מאת:


בית המשפט קבע - סמכותו של מנהל המע"מ לביטול רישומו של עוסק כפופה לקיום שימוע תקין

בהחלטה חדשה של בית המשפט המחוזי בחיפה נדחתה בקשת מנהל המע"מ לביטול רישומו של עוסק לאלתר, טרם הכרעה בערעור שהגיש העוסק ונקבע, כי העוסק יוכל להמשיך בפעילות העסק עד להכרעה בערעור שהגיש. בתוך כך קבע בית המשפט, כי בהליך השימוע אשר נערך לעוסק טרם מתן ההחלטה בדבר ביטול רישומו נפלו פגמים מהותיים הפוגמים בהחלטת מנהל המע"מ.
במסגרת החלטתו מתח בית המשפט ביקורת נוקבת על נוהל פנימי של רשות המסים האוסר על הקלטת ישיבות שימוע.
 

סעיפי החוק הרלוונטיים

סעיף 61(ב) לחוק מס ערך מוסף מקנה למנהל המע"מ סמכות לבטל רישומו של עוסק רשום "אם ראה המנהל שהנסיבות מצדיקות זאת"
סעיף 64(א) לחוק מאפשר לעוסק לערער על החלטת המנהל בדבר ביטול רישומו בפני בית המשפט המחוזי וזאת בתוך 30 יום ממועד המצאת ההודעה לידיו.
סעיף 64(ג) לחוק קובע, כי היה והוגש ערעור, כאמור, יעוכב ביצוע החלטת המנהל, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
כפי שנקבע בעבר הסמכות להורות על ביטול רישום לאלתר, על אף קיומו של ערעור תלוי ועומד, דומה במהותה לסמכותו של בית המשפט לתת סעד זמני בהליך אזרחי. בהתאם לכך, לצורך הכרעה בבקשה נדרש בית המשפט לשקול את סיכויי הערעור מחד ואת מאזן הנוחות של הצדדים מאידך. בין שני השיקולים הללו מתקיימת מקבילים כוחות כך שכאשר סיכויי הרעור גבוהים במיוחד או נמוכים במיוחד יינתן משקל פחות לשאלת מאזן הנוחות ולהיפך.

 

הרקע להחלטה

חברת סטולרמן הובלות ולוגיסטיקה בע"מ נרשמה כעוסק בתחילת שנת 2021 בענף ראשי- הובלות. בפועל החברה לא החזיקה ברכבים, לא העסיקה עובדים ולא עסקה בהובלות. לטענת החברה לצד הרישום בענף ההובלות היא נרשמה גם כעוסק בענף הבניה, ענף שבו היא קיימה פעילות עסקית כחברה המספקת שירותי כוח אדם מקצועי בתחום הבניה באמצעות קבלני משנה מטעמה.
במשך שלושת חודשי פעילותה הראשונים של החברה, היא הגישה דוחות אפס למע"מ, על אף שבחודש עבודתה השלישי (חודש מרץ) היא החלה בפעילות והוציאה חשבוניות מס ללקוחותיה.
כעבור כחמישה חודשים בלבד ממועד פתיחת תיק העוסק של החברה, הוציא מנהל מע"מ חיפה הודעה לחברה במסגרתה הוא הודיע לה כי היא חשודה בפעילות בלתי חוקית ועל כן בכוונתו לבטל את רישומה כעוסק, ככל שלא תגיב החברה להודעה זו בתוך 15 ימים. משלא התקבלה תגובת החברה בוטל רישומה כעוסקת.
כפי שהתברר בדיעבד, החברה לא קיבלה את הודעת מנהל המע"מ בדבר הכוונה לבטל את רישומה שכן היא לא נשלחה לכתובתה של החברה למשלוח דברי דואר הרשומה ברישומי רשויות המס אלא לכתובת החברה הרשומה ברשם החברות.
עם היוודע דבר ביטול הרישום הגישה החברה ערעור לבית המשפט וכן בקשה לעכב את כניסתו לתוקף של ביטול הרישום עד להכרעה בערעור. מנהל המע"מ מצדו הגיש בקשה להורות על כך שביטול הרישום יכנס לתקף באופן מיידי ועוד טרם הכרעה בערעור. בקשתו של מנהל המע"מ נשענה על חשדות רבים שעלו בנוגע לזהות לקוחותיה וספקיה של החברה כעסקים העושים שימוש בחשבוניות פיקטיביות.
בדיון הראשון שהתקיים, הפנה בית המשפט את תשומת לבו של מנהל המע"מ לחובתו החוקית לקיים שימוע לחברה טרם מתן החלטה בדבר ביטול הרישום וכן לחובה להציג בפני הנישום את הנימוקים העומדים בבסיס הכוונה לבטל את הרישום טרם קיום השימוע. משכך הוסכם בין הצדדים כי ייקבע דיון נוסף בטענות הצדדים לאחר קיום השימוע ולאחר שהרשות תעביר לידי החברה את המסמכים שעליהם נשען החשש בדבר פעילותה הבלתי חוקית של החברה. נציגי החברה הוזמנו לשימוע אולם בניגוד למטרת הישיבה, עם פתיחת הפגישה נציגת רשות המסים החלה לחקור את מנהל החברה. לנוכח אופן ניהול הישיבה ביקש ב"כ החברה להקליט את מהלך הפגישה אולם נציגי רשות המסים סירבו לכך ומשהחל ב"כ החברה להקליט את הישיבה על אף הסירוב, הודיעו נציגי רשות המסים כי השימוע הסתיים והישיבה "התפוצצה". עוד באותו היום ניתנה החלטתו החוזרת של מנהל המע"מ בדבר ביטול רישום החברה כעוסק ומנהל החברה זומן לחקירה בחשד לביצוע עבירות מכוח סעיף 117 לחוק המע"מ.
 

