מאת:

שערי המטבעות הוירטואליים, המכונים גם מטבעות קריפטוגרפיים כדוגמת ביטקוין (BTC) ואתריום (ETH) מגיעים לרמות שיא חדשות ונראה כי זהו הזמן לחזור ולחדד את המצב המשפטי העדכני בכל הנוגע למיסוי פעילות זו.
במהלך שנת 2017 הוציאה רשות המסים עמדה מס' 32/2017 במסגרתה עוגן העקרון הקובע, כי מטבעות וירטואליים אינם בגדר "מטבע" אלא "נכס" בהתאם להגדרת המונח בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה.
משכך, נקבע כי כל פעולה במטבעות וירטואליים מהווה אירע מס המחויב בדיווח ובתשלום מס רווח הון וככל שהפעילות במטבעות הוירטואליים מגיעה לכדי עסק, הרי שההכנסות מעסק זה מהוות הכנסה פירותית החייבת במס מכוח פרק ב' לפקודת מס הכנסה.
בחודש ינואר 2018 פורסם חוזר מס הכנסה מס' 5/2018 המפרט ביתר הרחבה את עמדת רשות המסים לעניין מיסוי פעילות במטבעות וירטואליים. בהתאם לחוזר הנ"ל חזרו רשויות המס והדגישו את עמדתם, כי על אף הכינוי המקובל- "מטבעות וירטואליים", למעשה אין מדובר במטבע כלל אלא בנכס בלתי מוחשי (בדומה לניירות ערך) אשר מכירתו ו/או החלפתו בנכס אחר מחויבת במס.
על בסיס האמור, מפרט החוזר את השלכות המס של הפעולות השונות שמבוצעות במטבעות וירטואליים, כאשר פעולות אלה נחלקות לשתי קטגוריות עיקריות: פעולות שהן במסגרת עיסוק ופעולות שאינן במסגרת עיסוק.
 

פעולות שאינן במסגרת עיסוק

מרבית האנשים מבין אלה שמחזיקים מטבע וירטואלי אינו עושה זאת כדרך עיסוק אלא כמכשיר השקעה או מכשיר חליפין המיועד למטרות פרטיות ובתוך כך עשוי מי שמחזיק במטבע וירטואלי לבצע את הפעולות הבאות:
  • מכירת מטבע וירטואלי תמורת מטבע ישראלי ו/או מטבע זר- פעולה זו כמוה כמכירת נכס שאינו מוחשי בהתאם לחלק ה' לפקודת מס הכנסה. 
  • המרת מטבעות וירטואליים - כאשר אדם מבצע פעולה של רכישת מטבע וירטואלי אחד תמורת מטבע וירטואלי אחר, בכך למעשה הוא מבצע פעולה של עסקת חליפין (ברטר), כלומר מכירה של נכס אחד ומנגד רכישה של נכס אחר. גם אם שימוש במטבע וירטואלי אינו מניב למשתמש כל הכנסה מיידית במטבע קונבנציונלי וגם אם פעולת ההחלפה מתבצעת בתוך אותו ארנק דיגיטלי מדובר בעסקת מכירה לכל דבר ועניין המחויבת במס. במקרה כזה שוויו של המטבע הוירטואלי המוחלף (בתמורה למטבע וירטואלי אחר) מחושב בהתאם לשווי השוק ההוגן של המטבע הנמכר בעת מכירתו.
  • רכישת שירותים או מוצרים תמורת מטבע וירטואלי- רכישת שירותים או מוצרים תמורת מטבע וירטואלי מהווה למעשה אף היא עסקת חליפין שבה אדם מוכר את המטבע הוירטואלי שברשותנו ובתמורה מקבל נכס בעל ערך. במקרה שבו הנכס הנרכש הוא בעל ערך כספי נקוב יראו את סכום ההכנסה בהתאם לשווי הנקוב של הנכס הנרכש ובמידה ואין לנכס הנרכש ערך נקוב במטבע קונבנציונלי, ייקבע סכום המכירה של המטבע הוירטואלי בהתאם לשווי השוק ההוגן של המטבע הוירטואלי בעת ביצוע העסקה.
 
