1/2/2022
ספק לגבי מעמדו של מנהל עבודה כ"שותף" בעסק הביא לזיכויו מעבירות המס שיוחסו לו
בית משפט השלום בירושלים זיכה נאשם אשר שימש כמנהל עבודה בעסק לבניית מרפסות מעבירות מס של אי רישום הכנסות, קיום פנקסי חשבונות כוזבים ועבירות נלוות. בלב פסק הדין עמדה השאלה האם הוכח על ידי המדינה במידה הנדרשת במשפט פלילי, כי הנאשם היה שותף בעסק ו/או ניהל עסק עצמאי כקבלן ביצוע או שמא הוא היה מנהל עבודה שכיר.
רקע עובדתי
הנאשם, פועל בניין במקצועו, שימש במשך מספר שנים כמנהל עבודה בעסק שנוהל על ידי אדריכל (להלן: "האדריכל"), ואשר התמחה בהוצאת היתרים ובניית מרפסות בבתי דירות פרטיים. פעילות זו של בניית מרפסות התנהלה ברובה "בשחור" מבלי שדווחו ההכנסות מהפעילות, מבלי שהוצאו חשבוניות בגין התקבולים ששילמו המזמינים, מבלי שנוהלו ספרים כדין ובמספר מקרים שבהם המזמינים התעקשו על קבלת חשבונית מס, נמסרה להם חשבונית כוזבת שלא דווחה לרשויות.
נגד האדריכל, אשר על שמו התנהל העסק הוגש כתב אישום בעקבותיו הודה האדריכל בעבירות המיוחסות לו והורשע על פי הודאתו.
יחד עם זאת, במסגרת חקירתו, טען האדריכל כי במהלך השנים הרלוונטיות לכתב האישום הוא והנאשם היו שותפים בעסק וכי הם חלקו ביניהם את הרווחים שהניבה הפעילות העסקית של בניית מרפסות. האדריכל הוסיף וטען, כי הנאשם הוא זה שניהל את עיקר הפעילות העסקית, רכש חומרים, העסיק פועלים יומיים קיבל תשלומים מהמזמינים, ערך את ההתחשבנות בין הצדדים וכד'. מאידך, הנאשם טען כי הוא היה עובד שכיר בעסק וכי אמנם במסגרת תפקידו כמנהל עבודה הוא אכן קיים מגעים עם הלקוחות, קיבל מהם תקבולים, שילם את שכרם של הפועלים היומיים ולעיתים אף מסר חשבוניות ללקוחות, כל הפעולות הללו בוצעו על ידו עבור האדריכל שהיה מעסיקו.
בהקשר זה ראוי להוסיף כי במהלך מרבית השנים גם עבודתו של הנאשם בעסק נעשתה ב"שחור" וכי אמנם במהלך שנה אחת בלבד הוצאו לנאשם תלושי שכר על ידי האדריכל, אין חולק על כך שגם תלושים אלה היו פיקטיביים ולא שיקפו את שכרו האמיתי של הנאשם.
מלבד כל אלה, כפי שעולה מפסק הדין עם פתיחת החקירה פנה האדריכל לנאשם וביקש ממנו לקחת על עצמו את מלוא האחריות ולהציג לחוקרים גרסה לפיה הוא (הנאשם) היה מקבל לכיסו את כל ההכנסות מהפעילות ומשלם לאדריכל עמלה צנועה בלבד בגין הוצאת היתרי בניה. בתמורה לכך, הבטיח האדריכל לפצות את הנאשם וכן להמשיך ולהעסיק אותו כמנהל עבודה. הנאשם הסכים תחילה להצעת האדריכל ומסר לחוקרים גרסה כוזבת לפיה הוא משמש כקבלן עצמאי, מקבל לכיסו את מרבית התמורה ומעביר לאדריכל עמלה בגין שירותי האדריכלות בלבד. כשבוע לאחר מסירת גרסתו המקורית (והכוזבת) ביקש הנאשם למסור גרסה מתוקנת תוך שהוא סיפר לחוקרים על הנסיבות שהובילו אותו למסור את גרסתו המקורית ותוך שהוא עומד על כך שבפול היה מנהל עבודה שכיר בלבד בעסק של האדריכל. בהמשך, הנאשם שיתף פעולה עם החוקרים, ענה על שאלותיהם והציג בפניהם את מכלול הפרויקטים שבהם הוא עבד כמנהל עבודה.
