מאת:


כל אחד מאיתנו נתקל לא פעם בעוול "קטן" ומטריד שנגרם לו, חיוב חריג שבו חויבתם בלי שום הצדקה, פגם במוצר שרכשתם, תקלה בשירות שאותו אתם צורכים, התנערות של גורם כלשהו מתשלום שמגיע לכם, מפגע שפוגע באיכות החיים שלכם וכד'. מצד אחד לא מדובר בעוול שיגרום לכם לצאת למאבק למען תיקונו ובוודאי לא כזה שיגרום לכם לפנות לערכאות משפטיות מצד שני יתכן שישנם עוד רבים אחרים שסבלו מאותו העוול אבל בדיוק כמוכם בחרו להבליג.

אז האם יש דרך הגיונית ומושכלת להתמודד עם עוולות קטנות מהסוג הזה?

 

חוק תובענות ייצוגיות

 

 

 

 

 

 

 

לפני קרוב ל- 15 שנה חוקק בישראל חוק תובענות ייצוגיות. מטרתו של החוק היא להתמודד בדיוק עם סוג העוולות "הקטנות" שהאדם הבודד לא היה חושב להיאבק עליהן, אך כאלה שגורמות נזק או עוול רחב לקבוצה גדולה של אנשים.
מאז חקיקת החוק התפתח מוסד התביעות הייצוגיות והפך לענף משפטי משגשג תוך שהוא עוזר בתיקון ובעיקר במניעת עוולות המשפיעות על ציבור רחב של בני אדם ועל כל אחד מאיתנו.
 

מהי תביעה ייצוגית

תביעה ייצוגית היא תביעה המוגשת על ידי אדם אחד או מספר קטן של בני אדם בשם קבוצה גדולה שלכל אחד מחבריה נגרם נזק דומה על ידי אותו גורם. במסגרת התביעה הייצוגית יכול האדם הבודד לתבוע פיצוי או סעד אחר לא רק עבור עצמו אלא עבור כלל הקבוצה שנפגעה כתוצאה ממעשה ו/או מחדל של גורם כלשהו.
דמיינו לעצמכם מצב שבו חברה מסחרית גבתה ביתר 10 ₪ ממאות אלפי לקוחות. ברי כי, אף לקוח בודד לא יגיש תביעה על 10 ₪ ומעטים יטרחו להתקשר לשירות הלקוחות של החברה ולהמתין דקות ארוכות כדי להתווכח על החיוב עם נציג שירות הלקוחות של החברה. כך, נוצר מצב שבו החברה גבתה שלא כדין מיליוני שקלים מבלי שיש ללקוח הבודד כל כדאיות כלכלית לטרוח ולהילחם על העוול הקטן שנגרם לו. הגשת תביעה ייצוגית מאפשרת, אם כן, לאדם הבודד או לקבוצה קטנה של אנשים לדרוש מהחברה לתקן את העוול שנעשה על ידה בשם כל מאות אלפי הלקוחות של החברה. בתמורה למאמץ שנוקט האדם הבודד היוזם הגשת תביעה ייצוגית עבור כלל הקבוצה קובע החוק תגמול מיוחד שישולם לו, אם תתקבל התביעה הייצוגית.
 

