השקעות ומסחר באתיופיה

מאת: ליאור פרי, עו"ד

26/2/2013

יותר ויותר אנשי עסקים וחברות ישראליות נכנסות לשוק האתיופי וכיום יחסי המסחר בין ישראל ואתיופיה בתנופה.
העובדה שבישראל מעל 100,000 אזרחים ממוצא אתיופי, כמו גם הקרבה הגאוגרפית היחסית בין הארצות (רק שלוש שעות טיסה)
מהוות בסיס מצוין לקידום ופיתוח מערכת יחסים כלכלית עסקית בין המדינות. 

גם גופים כלכליים באתיופיה מגלים עניין בישראל והיקף הפעילות המסחרית בין המדינות נמצא בעליה מתמדת. לפני כשנה נחנך לראשונה דסק אתיופיה ישראל שישמש כלשכת מסחר. הדסק משמש לקידום עסקים בין ישראל למדינות אתיופיה ומדינת אריתריאה השכנה. בראש הדסק עומד עו"ד אלעזר יאסו גיל, עורך דין ישראלי יליד אתיופיה. הדסק הוקדם על ידי משרדנו שחבר למשרד עורכי דין יאסו פרי, משרד עורכי דין מנתניה הכולל שלושה עו"ד ישראלים ילידי אתיופיה. כמו כן צורף לדסק כיועץ מיוחד ד"ר גדעון פרי, מומחה בעל שם עולמי בהנדסת מים, אשר עובד באתיופיה בעשור האחרון בפרויקטים רבים, ונחשב למקורב מאד לצמרת הכלכלית באתיופיה.

משרדנו צבר במרוצת השנים ניסיון רב בהתנהלות מס בין-לאומית, ובכלל זה פועל הן בישראל, הן ברומניה והן בקפריסין, ומתמחה במתן פתרונות משפטיים ומסחריים כוללים לחברות ואנשי עסקים ישראלים המנהלים עסקים באתיופיה ואריתריאה, או השואפים להיכנס לשוק האתיופי המתפתח לטובת מיזמים בתחום החקלאות, התיירות, ביצוע עבודות על אדמת אתיופיה ועוד. יצוין כי כיום עיקר פעילות הדסק מכוונת למדינת אתיופיה, אולם בד בבד עם החדירה העסקית הישראלית לאתיופיה, יש כוונה גם להעמיק את הקשרים העסקיים עם מדינת אריתריאה הסמוכה, מדינה שהייתה בעבר חלק מאתיופיה, ולפני מספר שנים זכתה לעצמאות.

הדסק מלווה ישראלים המבקשים לחדור אל אתיופיה ובתוך כך מסוגל לתת מענה כולל, החל משלב הגדרת הצרכים של הלקוח ו/או המוצר אותו הוא מבקש להחדיר לאתיופיה וכלה בניהול משאים ומתנים עבורו באתיופיה בשפה האמהרית והטיגרית, שתי השפות המדוברות באתיופיה, יצירת קשרים עסקיים עם הגורמים הרלוונטיים, עריכת הסכמים עם גורמים מקומיים, שילובם עם מבנה בינלאומי וכיו"ב, והכול תוך שמירה על עקרונות שקיפות והתנהלות תקינה אל מול כל המדינות המעורבות.

ביטול דעות קדומות - ששומעים אתיופיה חושבים עוני, בצורת, מלחמה, רעב. אלא שתופעות אלו הנן נחלת העבר. מזה עשרות שנים שאין עוד מלחמה באתיופיה. חשוב להבחין כמובן לעניין זה בין אתיופיה לבין דרפור בסודן (גם שם הסתיימה המלחמה בשנה שעברה). אתיופיה גם איננה אריתריה (מולה ניהלה אתיופיה בעבר מלחמה).

