חלוקת רכוש בני זוג ידועים בציבור

לא מכבר, נפסק על ידי כבוד השופט אסף זגורי מבית המשפט לענייני משפחה בטבריה כי בנסיבות בהם בני זוג ידועים בציבור אשר חיו חיים משותפים יחדיו במשך 10 שנים, ולהם ילד משותף, יחלקו ביניהם את רכושם המשותף, תוך הסתייגויות שונות אשר באו לידי ביטוי בפסק הדין.

לאחר פרידת הצדדים הגיש הגבר תביעה זו לפסק דין הצהרתי שיורה על שיתוף רכושי בין הצדדים, לפיו כל הרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים הינו משותף ודינו חלוקה שוויונית בין הצדדים ועתר לקבל מחצית שווי ההשבחה של דירת המגורים, וכן עתר לפסק דין כספי, בגדרו יקבל מחצית ההשקעה כשהוא טען, בין היתר, להשקעה משותפת בשיפוץ דירת המגורים, לתשלום משותף בתשלומי המשכנתא החודשיים וכן התבסס אף על הצהרה של בני הזוג על היותם ידועים בציבור בהליך משפטי אחר.

ביהמ"ש לענייני משפחה קיבל את תביעת הגבר בחלקה, ופסק כי הוא זכאי להחזר השקעתו בדירת המגורים ולמחצית משווי השבחת דירת המגורים, וכי אכן אופי חייהם והבאת ילד משותף לעולם, הצביע על רצון לחיי שיתוף ביניהם. טענתו של הגבר עולה בקנה אחד עם גישת הפסיקה לאחרונה, לפיה גם זוגות שלא נישאו כדת וכדין יכול ותחול עליהם הילכת השיתוף כאשר הנסיבות הספציפיות מעידות על רצון משותף של בני הזוג לשיתוף מלא ביניהם ונטל ההוכחה מוטל על הטוען לשיתוף. ביהמ"ש פרט בפסיקתו כי "המשטר הרכושי החל על ידועים בציבור, יכול להיות משטר של הפרדה רכושית מוחלטת (במקרה שכזה כל צד נשאר עם זכויותיו ורכושו בעת פקיעת הקשר), או משטר של חזקת שיתוף נכסים (במקרה שכזה מתקיים שיתוף רכושי ביחס לנכסים שצברו הצדדים במהלך היחסים המשותפים, אך יש להבחין בין שיתוף בכלל הנכסים לשיתוף בנכסים משפחתיים מובהקים). המבחן אימתי "חזקת השיתוף בנכסים" תחול אף על "ידועים בציבור" הינו מבחן גמיש ודינמי. המבחנים העיקריים הם בהוכחת קיום "אורח חיים תקין" ו"מאמץ משותף".

בתי המשפט מפרשים את כלל המושגים הללו בפרשנות רחבה ביותר, דבר המקשה על בני זוג ידועים בציבור לצפות את תוצאת פרדתם ביחס לחלוקת רכושם, אם בכלל והגישה הכוללת היא כי כל מקרה נבחן לגופו, ביחס לכוונת הצדדים, אופי החיים, ובדיקת המאמץ המשותף של כל אחד מבני הזוג באותו קשר זוגי. חשוב לזכור שכיוון שהמבחן אימתי "חזקת השיתוף בנכסים" תחול אף על "ידועים בציבור" הינו מבחן גמיש ודינמי, אזי יש צורך בפתרון לפיו יסכימו בני הזוג מבעוד מועד על אופי הקשר ביניהם, וחלוקת הרכוש שנצבר במהלך הקשר הזוגי בעת הפרידה, אם בכלל.

 

הפתרון היישומי והפשוט ביותר אשר יכול לשרת את בני הזוג בצורה הטובה והמקיפה ביותר הינו כתיבה וחתימה על הסכם יחסי ממון. בהסכם יחסי הממון יסכימו בני הזוג על אופי הקשר מכלל ההיבטים האפשריים ובמקרה של פרידה, ההסכם יהווה "ספר הוראות" של ממש אשר יש בו כדי להצביע על רצון הצדדים עוד בטרם הפרידה בכל הקשור לרכושם ולאופן החלוקה ביניהם וכן לנושאים חשובים נוספים. חשוב לזכור כי על אף אי הנעימות שבחתימה על הסכם יחסי ממון, בני הזוג יחתמו על ההסכם לאחר ששקלו את רצונם, תוך מחשבה והבנה הדדית כל אחד לרצונותיו ולרכושו אשר לעיתים עוד נצבר קודם לקשר הזוגי.

יתרה מכך, חתימת בני זוג על הסכם יחסי ממון אינה מצריכה פניה לערכאות משפטיות, אלא הסכמה בין בני הזוג על דרך ואופן חלוקת רכושם, וכתיבת הסכם יחסי ממון מקצועי והגון אשר יכסה את רוב המצבים העתידיים, ולאחר חתימתם על ההסכם יש צורך באישור ההסכם על ידי נוטריון מוסמך. בנסיבות בהן פרשנות מוסד "הידועים בציבור" הינה גמישה ודינמית כבזמננו, נראה כי הפתרון המתבקש על מנת לשמור על רכוש ועתיד בני הזוג הינו חתימה על הסכם יחסי ממון אשר יהא בו להתוות את דרך הפרידה בין בני הזוג וחלוקת רכושם, בדרך הנוחה והתואמת את רצון בני הזוג מבלי התערבות של ערכאה שיפוטית ו/או כל גורם שלישי.