מתי ניתן להגיש תביעה ייצוגית

על מנת להגיש תביעה ייצוגית נדרש אישור מבית המשפט כאשר לא בכל עניין ולא נגד כל גורם ניתן להגיש תביעה ייצוגית. בעניין זה קובע החוק, רשימה רחבה למדי (אם כי בכל זאת מוגבלת) של מקרים שבהם ניתן להגיש תביעה ייצוגית וזאת כדלקמן:
  1. תביעה של לקוח נגד גוף מסחרי כגון עסק, בנק, חברת ביטוח, נותן שירותים פיננסיים וכד';
  2. תביעה בקשר לנייר ערך;
  3. תביעה נגד רשויות המדינה, כאשר תביעה מסוג זה מוגבלת רק למקרים שבהם במסגרת התביעה נתבעת השבה של תשלומי חובה (כגון מסים ואגרות) שגבתה הרשות שלא כדין;
  4. תביעה בקשר למפגע סביבתי;
  5. תביעה בגין הפליה במתן שירותים ו/או במכירת מוצרים ו/או במקום העבודה;
  6. תביעה בענייני עבודה;
  7. תביעה בגין משלוח "דואר זבל" בניגוד לסעיף 30א' לחוק התקשורת (בזק ושידורים);
כפי שעולה מרשימה זו, ניתן למשל להגיש תביעה ייצוגית נגד גוף מסחרי בגין שירות לקוי שהוא מספק ללקוחותיו אך לא ניתן להגיש תביעה דומה נגד רשויות המדינה או רשות מקומית, אם זו מספקת שירות לקוי לתושבי הרשות או לא מספקת שירות כלל. בדומה לכך ניתן להגיש תביעה ייצוגית נגד גוף מסחרי, כדוגמת חברת ביטוח, על כך שהיא לא משלמת ללקוחותיה את מה שמגיע להם, אך לא ניתן להגיש תביעה ייצוגית דומה נגד גוף ממשלתי כמו המוסד לביטוח הלאומי.
בנוסף לכך קובע החוק מספר תנאים נוספים אשר צריכים להתקיים, על מנת שבית המשפט יאשר ניהול תביעה ייצוגית וזאת כדלקמן:
  1. על התובע הייצוגי להוכיח שיש בידיו עילת תביעה אישית, כלומר לפני הכל, מי שמבקש להגיש תביעה ייצוגית צריך להראות שהוא עצמו נפגע וזכאי לקבלת סעד מבית המשפט (גם אם מדובר בפיצוי של שקלים בודדים). אדם שלא נפגע בעצמו לא יכול להגיש תביעה ייצוגית בשם קבוצה של אנשים שהוא לא חלק ממנה.
  2. על התובע הייצוגי להראות שמדובר בנזק או עוול דומה שנגרם לקבוצה רחבה של אנשים ולא מדובר במקרה פרטני שנוגע רק לו או לקבוצה מצומצמת של אנשים;
  3. על התובע הייצוגי להראות שהנזק או העוול שנגרם לקבוצת האנשים נגרם כתוצאה מאותה מסכת עובדתית או כתוצאה מאותה התנהלות של הגוף שנגדו מוגשת התביעה;
רק במידה ומתקיימים כל התנאים המפורטים לעיל יאשר בית המשפט לנהל את ההליך בדרך של תביעה ייצוגית.
 

אילו תמריצים מעניק החוק לניהול תביעה ייצוגית

חוק התובענות הייצוגיות מסמיך את בית המשפט לפסוק גמול מיוחד לתובע הייצוגי בגין המאמץ של ניהול תביעה ייצוגית עבור כלל חברי הקבוצה. גמול זה נפסק לרוב בסוף ההליך, בהתאם לתוצאות ההליך והוא נתון לשיקול דעתו של בית המשפט. לעיתים נפסק על ידי בית המשפט גמול ביניים כבר בשלב אישור התובענה הייצוגית ועוד לפני סיום בירור התובענה.
סכומי הגמול הנפסקים לתובעים הייצוגיים שונים מאוד ממקרה למקרה והם יכולים לנוע מאלפי שקלים בודדים (בתיקים קטנים) ועד מאות אלפי שקלים. ככל שסכום הפיצוי שייקבע בסופו של יום לחברי הקבוצה יהיה גבוה יותר, ככל שמעורבותו של התובע הייצוגי בהליך תהיה פעילה יותר וככל שההליך דורש בירור מורכב יותר, כך יגדל גובה התגמול הנפסק לתובע הייצוגי.
לצד התגמול לתובע הייצוגי קובע החוק מנגנון מיוחד לתשלום שכר טרחה לעורך הדין המייצג את התובע הייצוגי. החוק קובע, כי שכר טרחת עורך הדין ישולם רק בסוף ההליך בהתאם לתוצאותיו וגם הוא (בדומה לגמול לתובע הייצוגי) ייקבע על ידי בית המשפט.
אם כן, על מנת להתגבר על חוסר הכדאיות הכלכלית שיש לאדם בודד להגיש תביעה בסכום קטן של כמה עשרות ואף כמה אלפי שקלים קובע החוק תמריץ למי שלוקח על עצמו לנהל תביעה עבור קבוצה גדולה של אנשים, כאשר סכום התמריץ לא נגזר מהנזק האישי של מי שמגיש את התביעה אלא מהנזק הכולל של כלל חברי הקבוצה, כפי שזה מתברר בסופו של יום על ידי בית המשפט.
מעבר למתן תמריץ לתובע הייצוגי ולבא כוחו, מנגנון זה נועד גם לספק הרתעה כלפי הגורם המעוול שכן עליו לשאת בתשלום התגמול לתובע ולבא כוחו על חשבונו וזאת מעבר לסכום הפיצוי לחברי הקבוצה.
 

