מקלטי מס בעולם

בשנים האחרונות זוכה המונח "מקלט מס" לחשיפה תקשורתית רחבה כפועל יוצא מהתקשרותו עם קונצרנים בינלאומיים מובילים כגון גוגל ומיקרוסופט. שלא בצדק, הפרשנות שניתנת למונח הנה שלילית וסטריאוטיפית, כאשר לרוב, נקשרת באופן מגמתי עם פעילות עסקית שיש בה משום העלמת מס, ועם מדינות עולם שלישי חסרות תשתית כלכלית איתנה, המבקשות למשוך הון זר. במסגרת דברים אלו, נבקש להפריך טענה אנכרוניסטית זו ולהציג תמונה אחרת, רחבה ומפוקחת יותר, אם תרצו. הקדמה הטכנולוגית וההתפתחות בענף הסחר המקוון (e-commerce), הביאו עמן דור חדש של יחידים וחברות המוכנים להעביר את מרכזי פעילותם ממקום למקום, בחיפוש אחר אקלים נוח לפעילותם העסקית ולהשקעותיהם. ע"פ הערכות, לפחות רבע מסך ההון העולמי מרוכז כיום במדינות המוגדרות כמקלטי מס.

מהי בעצם מדינה המהווה מקלט מס? 

ככלל, מקלט מס הנו טרטוריה שרמת המיסים בה היא נמוכה או אפסית, כך שהעתקת מקור הכנסה אל מדינה זו עשויה להביא לחיסכון ניכר במס. אלא, שבתוך כך, ניתן לחלק את מדינות מקלט המס לשלוש קטגוריות עיקריות: מדינות ללא שיטת מס מסודרת, מדינות בהן הכנסות המופקות מחוץ למדינה (להלן: הכנסות זרות") הנן פטורות ממס ומדינות בעלות שיעורי מס מופחתים (אך לא אפסיים). אם בעבר גופים עסקיים נהגו לעשות שימוש במדינות 'מקלט מס' מהקטגוריה הראשונה, כיום עדים אנו למגמה של נהירה למדינות 'מקלטי מס' מהקטגוריה השנייה והשלישית וכן לשימוש משולב במדינות משלוש הקטגוריות אגב שרשור חברות וכו'.  

במדינות 'מקלט מס' ללא שיטת מס מסודרת, לא מוטל מס הכנסה, לרבות מס חברות, מס רווחי הון ומס על ירושות. אלו הן מדינות 'מקלט המס' "הקלאסיות", כאשר מהבולטות והאקזוטיות שבהן ניתן למנות מדינות כגון: איי קיימן, מונקו, הבהמס, ברמודה איי הבתולה הבריטיים וכו'. אף על פי שמדינות אלו אינן גובות מיסים כאמור לעיל, לרוב יוטלו על הגורמים הפועלים בהן תשלומי אגרה שנתיים קבועים, באמצעותם ממנות המדינות את פעילותן השוטפת. מנגד, במדינות 'מקלט מס' בהן הכנסות זרות הנן פטורות ממס, שיעורי מס ההכנסה, מס החברות וכו' יכולים להיות גבוהים למדי. אלא שבתוך כך, הכנסות המופקות מחוץ לגבולותיה של המדינה, יהיו פטורות ממס. מדינות 'מקלט המס' הבולטות בקטגוריה זו הנן: פנמה, קוסטה ריקה, הונג קונג, איי סיישל וסינגפור. מדינות אלה פוטרות ממס הכנסה הצומחת מחוץ לגבולות המדינה, ככל ומקור הכנסה זה אינו קשור במידה כזו או אחרת לפעילות עסקית בתוך המדינה. כך לדוגמה, מדינת סינגפור אינה מעניקה פטור ממס על הכנסות הנובעות מפעילות בתחום מתן שירותים ככל ופעילות זו נוהלה מתוך גבולות סינגפור, במידה והגורמים המקבלים את השירות, בפועל, יושבים מחוץ לגבולות סינגפור. כמו כן, חלק ממדינות 'מקלט המס' בקטגוריה זו, מסרבות לאפשר לחברות הדורשות פטור ממס, לקיים פעילות עסקית בתוך גבולות המדינה. לדוגמא, מדינות כמו פנמה וגיברלטר, דורשות מחברות חדשות להחליט כבר במועד הקמתן, אם בכוונתן לקיים פעילות עסקית בתוך גבולות המדינה וכפועל יוצא לשלם מס בגין הכנסותיהן הצומחות מכל מקום בעולם, או לחילופין להתחייב כי לא יקיימו פעילות בתוך המדינה ואגב כך תהיינה פטורות ממס על הכנסותיהן הזרות.

 

במדינות 'מקלט מס' בעלות שיעורי מס מופחתים, ניתן למצוא מדינות המנהיגות שיטות מס מסודרות ומתוקנות, המטילות מיסים על הכנסותיהם הגלובליות של תושביהן, בשיעורים כאלו ואחרים, ושיחד עם זאת עדין נחשבות למקלטי מס. דוגמאות לכך הנן מדינות אשר שיטות המס שלהן מהוות 'מקלט מס' אד הוק, לטובת סיטואציה עסקית ספציפית (למשל פטור ממס רווחי הון על מיזם המשתייך לענף מסוים, כגון מיזם בענף ההיי-טק לצורך הדוגמא). כמו כן, מדינות החתומות על אמנות למניעת כפל מס מול מדינות כאלו או אחרות, שיש באותן אמנות כדי לאפשר הקלות מס משמעותיות, חוסות אף הן תחת קטגוריה זו. בתוך כך, נוסיף כי לרוב, מדינות מהקטגוריה הראשונה (ללא שיטת מס מסודרת), אינן חתומות על אמנות למניעת כפל מס מול מדינות המערב החזקות. ולכן, תכנון מס חכם, עלול להעדיף שימוש במדינה מהקטגוריה השלישית (שיעורי מס מופחתים) על פני הסתמכות בלעדית על מדינה מהקטגוריה הראשונה. דוגמאות טובות למדינות מקלט מס מקטגוריה זו הנן: קפריסין, אנגליה, ברבדוס, שוויץ, דנמרק, הולנד, אוסטריה ובלגיה. 

לסיכום, בחיפוש אחר מדינת מקלט מס, יש לקחת בחשבון גורמים נוספים מעבר לשיעור המס הנתון במדינה גרידא. כך לדוגמה, לא מומלץ לפתוח חשבון בנק במדינת מקלט מס שאינה יציבה מבחינה פוליטית. תכנון מס נכון יתבונן מן הפנים אל החוץ ובהתאם לצרכי המיזם, יילקחו בחשבון אלמנטים כגון: פרטיות, מידת הסודיות המקובלת במקלט המס, יציבות מדינית-פוליטית במקלט המס ותשתיות התקשורת במקלט המס.