילוי מרצון כאקט אסטרטגי לנישום הפוטנציאלי.
נאמנויות ומודל המס הנהוג:
נאמנות הינה מערכת יחסים משפטית העוסקת בזיקה בין נכס, לצד נאמן המופקד עליו, ואשר מחויב להחזיק או לפעול בו למטרה מסוימת. אותה מערכת מכתיבה צורת התנהלות כללית לפיה צד א' (להלן: "היוצר"), מקנה נכס לצד ג' (להלן: "הנאמן") במטרה שיחזיק בו או יפעל בו לטובת צד ב' (להלן: "הנהנה") או לטובת מטרה אחרת. מערכת יחסים זו נוצרת לרוב על ידי חוזה ויש לה היבט קנייני (בין הנכס לנאמן, ובין הנכס לנהנה), והיבט אובליגטורי (בין הנאמן לנהנה).
פקודת מס ההכנסה (להלן: "הפקודה") מסדירה את סוגיית הנאמנויות בסעיף 75ג' ואילך, וזאת לאור פוטנציאל הפקת הרווחים לטובת הנהנה על ידי הנאמן. הפקודה יצרה הסדרי מס בהתאם לסיווג הנאמנות כאשר לענייננו שלושת ההסדרים הרלוונטיים הם:
נאמנות יוצר תושב חוץ - נאמנות שבמועד יצירתה כל יוצריה הם תושבי חוץ או בשנת המס כל יוצריה וכל הנהנים בה הם תושבי חוץ. תוצאת מיסוי של מבנה משפטי זה הינה תפיסת נכסי והכנסות הנאמנות כנכסי והכנסות היוצר. לאור זאת נאמנות זו תחשב למעשה לתושבת חוץ ויראו את נכסי הנאמן כנכסים המוחזקים בידי תושב חוץ ואת הכנסת הנאמן כהכנסה של יחיד תושב חוץ.
נאמנות נהנה תושב חוץ - נאמנות שבשנת המס כל הנהנים בה הם יחידים תושבי חוץ שזהותם ידועה ויוצר אחד לפחות בה הוא תושב ישראל. בנאמנות מסוג זה יראו את נכסי והכנסות הנאמן כנכסי והכנסות הנהנה, הנאמנות תחשב כתושבת חוץ ויראו את נכסי הנאמן והכנסותיו ככאלה של יחיד תושב חוץ.
נאמנות תושב ישראל - אפשרות שיורית, שאינה נאמנות יוצר תושב חוץ או נאמנות נהנה תושב חוץ. בנאמנות מסוג זה יראו את נכסי והכנסות הנאמנות כנכסי והכנסות היוצר, בהקשר זה יראו את הכנסת הנאמן כהכנסתו של יחיד תושב ישראל ואת נכסי הנאמן כנכסים של יחיד תושב ישראל. המשמעות היא שנאמנות כזו חייבת במס על כלל הכנסותיה המופקות בישראל ומחוצה לה.
הרפורמה הצפויה והמלחמה בהון השחור:
הרפורמה הצפויה במודל מיסוי הנאמנויות נוגעת בעיקרה לנאמנות יוצר תושב חוץ. במצב הקיים, בהקמת נאמנות מסוג זה, הנאמנות והנהנים פטורים ממס על הכנסותיהם שהופקו מחוץ לישראל ללא תלות בתושבות הנהנים בנאמנות. נוסף על האמור, זהות הנאמנות לעניין המיסוי נשמרת גם לאחר פטירתו של היוצר, קרי הנאמנות תהא פטורה ממס לעולם על רווחיה לרבות בחלוקתם לנהנים תושבי ישראל.
מודל זה יצר פרצה נפוצה לתכנון מס בה מועברים נכסים מניבים לנאמנויות מסוג נאמנות יוצר תושב חוץ במטרה להתחמק מדיווח עליהם, ומתשלום מס על רווחים שהפיקו. כך, שהלכה למעשה הנהנים תושבי ישראל פטורים מתשלום מס על אותם רווחים ללא הגבלת זמן, וזאת משום שאותם רווחים נתפסים כשייכים לארץ מוצאם שהיא אינה ישראל. בהנחה שגובה המס במדינת ה"מקור" נמוך יותר (ולעיתים אף לא קיים), נוצר חיסכון מס משמעותי.