אופן ניהול ההליך

טרם הגשת הבקשה, נדרש עורך הדין המעוניין ליטול על עצמו ייצוג של תובע ייצוגי לערוך בדיקה בפנקס התובענות הייצוגיות על מנת לוודא כי לא הוגשה תביעה ייצוגית קודמת באותו נושא. במקרים רבים קיימת חשיבות רבה בפעולה מהירה מצד התובע הייצוגי ומצד בא כוחו, שאם לא כן עשוי תובע ייצוגי אחר להקדים אותם ולהגיש תביעה לפניהם באופן שיחסום את האפשרות להגשת תביעה ייצוגית נוספת נגד אותו נתבע באותו נושא.
לאחר בדיקה מקדמית לגבי קיומה של עילת תביעה אישית, לגבי קיומה של קבוצה שבשמה ניתן להגיש תביעה ייצוגית וכן בדיקה של היעדר הליכים מקבילים בפנקס התובענות הייצוגיות נפתח ההליך בהגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית, כאמור.
במסגרת בקשת האישור, יבחן בית המשפט האם אמנם קיימת לתובע הייצוגי עילת תביעה אישית והאם ישנן ראיות ממשיות לכך שהתובע הייצוגי משתייך לקבוצה רחבה של אנשים שלהם נגרם עוול דומה בידי אותו גורם שנגדו מוגשת התביעה.
ככל שמתקיימות כל הנסיבות המפורטות לעיל, יאשר בית המשפט את ניהול התובענה הייצוגית ויעבור לבירור התובענה לגופה, לרבות בחינה מדוקדקת של גודל הקבוצה שנפגעה, שיעור הנזק אשר נגרם לקבוצה ואופן הפיצוי בגין נזק זה.
הן בשלב הדיון בבקשה לאישור התביעה הייצוגית והן בשלבים שלאחר האישור נתונה לבית המשפט סמכות להורות על ביצוע בדיקות נרחבות לרבות הסמכות להורות לנתבע להמציא מידע ומסמכים שונים, הסמכות להורות על מינוי מומחים ו/או להורות על מינוי בודק מיוחד לצורך בירור הנסיבות הרלוונטיות.
הפרקטיקה שהתפתחה במהלך השנים היא שלאחר בירור ראשוני של הטענות וככל שמדובר בתביעה שיש לה סיכויים ממשיים להתקבל, מסתיימים רובם הגדול של ההליכים בהסדר פשרה במסגרתו התובע הייצוגי ובא כוחו מגיעים להסכמות עם הנתבע לגבי אופן הפיצוי של כלל חברי הקבוצה וכן לגבי התגמול שישולם להם בגין ייצוג הקבוצה.
שלא כמו בהליך אזרחי רגיל, הסדר פשרה בתביעה ייצוגית נבדק בקפדנות על ידי בית המשפט אשר צריך להיווכח שההסדר המוצע אמנם נועד לטובת כלל הקבוצה ומספק פיצוי הולם בגין העוול שנגרם על ידי הנתבע. כך גם בודק בית המשפט שהתובע הייצוגי ובא כוחו פעלו בתום לב לטובת כלל חברי הקבוצה בעת גיבוש ההסדר עם הנתבע וכי מתקיים יחס סביר בין הפיצוי המוצע במסגרת ההסדר לכלל חברי הקבוצה לבין התגמול המשולם לתובע הייצוגי ולא כוחו.
 

דוגמאות מהעת האחרונה

להלן יובא מדגם אקראי של הסדרי פשרה שאושרו על ידי בתי המשפט במהלך שלושת החודשים האחרונים בלבד והממחישים את מגוון הנושאים שבהם עוסקות התובענה הייצוגיות ואת ההסדרים המקובלים בתחום:

בת"צ (מרכז) 23621-04-18‏ ‏ יוני בן סימון נ' ‏Microsoft Corporation- אושר הסדר פשרה בתביעה שהגיש לקוח של חברת Microsoft בטענה כי בשירותים המסופקים על ידי החברה בישראל על בסיס מנוי שנתי (בפרט שירותים בשם Office 365 ו- Microsoft Answer Desk Assure), לא הובהר על ידי החברה באופן הנדרש כי מדובר במנוי המתחדש באופן אוטומטי בתום השנה הראשונה. כן נטען כי החברה אינה משיבה את החלק היחסי מתוך עלות השירות במקרה של ביטול המנוי באמצע השנה השניה, כל זאת בניגוד לחוק הגנת הצרכן. במסגרת ההסדר נקבע, כי חברת מייקרוסופט תשיב את סכומי המנויים השנתיים לכל לקוח שלא עשה שימוש בשירותיה החל מהשנה השנייה, סכום שהוערך על ידי הצדדים בסך כולל של כ- 1.4 מיליון ₪. עוד במסגרת ההסדר קיבל התובע הייצוגי גמול אישי בסך של כ- 70,000 ₪ ולבא כוחו נקבע שכר טרחה בשיעור של כ- 275,000 ₪.

