בשנים האחרונות הפכו "מקלטי המס" לנושא חם המעסיק את עולם התקשורת בכלל ואת העיתונות הכלכלית בפרט. הנושא חדר לתודעת הציבור הרחב בעיקר בעקבות פרסומים על מקלטי מס שיצרו חברות ענק כגון גוגל ומיקרוסופט אשר חסכו בדרך זו מליארדי דולרים בשנה.
למושגים כגון "תכנון מס" ו-"מקלטי מס" נוצרה תדמית שלילית המעלה בדרך כלל קונוטוציות שליליות של התחמקות מתשלום מס. חשוב להבין כי בדומה למדינות רבות גם בתי המשפט בארץ הכירו בתכנון מס כעניין חוקי ואף רצוי, המשקף את רצון החברה להתנהלות תקינה, מחושבת ויעילה. כיום לא ניתן למצוא שום חברה גדולה ומצליחה אשר איננה עוסקת בתכנון מס כחלק מאסטרטגיית ההתנהלות הכלכלית והתקציבית שלה. אחד הכלים היעילים ביותר לתכנון מס הוא מקלט מס, אשר הפך בעשורים האחרונים לנפוץ מאוד, בין היתר בשל תהליכים מואצים של גלובליזציה. יש להדגיש כי על מנת להותיר את תכנון המס בגדר המותר חשוב להיוועץ במשרד עו"ד בעל נסיון עשיר בתחום המיסוי הבינלאומי.
אז מהו בעצם מקלט מס?
מדובר במדינה בה שיעורי המס נמוכים או שיטת המס נוחה, כך שגופים שונים נוהגים להעתיק את הפעילות הבינלאומית שלהם למדינה זו בכדי לחסוך בהוצאות תשלומי המס. עו"ד אסף הופמן, שותף במשרדנו, טוען כי כיום ניתן לחלק את מדינות מקלטי המס לשלושה סוגים עיקריים:
מדינות ללא שיטת מס
הסוג הראשון הוא של מדינות ללא שיטת מס מסודרת אשר אינן מטילות מס על חברות. אלו הן מדינות 'מקלט המס' קלאסיות, והמוכרות שבינהן הן איי קיימן, הבהמס, ברמודה איי והבתולה הבריטיים. שימו לב כי מדובר לרוב במדינות קטנות, המנסות למשוך השקעות חוץ לשטחן.
מדינות אשר לא ממסות הכנסות זרות
הסוג השני של מקלטי מס מתייחס למדינות אשר לא ממסות הכנסות זרות, קרי הכנסות המופקות מחוץ לשטחן הטריטוריאלי של מדינות אלו. במסגרת סוג זה של מקלט מס ניתן למנות את קוסטה ריקה, הונג קונג, איי סיישל וסינגפור. נציין, כי לעיתים מדינות אלו מנהיגות שיעורי מס גבוהים במיוחד לגבי תושביהם אך פוטרות ממס כל הכנסה המגיעה ממקור הנמצא בפועל מחוץ למדינה. בדרך זו של פטור ממס הכנסה או מס חברות הופכות המדינות מהסוג השני לאטרקטיביות עבור חברות זרות וכך הן מצליחות למשוך לתחומן הון זר רב.
מדינות בעלות שיטת מס הכוללת שיעורי מס מופחתים
הסוג השלישי הוא של מדינות מקלט מס בעלות שיטת מס אטרקטיבית הכוללת שיעורי מס מופחתים לגבי סוגים שונים של הכנסות או פטורים להכנסה הנובעת מפעילות בתחומים ספציפיים. במסגרת מדינות אלו ניתן למנות את קפריסין, אנגליה, ברבדוס, שוויץ, דנמרק, הולנד, אוסטריה ובלגיה. מדינות אלו כאמור מנהיגות בדרך כלל מערכת מיסים רגילה אך לצד זו מספקות הן שיטת מס אטרקטיבית לסוגים שונים של הכנסות. כך לדוגמא, מדינות כגון קפריסין והולנד מנהיגות משטר של פטור השתתפות (בהתקיים תנאים מסוימים) לגבי דיבידנדים שמקבלות הן מחברות בת.
לסיכום, בחיפוש אחר מדינת מקלט מס, כדאי להתיעץ עם עורך דין בעל נסיון בתחום אשר ידע לשקול את כלל הגורמים החשובים מלבד שיעור המס גרידא. למשל יש לקחת בחשבון גורמים כגון יציבות שלטונית ופוליטית, מצב התשתיות במדינה, מערכת הבנקים, מערכת בתי המשפט ועוד. מבין שלושת סוגי מקלטי המס לעיל נראה כי הבטוח והמומלץ ביותר הוא לבחור במדינת מקלט מס מהסוג השלישי המשלבת ממשל תקין ויציב, תשתיות מפותחות ואיתנות וכמו כן פטורי מס אד הוקיים ליעול החברה והפחתת עלויותיה.
במאמר הזה תגלו מדוע אסור להתמודד לבד, איך להיערך נכון לרגע המכריע ולמה שיתוף פעולה עם עורך דין מיומן הוא ההבדל בין חיסיון בטוח לבין טעות שעלולה לעלות לכם ביוקר. אל תאפשרו לטעויות הקלות לגדול לכדי נזק בלתי הפיך – קראו כאן איך לשמור על הזכויות שלכם ולנהל את ההליך באופן שמגן על העתיד שלכם.
זימון לחקירה מטעם המוסד לביטוח לאומי (הידוע בכינויו “ביטוח לאומי”) הוא אירוע מפתיע ומלחיץ עבור כל אזרח. מהו תפקידו של הביטוח הלאומי, מדוע הוא עשוי לזמן אנשים לחקירה, כיצד מתנהלות חקירות אלה (אזרחי מול פלילי, דרכי חקירה, חוקרים סמויים, גביית עדויות), ועד כמה חשוב להיעזר בליווי משפטי כבר מרגע הזימון? במאמר זה נסקור בהרחבה – אך בשפה בהירה – את משמעות הזימון לחקירה בביטוח לאומי ואת ההשלכות האפשריות של חקירה כזו.
במאמר זה נבחן את ההבדלים בין תפקיד חוקר המס לבין תפקיד עורך הדין המגן על הנחקר, תוך התמקדות בסמכויות החוקרים, זכויות הנחקר, תפקיד עורכי הדין בחקירה, אסטרטגיות שני הצדדים, וחשיבות ניסיונו של עורך דין שהיה בעברו חוקר ברשות המסים.
חיפוש
סגור