כתוצאה מהסדר פרוץ זה התפתחו מודלים שונים (משפחתיים ועסקיים) של ניהול משאבים פיננסיים וריאליים בנאמנויות חוץ ובהיקפים אדירים, וזאת לרוב במדינות אשר לישראל אין אמנות מס איתן, דבר אשר הביא לקיומו של הון ישראלי לא מדווח בהיקפים עצומים. דוגמא לתכנון מס נפוץ הנה הקמת נאמנות יוצר תושב חוץ על ידי תושבים חוזרים לטובת בני משפחתם בארץ בטרם הם עולים לישראל- בעודם תושבים זרים. דוגמא נוספת הנה הקמת חברה להחזקת נכסי נאמנות וניהולם במקלטי מס.
לאור האמור החלו רשות המסים והמחוקק להוביל שינוי בכמה מישורים:
1. חוק ההסדרים החדש מציע לצמצם את היקף המקרים אשר יכנסו להגדרת נאמנות יוצר תושב חוץ, באופן שיימנע תכנוני מס והסתרת נכסים באמצעות שני מישורי פעולה עיקריים: ראשית, נאמנות תושב חוץ שיש בה נהנה ישראלי אחד לפחות, תמוסה בישראל באופן שוטף לפי ייעוד לנהנה הישראלי, או בעת החלוקה לנהנה (לשיקול הנאמן). שנית, שינוי סיווג נאמנות המסווגת כ- "נאמנות יוצר תושב חוץ" עם מות היוצר, בהתאם לתושבות הנהנים, כך שהיא תתחייב במס ככל שנהנים בה הם תושבי ישראל.
2. בכנס שנערך בחודש יוני 2013, הצהיר מנהל רשות המסים, מר משה אשר, כי "רשות המסים מקדמת הליכי חקיקה להחלפת מידע אוטומטי עם מדינות שאין עמן אמנת מס, מפעילה מאמצי מודיעין לאיתור נכסים והון של ישראלים בארץ ובחו"ל ומקדמת תהליך של העברת מידע במסגרת ה- FATCA האמריקני (חוק התאמת המיסוי הזר)".
ההליך המומלץ:
לאור המאבק הגלובאלי ההולך ומחמיר בהון השחור על מישוריו, ומלאכת הגילוי והאכיפה ההולכת ומשתכללת, ראוי כי נישום פוטנציאלי ישקול בשנית את כדאיות ניהול נכסיו הלא מדווחים במדינות זרות. המגמה העולמית כיום הינה לחתור תחת מעטה הסודיות השמרני שבין בנק-לקוח ולהעביר מידע על פעולות פיננסיות שונות המתנהלות בחשבונות זרים. מגמה זו לא פסחה על מדינת ישראל ומעמידה את תושביה תחת עינו הפקוחה של הרגולטור וכן לחשיפה לענישה הפלילית, מנהלית ואזרחית בידי רשויות השפיטה והמס.
אחד ממישורי הפעולה המומלצים בסיטואציות של ניהול חשבונות בנק ונאמנויות בארצות זרות על נכסיהם הלא מדווחים, הינו הליך הגילוי מרצון - מדובר בהליך גילוי וולונטרי של כספים (ממקורות לגיטימיים) אשר לא דווחו כנדרש לרשויות המס. בתמורה לשיתוף הפעולה עם רשויות המס, הנישום זוכה ליחס סלחני מרשות המסים, אי העמדה לדין פלילי ולעיתים קרובות אף להקלות בתשלום המס בגין רווחיו שלא דווחו במועד.
משרדנו המתמחה במיסוי בינלאומי על רבדיו השונים ובפרט בניהול הליכי גילוי מרצון ממליץ בחום על הליך זה כאופציה הנכונה, היעילה והמומלצת ביותר להתנהלות מול רשויות המס בישראל. האמור נכון הן למשפחות של תושבים חוזרים, והן לנאמנויות ו/או נהנים ו/או יוצרים שמחזיקים נכסים לא מדווחים בחו"ל, וזאת לו מן הטעם של מתן אפשרות ניוד הכספים ללא חשש לכל מקום בעולם משום הפיכתם ל-"לבנים".