להלן נתונים כלליים על המדינה -
שטח המדינה: יותר ממיליון קמ"ר, פי 40 מישראל. אתיופיה נמצאת במזרח אפריקה, גובלות בה אריתריאה מצפון, סודן ממערב, סומליה ממזרח וג'יבוטי מצפון מזרח.
אוכלוסיה: בערך 90 מיליון איש. מה שמדהים זה שבמפקד ב-1983 היו 40 מיליון. קצב גידול האוכלוסיה הוא איפוא מסחרר, ואתיופיה יותר מהכפילה את מספר תושביה תוך פחות מ-30 שנה. אתיופיה היא המדינה ה-27 בגודלה בעולם מבחינת שטח, והמדינה ה-14 בגודלה בעולם מבחינת אוכלוסיה. בצפיפות היא מדורגת 116 בעולם, דהיינו המדובר במדינה מאד לא צפופה. התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) עומד על יותר משבע וחצי מיליארד דולר בשנה, (מקום 78 בעולם).עם זאת התמ"ג לנפש 879 דולר לשנה, מקום 215 בעולם. המסקנה היא כי המדובר באחת המדינות עם האוכלוסייה הענייה ביותר בעולם. במדד פיתוח אנוש, שהנו שקלול של תוחלת חיים, השכלה ותמ"ג – נמצאת אתיופיה במקום ה-157 בעולם.

לסיכום נתונים אלו: המדובר מצד אחד במדינה מאד ענייה, נחשלת, נשרכת הרחק מאחורי העולם המערבי.
מצד שני המדובר במדינה בעלת פוטנציאל ורצון להתפתח ניכרים ביותר המתחילים להתממש רק בשנים האחרונות.

למה דווקא אתיופיה?

במה שונה אתיופיה ממדינות כמו גאבון, טוגו או מאלי? ראשית, לנו כישראלים זיקה מיוחדת למדינה זו הואיל ובישראל חיים למעלה מ-100,000 ישראלים יוצאי אתיופיה (לא כולל עובדים זרים). בין המדינות קיימים יחסי מסחר ענפים ויחסית, תנועה אנושים רבה. כיום לישראל יחסים דיפלומטיים טובים עם אתיופיה. נותנים נוספים העשויים להיות בעלי משמעות הם העובדה שאתיופיה מצויה באותו אזור זמן בו מצויה ישראל; לישראל ואתיופיה קשרי תעופה טובים ובין המדינות פועלות טיסות סדירות; זמן הטיסה בין ישראל לאתיופיה קצר יחסית (3 שעות בלבד); אתיופיה נהנית בשנים האחרונות מאקלים פוליטי יציב ומרמה נמוכה יחסית של פשיעה ושחיתות.

באתיופיה מדיניות ממשלתית המעודדת השקעות. עידוד נוסף להקמת פרויקטים ניתן על ידי הבנק העולמי. כמו כן, ממשלת אתיופיה מפעילה מדיניות של הקצאת קרקעות באזורים שונים ללא תמורה, אפשרות להלוואות נוחות, והטבות למשקיעים זרים. מאז סיום המלחמה עם אריתראה, הממשלה משקיעה הרבה בפיתוח המדינה. עד לפני 20 שנה הכלכלה היתה מנוהלת ע"י הממשלה ובאופן כללי ננקטה מדיניות של הלאמה. בעשרים השנה האחרונות המגמה הנה הפוכה – הפרטה והחזרת נכסים ועסקים לבעלות פרטית. במסגרת תנאים טובים נוספים להשקעה באתיופיה ניתן למנות - אקלים נח; אדמה פורייה; כח עבודה שופע וזול; שפע שטחים; מערכת חוק ומשפט מסודרת (יחסית); אינטרנט ותקשורת באנגלית; קיומה של עילית חברתית (מאיון עליון) איכותית, רהוטה, עם מחשבה כלכלית מערבית.

הפעילות הכלכלית באתיופיה נהנית משורה של תמריצים מסוגים שונים דוגמת: פטור מתשלום מיסים (עד כדי פטור מוחלט במקרים מסוימים); פטור ממכס ביבוא של מכונות וציוד לפרויקטים; פטור ממכס של יבוא חלקי חילוף; פטור ממס לשנתיים עד שבע שנים (תלוי בתחום השקעה, היקף הייצוא והאזור בו נמצא הפרויקט).

הפרטה: כאמור במהלך 20 השנים האחרונות ננקטת מדיניות של הפרטת תחומים רבים שהיו בעבר בבעלות ממשלתית בלעדית.

לסיכום הדברים, אתיופיה מהווה במידה רבה שוק מתעורר נוח יחסית, באפריקה, הנהנה מיתרונות יחסיים על פני מדינות אפריקאיות אחרות אשר הופכות את הפוטנציאל הגלום במדינה זו בר מימוש בצורה נוחה וקלה יחסית, במיוחד לאנשי עסקים ישראלים.