ההכרעת בית משפט
השאלה המרכזית אשר עמדה, אם כן, להכרעת בית המשפט הייתה האם הנאשם היה שותפו של האדריכל וככזה הוא נושא באחריות לעבירות מס שביצע העוסק הרשום- האדריכל, לחילופין, האם הוא היה קבלן עצמאי וככזה הייתה מוטלת עליו חובה עצמאית לדווח על הכנסותיו מהפעילות או שמא הוא היה מנהל עבודה שכיר בלבד מטעם האדריכל.
לעניין זה נשמעו בפני בית המשפט עדויות שונות לרבות עדותו של האדריכל, עדויותיהם של מספר לקוחות שעבורם בנה הנאשם מרפסות, עדויותיהם של רואי החשבון של האדריכל וכד'.
לאחר בחינת מכלול העדויות והראיות שהוצגו בפניו, קבע בית המשפט כי לא הוכח על ידי המאשימה במידה הנדרשת במשפט פלילי שהנאשם היה שותפו של האדריכל ו/או קבלן עצמאי וכי בהחלט יתכן שהנאשם היה עובד שכיר בלבד של האדריכל.
בתוך כך קבע בית המשפט, כי לא ניתן לבסס כל קביעה על גרסתו של האדריכל אשר הייתה רוויה בסתירות רבות ואשר הינו בעל עניין רב בתוצאות ההליך שכן, מלבד ההליך הפלילי שבו הוא הורשע, הרי ששאלת מעמדו של הנאשם כעובד או כשותף צפויה להשליך גם על חבות המס האזרחית שתוטל עליו (על האדריכל). באשר לעדויות הלקוחות, קבע בית המשפט כי אלה אינן מוסיפות דבר וכי התנהלותו של הנאשם כפי שהיא עולה מעדויות הלקוחות מתיישבת באותה מידה הן עם התנהלות המצופה ממנהל עבודה שכיר והן עם התנהלות המצופה משותף.
בית המשפט גם לא מצא לנכון לזקוף לחובת הנאשם את הודעתו הראשונה (הכוזבת) שבה הוא הודה בכך שהוא משמש כקבלן עצמאי וכי הוא נטל לכיסו את כל רווחי הפעילות מלבד עמלה צנועה שאותה הוא הפריש לאדריכל בגין הטיפול בהוצאת היתרי בניה. בהקשר זה קבע בית המשפט כי גרסתו של הנאשם הייתה עקבית וכי גם לדידה של המאשימה, אותה גרסה מקורית שנמסרה על ידי הנאשם הייתה גרסה כוזבת.
משכך בהיעדר הוכחה מעל ספק סביר בדבר מעמדו של הנאשם כשותף ו/או כקבלן עצמאי, קבע בית המשפט כי יש לזכות את הנאשם מעבירות המס שיוחסו לו.
בשולי הדברים ראוי לציין כי בית המשפט הרשיע את הנאשם בעבירה של שיבוש הליכי חקירה בגין מסירת הודעתו הראשונית והכוזבת.
כן ציין בית המשפט בשולי פסק הדין, כי יתכן וניתן היה להרשיע את הנאשם בסיוע לעבירות שביצע האדריכל אולם, הדבר לא נטען על ידי המאשימה בכתב האישום ו/או לכל אורך ההליך שבו המדינה ייחסה לנאשם אחריות של "שותף" וזו לא הוכחה כנדרש.
חיפוש
סגור