בת"צ (ת"א) 37693-06-15‏ יוליאן בנדל נ' אפריקה ישראל להשקעות בע"מ- נדון אחד ההסדרים המורכבים יותר שאושרו במהלך החודשים האחרונים. התביעה הוגשה במקור על ידי בעל מניות בחברת אפריקה ישראל נגד החברה, נגד מנהליה ונגד רואי החשבון המבקרים של החברה בגין דיווחים מטעים שהוגשו על ידי החברה לציבור המשקיעים. בהמשך נקלעה החברה להליכי חדלות פירעון והתעוררה השאלה האם פוליסת ביטוח אחריות מנהלים אשר הוצאה למנהלי החברה ואשר הייתה מוגבלת בסכומה צריכה לכסות את הנזק למשקיעים הנתבע במסגרת התביעה הייצוגית או שמא את חובות הנושים הנתבעים במסגרת הליך חדלות הפירעון. בסופו של יום לאחר הליך ארוך ומורכב הושג בין כלל הצדדים הסדר במסגרתו תפצה חברת הביטוח אשר ביטחה את החברה בפוליסת אחריות מנהלים את בעלי המניות של החברה בסך של 3.1 מיליון ₪. עוד נקבע בהסדר שאושר כי הגמול לתובע הייצוגי יעמוד על סך של 250,000 ₪ וכן ישולם לתובע החזר של ההוצאות שבהן הוא נשא במסגרת ההליך בסך של 170,000 ₪. שכר טרחת עורכי הדין בגין ניהול ההליך נקבע על סך של 1,250,000 ₪.
בת"צ (מרכז) 3889-01-18 יניב ניסבוים נ' יינות ביתן בע"מ- אושר הסדר פשרה בתביעת לקוח של רשת המרכולים יינות ביתן, על כך שהרשת לא סימנה את מחירי המוצרים הנמכרים במרכולים שלה בדרך הקבועה בחוק ובין היתר לא סימנה את משקל המוצרים. במסגרת ההסדר נקבע, כי חברת יינות ביתן תעניק הנחות ללקוחותיה בגין מוצרים שונים עד לסך כולל של כ- 400 אש"ח וכן תתרום מוצרים בסך נוסף של 400 אש"ח לנזקקים. במסגרת ההסדר קיבל התובע הייצוגיים גמול אישי בסך של 20,000 ₪ ולבא כוחו נקבע שכר טרחה בשיעור של 180,000 ₪.
בת"צ (ת"א) 45501-07-20 טליה מלך לנדסמן נ' סי טי אס אוונטים ישראל בע"מ- אושר הסדר פשרה בתביעה שהוגשה נגד שתי חברות הפקות אשר מכרו לציבור כרטיסים להופעות של אמנים מהארץ ומחו"ל, הופעות שבוטלו עם פרוץ משבר הקורונה. התביעה הייצוגית הוגשה לאחר שהמפיקים התמהמהו עם קביעת מדיניות הולמת להשבת התמורה ששולמה בגין הכרטיסים לפני ביטול ההופעות. במסגרת ההסדר נקבע שמי שרכש כרטיס להופעה שבוטלה יהיה זכאי לבחור בין קבלת שובר חלופי להופעות עתידיות לבין השבה חלקית (בשיעור של 82%) מהתמורה ששולמה בגין הכרטיס המקורי. עוד במסגרת ההסדר קיבל התובע הייצוגי גמול אישי בסך של 10,000 ₪ ועוד 25 כרטיסים להופעות עתידיות ולבא כוחו נקבע שכר טרחה בשיעור של 200,000 ₪.
בע"א 1582/20 עו"ד יוגב חלפון נ' שמן משאבי נפט וגז בע"מ- נדון מקרה שבו חברה ציבורית העוסקת בקידוחי נפט וגז מסרה לציבור המשקיעים דיווחים מטעים לגבי הסיכויים למציאת נפט באחד הקידוחים שלה, דבר שגרם לעלייה משמעותית בשער המניה של החברה, כאשר בסופו של יום לא נמצא נפט בכמות מסחרית בקידוח והדבר גרם להתרסקות בשער המניה של החברה. בהסדר שאושר על ידי בית המשפט, חויבה החברה לשלם פיצוי למשקיעים אשר רכשו את מניותיה בתקופה שלאחר הדיווחים הראשוניים (המטעים) ולא מימשו את המניות לפני הוצאת הדיווח הסופי (המתקן). במסגרת ההסדר נקבע, מנגנון לתשלום פיצוי חלקי לאותם בעלי מניות שנפגעו מהפרסום המטעה של החברה, כאשר סכום הפיצוי הכולל נקבע בסך של כ- 4.5 מיליון ₪. מתוך סכום זה קיבלו התובעים הייצוגיים גמול אישי בסך של 300,000 ₪ ולבא כוחם נקבע שכר טרחה בשיעור של 825,000 ₪. (במקרה הנוכחי התובעים הייצוגיים היו עורכי דין במקצועם ובתחילת הדרך הגישו את הבקשה לאישור התביעה הייצוגית וניהלו את ההליך בעצמם אולם בהמשך העבירו את הייצוג המשפטי לעורכי דין אחרים).
בת"צ (ת"א) 23670-06-16‏ ‏ פארס אבו צעלוק - קרדן רכב בע"מ- אושר הסדר פשרה בתביעה של עובד נגד מעסיקו- חברה להשכרת רכב, על כך שההפרשות הפנסיוניות ששילם המעסיק לעובדיו לא תאמו את שיעורי ההפרשה המחייבים על פי ההסכמים הקיבוציים עליהם חתומה לשכת המסחר- תל אביב, ארגון מעסיקים שאליו משתייך המעסיק. במסגרת ההסדר קיבל התובע גמול אישי בסך של 30,000 ₪ ולבא כוחו נקבע שכר טרחה בשיעור של 105,000 ₪ בתוספת סכום נוסף של 14% מכל ההפרשים שישולמו על ידי המעסיק בפועל לעובדיו.
בת"צ (ת"א) 42798-12-20 מורן מרימה נ' קבוצת נ.ק.ש. בע"מ אושר הסדר פשרה בתביעה נגד חברת קוסמטיקה אשר הפיצה מסרוני פרסום לרשימות תפוצה רחבות של אנשים מבלי שהיא קיבלה מהם אישור מראש ובכתב למשלוח הפרסומים ומבלי שבפרסומים נכללו הפרטים הנדרשים להסרה מרשימת התפוצה כמתחייב על פי חוק התקשורת. במסגרת ההסדר קיבל התובע הייצוגיים גמול אישי בסך של 15,000 ₪ ולבא כוחו נקבע שכר טרחה בשיעור של 110,000 ₪.
 