בכל אחד מהמצבים הללו יש לבחון האם שווי המטבע הוירטואלי הנמכר עולה על שוויו בעת הרכישה וככל שהשווי בעת המימוש עולה על שוויו של אותו מטבע בעת הרכישה, הרי שמדובר בעסקה שהניבה רווח הון והיא מחויבת במס רווח הון בהתאם לשיעורי המס הקבועים בסעיף 91 לפקודה (לרוב 25%).
ראוי לציין כי רכישת מטבע וירטואלי אינה מחויבת בדיווח ו/או בתשלום מס כל עוד לא נעשה מימוש של המטבע הוירטואלי הנרכש, אולם כפי שיובהר בהמשך מי שרוכש מטבע וירטואלי מחויב לשמור בידיו תיעוד בנוגע לרכישה על מנת שבעת המימוש יוכל לדווח על המועד ועל שער הקניה של המטבע.  
 

פעולות במסגרת עיסוק

כאשר אדם עושה שימוש במטבע וירטואלי במסגרת עיסוק, הרי שהכנסותיו מעיסק זה מהוות הכנסה פירותית המחויבות במס בהתאם לסעיפים 121 ו- 121ב לפקודת מס הכנסה ככל שמדובר בעיסוק של יחיד (בהתאם למדרגות המס השולי הנעות בין 10% ל- 50%) ובהתאם לסעיף 126 לפקודה, ככל שמדובר בעיסוק במסגרת תאגיד (מס חברות בשיעור של 23%).
פעילות במטבע וירטואלי הנעשית במסגרת עיסוק עשויה לכלול פעילות של מסחר במטבע וירטואלי, כריית מטבע וירטואלי, מכירת מוצרים ושירותים תמורת מטבע וירטואלי וכד'.
בנוסף לחבות במס הכנסה, עשויה פעילות עסקית במטבע וירטואלי לחייב גם בתשלום מס ערך מוסף, מס שכר ומס ריווח וזאת כדלקמן:
  • פעילות עסקית של מסחר במטבע וירטואלי מסוווגת על פי חוזר מס הכנסה 5/2018 כפעילות של מוסד כספי ומחויבת במע"מ על פי הוראות סעיף 4 לחוק מס ערך מוסף, כלומר מחויבת במס ריווח ובמס שכר שהם יחד שווי ערך למס ערך מוסף המשולם על ידי עסק רגיל.  
  • פעילות עסקית של כריית מטבע וירטואלי- אדם העוסק בכריית מטבע וירטואלי ייחשב כעוסק לעניין חוק מס ערך מוסף והוא מחויב בתשלום מע"מ בגין מלוא התמורה המתקבלת בידיו בגין עסקאות שיבוצעו על ידו במטבע הוירטואלי.
  • פעילות עסקית של מי שאין עיסוקו במטבע וירטואלי אך הוא מקבל תמורה במטבע וירטואלי- עסקים העוסקים במכירת מוצרים או מתן שירותים ומקבלים מטבע וירטואלי כאמצעי תשלום נדרשים לשלם מע"מ בגין הכנסתם זו. בהחלטת מיסוי 209/18 ניתנו ההוראות לעניין סכום התקבול שיש לציין בחשבונית המס ושליו יש לשלם מע"מ. בהתאם להחלטת מיסוי זו סכום התקבול לצרכי מע"מ יהיה תלוי בשאלה אם העסק המיר את המטבע הוירטואלי שהוא קיבל למטבע קונבנציונלי בתוך התקופה הקבועה להוצאת חשבונית מס או השאיר בידיו את המטבע הוירטואלי לאחר מועד זה. במידה והעסק המיר את המטבע הוירטואלי בתוך התקופה להוצאת חשבונית מס (לרוב 14 יום), הרי שהוא יוכל לציין בחשבונית את התמורה שהוא קיבל כתוצאה מהמרת המטבע הוירטואלי. במידה והעוסק לא המיר את המטבע בתוך התקופה המיועדת להוצאת חשבונית הרי שעליו לציין בחשבונית את סכום התקבול לפי הממוצע של השער הגבוה ביותר והשער הנמוך ביותר של המטבע הוירטואלי שהיה במשך התקופה המיועדת להוצאת חשבונית. (בנוסף, לאחר מכירת המטבע הוירטואלי וככל שתמורת המכירה תהיה גבוהה יותר מאותו שער ממוצע שצוין בחשבונית, יהיה על העסק לשלם גם מס רווח הון בגין הרווח שנצמח מעליית שער המטבע).
נוסף על כל אלה נקבע בחוזר 5/2018 כי אדם העושה שימוש במטבעות וירטואליים מחויב לשמור בידיו רישומים לגבי הפעולות המבוצעות על ידו באופן שיאפשר לבחון את המועד שבו בוצעה כל פעולה ואת שווי השוק של המטבע הוירטואלי הרלוונטי לאותו מועד.
 