החלטת בית המשפט

עם מתן ההחלטה החוזרת בדבר ביטול רישומה של החברה כעוסק הגישו שני הצדדים בקשות חוזרות כאשר החברה חזרה וביקשה לעכב את כניסתו לתוקף של הביטול עד להכרעה בערעור ואילו מנהל המע"מ חזר וביקש להורות על ביטול מיידי של רישום החברה כעוסק. לאחר דיון חוזר שהתקיים בפני בית המשפט ניתה החלטת בית המשפט במסגרתה נדחתה בקשת מנהל המע"מ והתקבלה בקשת החברה על סמך הנימוקים שיפורטו להלן:
  • אין לקיים את השימוע במתכונת של חקירה- בית המשפט קבע, כי חובת הרשות לקיום שימוע טרם מתן החלטה בדבר ביטול רישומו של עוסק הינה חובה מהותית המהווה תנאי להפעלת סמכות המנהל. בתוך כך, בית המשפט הבהיר, כי שימוע הינו הליך שמטרתו לאפשר לנישום לפרוש את טענותיו ולהציג את האסמכתאות שיש בידיו על מנת לשכנע את המנהל בצדקתו. על הרשות מוטלת החובה לשמוע את טענות הנישום בלב פתוח ובנפש חפצה ולאפשר לו להציג את עמדתו בצורה מלאה וחופשית. משכך, הבהיר בית המשפט כי אין לקיים את השימוע במתכונת של חקירה שבה הנישום נדרש לענות על שאלות ספציפיות שמוצגות בפניו, מבלי שניתנת לו ההזדמנות להציג את עמדתו כפי שהנישום רואה אותה לנכון. משכך קבע בית המשפט, כי המנהל לא קיים את חובתו לאפשר זכות שימוע לנישום ומשכך לא התקיים התנאי המהותי הנדרש לקבלת החלטת המנהל בדבר ביטול רישומו של עוסק.
  • איסור בדבר הקלטת ישיבות שימוע- האומנם?- נציגי רשות המיסים טענו כי לא היה מנוס מפני הפסקת ישיבת השימוע שכן על פי הנחיה פנימית של מנהל אגף בכיר לשומה וביקורת במע"מ (שהוגש לעיון בית המשפט) חל איסור על הקלטת ישיבות השימוע וכי על פי הוראות הנוהל חלה חובה להפסיק את הישיבה במידה ועל אף הוראות הנוהל מתבצעת הקלטה על ידי הנישום. במסגרת החלטתו מתח בית המשפט ביקורת חריפה על הוראות הנוהל הפנימי. בין היתר קבע בית המשפט כי, לא ברור מקור הסמכות החוקית לאיסור הקלטת ישיבות שימוע, כי הסיבות שעל בסיסן הוצא הנוהל אינן מתיישבות עם ההגיון וכן כי ההקלטה הינה אמצעי יעיל יותר לתיעוד מהלך הישיבה מאשר פרוטוקול שרישומו ואופן ניסוחו עשוי להפריע למהלך התקין של הישיבה. מעבר לכך בית המשפט קבע, כי גם אם עובדי הרשות מחויבים להוראות הנוהל מכוח תפקידם, הרי שאין בהוראות הנוהל כדי לפתור את הרשות מהדרישה החוקית לאפשר מתן זכות שימוע לנישום. במילים אחרות, בית המשפט קבע, כי על אף הוראות הנוהל, הרשות הייתה מחויבת לדאוג לכך שלנישום תינתן הזדמנות ראויה להציג את עמדתו, את טענותיו ואת האסמכתאות מטעמו, כתנאי לקבלת החלטה בדבר ביטול רישומו כעוסק.
  • אי הבאת התשתית העובדתית בפני הנישום טרם זימונו לשימוע- בנוסף לכל אלה, בית המשפט קבע כי במסגרת כתבי טענותיה הציגה הרשות מסמכים וטיעונים רבים שכלל לא הוצגו בפני החברה טרם זימונה לשימוע וגם לא טרם זימונה לשימוע החוזר. בתוך כך הובהר על ידי בית המשפט כי מטרת השימוע היא מתן אפשרות לנישום להתייחס לטענותיו המועלות כלפיו וברי, כי משלא הוצגו בפני הנישום מלוא הטענות אשר עמדו בבסיס ההחלטה בדבר ביטול רישומו, נשללה ממנו האפשרות להתייחס לטענות אלה במסגרת השימוע והדבר מהווה פגם חמור נוסף בהליך השימוע.
  • קווים מנחים לשימוש בסמכות ביטול רישומו של עוסק- בשולי הדברים בית המשפט ציין, כי הסמכות להורות על ביטול רישומו של עוסק הינו אחד מאמצעי האכיפה החריפים ביותר העומדים לרשות מנהל המע"מ שכן אמצעי זה פוגע באופן דרסטי בחופש העיסוק של הנישום. לצד סמכות זאת עומדים לרשות מנהל המע"מ אמצעי אכיפה חלופיים כגון הוצאת שומת עסקאות, הוצאת שומת תשומות, פסילת ספרים, הטלת קנס, הטלת כפל מס וכד'. בית המשפט הבהיר, כי אין לעשות שימוש בסמכות של ביטול רישום כדבר שבשגרה וכי יש לבחון את הנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה לגופו לרבות היקף החשש הנשקף לקופה הציבורית מהמשך פעילותו של העוסק, טיב הראיות המינהליות הקיימות כנגד הנישום, האפשרות להביא לאכיפה תוך שימוש באמצעים חלופיים וכד'.
עוד ציין בית המשפט, כי הכלל הוא שבעת הגשת ערעור על החלטת המנהל בדבר ביטול רישום תעוכב ההחלטה עד להכרעה בערעור וכי על המנהל מוטל הנטל לשכנע את בית המשפט, כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות ביטול מיידי של הרישום. בתוך כך על המנהל להצביע על סיכויי ערעור נמוכים במיוחד ו/או על כך שמאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו, כלומר שאי ביטול הרישום באופן מיידי עשוי להסב נזק בלתי הפיך לקופה הציבורית. בענייננו, קבע בית המשפט, כי בשים לב למכלול הנסיבות (ובעיקר בשל הפגמים המהותיים שנפלו בהליך השימוע) המנהל לא הצליח להרים את הנטל המוטל עליו ועל כן יש לדחות את בקשתו, לקבל את עמדת החברה ולאפשר לה להמשיך את עבודתה עד להכרעה בערעור.
 

