14/10/2012
הסכמי הסחר שישראל חתומה עליהם מול מדינות בעולם
הסכם סחר חופשי הינו הסכם הנחתם בין שתי מדינות לפחות, אשר מסיר הגבלות שונות בסחר בינלאומי כמו תשלומי מכס ומכסות יבוא בין אותן מדינות.
תיאוריות כלכליות רבות תומכות בסחר חופשי כמנוף להעלאת הרווחה הכלכלית בעולם ולמיצוי היתרון היחסי שיש לכל מדינה ביצור מוצרים המיוחדים לה. לעומתן קיימות תיאוריות אחרות אשר טוענות כי סחר חופשי אינו מתאים למדינות בעלות כלכלה חלשה אשר הייצור שלה נזקק עדין להגנה. כמו כן צרכי בטחון ושיקולים פוליטיים מגבילים את הסחר החופשי. ישראל, בהיותה שוק של כלכלה חופשית, חותרת להסכמי סחר רבים ככל האפשר.
>> קראו כאן על "שער עולמי" - מערכת סחר החוץ החדשה של מדינת ישראל.
מאפייני הסכם הסחר החופשי:
• פטור מתשלום מכס בסחר שבטובין בין המדינות החתומות על ההסכם.
• בטול מכשולי סחר כגון רישיונות יבוא,
מכסות יבוא, והיטלי יבוא, הפחתת מכסים באופן מיידי/ תהליך מדורג.
• קביעת הכללים להגדרת מוצר מקורי.
• מתן האפשרות לכל מדינה לשמור על תעריף מכס חיצוני עצמאי כלפי ארצות שלישיות.
• הסכם סחר חופשי מחייב משלוח ישיר של הסחורה ליעדה, ברוב המקרים.
• אפשרות לצבירה של כללי מקור - הצבירה למעשה, מאפשרת לצדדים להסכמי הסחר גמישות נוספת בתהליך היצור כך שניתן לשלב חומרים מקוריים ממדינות הכלולות במערך הצבירה, ללא איבוד מעמד המקור ושמירה על הטבות המכס שבהסכמים .
להלן רשימה של הסכמי אס"ח (איזור סחר חופשי) שישראל חתומה עליהם:
1. האיחוד האירופי - נכנס לתוקף בינואר 2000.
2. ארה"ב - נכנס לתוקף בספטמבר 1985
3. אפט"א – בעבר, כללו הסכמים אלה 7 מדינות- שוויץ, שבדיה, נורבגיה, ליכטנשטיין, אוסטריה, פינלנד ואיסלנד. אוסטריה, פינלנד ושבדיה הצטרפו לאיחוד האירופי ב-1995 ועליהן חל הסכם הסחר עם הקהילה האירופית. נכנס לתוקף בינואר 1993.
4. טורקיה - נכנס לתוקף במאי 1997.
5. מקסיקו - נכנס לתוקף ביולי 2000.
6. קנדה - נכנס לתוקף בינואר 1997.
7. מרקוסור - מורכב ממדינות החברות בשוק המשותף של דרום אמריקה – ארגנטינה, ברזיל, פרגוואי ואורוגוואי. נכנס לתוקף ביוני 2010 (ההסכם עם ארגנטינה נכנס לתוקף בספטמבר 2011).
בנוסף להסכמי הסחר החופשי, ישנו
הסכם QIZ- Qualifying Industrial Zone במטרה לעודד את תהליך השלום, אישר הקונגרס האמריקאי תיקון לחוק ליישום הסכם סחר חופשי בין ישראל, ירדן וארה"ב, המעניק לנשיא ארה"ב סמכות להענקת פטור ממכס, על פי תנאי הסכם אס"ח עם ישראל לתוצרת של אזורים תעשייתיים מאושרים, במטרה לעודד שיתופי פעולה בין חברות ישראליות לבין חברות ירדניות. האזור התעשייתי המאושר הינו איזור התעשייה חסן, שנמצא צפונית לאירביד. התוצרת הירדנית מחוץ לאזור זה, אינה זכאית להטבות ההסכם. הסכם זה תרם הן להידוק היחסים המדיניים בין ישראל, ירדן וארה"ב, הן ליצירת פעילות מסחרית בין קהילות העסקים משתי המדינות והן להגדלת התוצר ויצירת מקורות תעסוקה במשק הירדני.
ההסכם החדש עם מצרים
מצרים - ההסכם נבנה על בסיס המודל של הסכם ה-QIZ בין ישראל, ירדן וארה"ב. ואולם, ההסכם החדש עם מצרים כולל שורה של שיפורים ביחס לקודמו "הירדני" וגלום בו פוטנציאל לביצוע תפנית חדה וחיובית ביחסי הסחר שבין ישראל ומצרים. ההסכם יוצר תמריץ לשיתופי פעולה עסקיים בין חברות מישראל ומצרים, ע"י הענקת תנאים של סחר חופשי, פטור ממכס ומכסה, ביצוא המוצר הסופי לשוק האמריקאי. להסכם זה עשויה גם להיות תרומה חשובה להידוק הקשרים המדיניים בין ישראל ומצרים, להגדלת הביקורים ההדדיים של אזרחים משתי המדינות, ולהיווצרותם של מנגנוני בקרה ממשלתיים משותפים האמורים לפקח על יישום ההסכם.
כיום, ישנם מספר הסכמי סחר בבחינה בידי מינהל סחר החוץ של ישראל, בין היתר עם מדינות הודו, צ'ילה, דרום קוריאה, אוקראינה וסין.