השלכות התנהלות בלתי חוקית

תחום המטבע הוירטואלי עודנו תחום חדש ומתפתח וכתוצאה מכך התודעה לגבי השלכות המס הנובעות מפעילות במטבע וירטואלי עדיין לא חדרה די הצורך בקרב חלקים נרחבים מהציבור. אנשים רבים המבצעים פעילות במטבע וירטואלי אינם מודעים או מתעלמים במודע מחובות הדיווח וחובות המס הנובעות מפעילותם. יתרה מכך, ישנם כאלה הסבורים כי לנוכח האופי המוצפן והמבוזר של המטבע הדיגטלי, לא ניתן יהיה להתחכות אחר פעילותם בתחום זה- אין זה המצב. ככל שחולף הזמן מספר גדול יותר של מדינות בעולם, כולל ישראל, מגבירות את הרגולציה בתחום. כך גם המערכת הבנקאית פועלת להגברת הרגולציה הפנימית וחוסמת פעולות הנראות כחשודות ככאלה שנובעות מפעילות במטבע וירטואלי.
אי הקפדה על התנהלות חוקית בתחום המטבעות הוירטואליים חושפת את מי שמבצע פעולות במטבעות וירטואליים לסנקציות אזרחיות, סנקציות מינהליות ואף סנקציות פליליות הנובעות מהפרת חוקי המס.
חשוב להבין, כי אמנם המטבע הוא וירטואלי אך הוא מיועד בסופו של יום להשגת רווחים וקניית מוצרים ושירותים בעולם החומרי. שימוש במטבע וירטואלי לצרכים חומריים ו/או ניסיון להמרתו למטבע קונבנציונלי יביא לחשיפת פעילות קודמת במטבע וירטואלי, על כל ההשלכות החוקיות הנובעות מכך.
אמנם טרם נקבע נוהל מסודר לגילוי מרצון לגבי הכנסות בלתי מדווחות הנובעות מפעילות במטבע וירטואלי, אולם ראוי שכל אדם המבצע פעולות בתחום המטבע הוירטואלי יקדים ויסדיר את פעילותו על מנת לנטרל את ההשלכות הפליליות והאזרחיות העלולות לנבוע מאי הדיווח ומאי תשלום המס הנובע מפעילות זו.
 
 
 
 
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

מיסוי מטבעות דיגיטליים

מאת: אלי דורון, עו"ד

השימוש ההולך וגובר בקרב הסוחרים במטבעות דיגיטליים הוביל את רשות המיסים לפעול ללא הרף מול בעלי ארנקים דיגיטליים ומטבעות קריפטו. אנו ממליצים לכל בעל ארנק דיגיטלי, אשר יש בו הכנסות לא מדווחות ו/או פעולות לא מדווחות, לפעול ללא דיחוי מול רשות המיסים.

חברות ארנק

מאת: אלי דורון, עו"ד

בעל חברה אשר נותן שירותים צריך לבחון ולבדוק האם הוראות המיסוי בדבר "חברת ארנק" חלות עליו. שכן, ככל והחברה שלו נכנסת להגדרת חברת ארנק, הרי שמדובר בשינוי חבות המס החייבת של החברה כמפורט בהמשך.

תיקון להוראות בנק ישראל בעניין העברת כספים שמקורם במטבע וירטואלי

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.