לסיכום

החלטה זו של בית המשפט המחוזי בחיפה ממחישה היטב שהתנהלות רשות המסים והחלטותיה כפופות לביקורת שיפוטית. כפי שניתן להיווכח, הרשות מחויבת בקיום הליך מינהלי תקין כתנאי לקבלת ההחלטה וזכותו של הנישום לעמוד על קיומו של הליך תקין, כאמור. במקרים המתאימים הפרת החובה לקיום הליך תקין עשויה להביא לפסילת החלטת הרשות.
 
(ע"מ (חי') 21-08-2497 סטולרמן הובלות ולוגיסטיקה בע״מ  'מהל מע״מ חיפה)
 

 

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054.

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

בעל מניות הפועל להברחת נכסי החברה חשוף לתביעת המפרק

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

פסק דין זה של בית המשפט המחוזי בירושלים ממחיש, כי גם כאשר נדחית תביעה להרמת מסך המוגשת נגד בעל מניות ו/או נגד מנהל של החברה, בכך לא מתבטל הסיכון לחיובו האישי. ככל שהחברה מגיעה לחדלות פירעון, רשאי בית המשפט של פירק לבחון מחדש את התנהלותו של בעל המניות ובמקרים המתאימים לחייב אותו בחובות החברה.

עורך דין עבירות מכס

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); פרבר גולן, רו"ח ומשפטן

נתפסם במכס נתב"ג? - כך תפעלו: מידי שנה ישראלים ורבים נתפסים על ידי רשויות המכס בגין זאת שלא הצהירו על טובין שרכשו בחו"ל החייבים בדיווח ובתשלום מכס בכניסה לישראל...

קנס בגין אי ניהול ספרים כחוק

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

בית המשפט העליון קבע: על מנהל מע"מ הנכבד להפעיל שיקול דעת בקביעת סכום הקנס בגין אי ניהול ספרים כחוק

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.