לסיכום

הליך התביעה הייצוגית הינו מכשיר רב עוצמה המאפשר להתמודד עם נזקים או עוולות קטנות הנגרמים לקבוצה גדולה של אנשים, כאשר לכל אחד מהנפגעים אין כדאיות כלכלית לנקוט בהליכים בגין הנזק האישי שנגרם לו. בין אם מדובר בעוולה קטנה ומטרידה כגון משלוח דואר זבל או אי סימון מחירים במרכול ובין אם מדובר בעוולה מורכבת כגון אופן מסירת הדיווחים למשקיעים החוק קובע מנגנונים מתאימים המאפשרים לבית המשפט בסופו של יום להביא לפתרון המתאים ביותר של העוול שנגרם תוך מתן תמריץ הולם ליוזם התביעה הייצוגית עבור הטרחה שלו. 
 
 

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054.

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

ניהול הגנה מפני תביעות ייצוגיות בתחום הצרכנות

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

תובענות ייצוגיות הינן אמצעי משפטי רב עוצמה אשר ביכולתו לקדם מטרות ציבוריות בעלות חשיבות. יחד עם זאת, לא כל מחלוקת בין עוסק לצרכן מתאימה להליך של תובענה ייצוגית ולא בכל עניין יאשר בית המשפט ניהול תביעה ייצוגית נגד עוסק. יתרה מכך, תובע בתביעה ייצוגית נדרש לעמוד בתנאים מחמירים ובנטל שכנוע מכביד על מנת שבית המשפט יאשר לו לנהל תביעה ייצוגית.

תובענה ייצוגית כאמצעי להתמודדות עם עוולות צרכניות

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

שני פסקי דין המעידים פעם נוספת על חשיבותו של מוסד התובענה הייצוגית בתחום הגנת הצרכן.

תובענה ייצוגית - הכרה וטיפים מעשיים

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); תמיר שנהב, עו"ד

בשלב כזה או אחר, כמעט כל אחד נתקל בסיטואציה מורטת עצבים מול חברה שמוכרת לנו מוצר או מספקת לנו שירות - חברת תקשורת, בנק, חברת ביטוח, קמעונאי, ועוד, שבה הוא חש כי אותה חברה הטעתה אותו, גבתה ממנו סכומים שלא הסכים להם או ביתר, מכרה לו מוצר או שירות קלוקל, לא סיפקה לו את הסחורה, וכיוצא באלו.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.