מאת:


סיווג הקצאות אופציות כהכנסה מעבודה

נבקש לעדכנם כי בחודש פברואר 2021 ניתן פסק דין בעניינו של צבי ליבושור (להלן: "המערער") נגד פקיד שומה רחובות (להלן: "המשיב") שעסק במחלוקות בין הצדדים הנוגעת לסיווג הפיצוי שקיבל המערער על פי הסכם פשרה שנחתם בין הצדדים עם סיום העסקתו של המערער. ברקע הדברים, במהלך חודש מרץ 2007 התקשר המערער עם חברת ש. שלמה חברת ביטוח בע"מ (להלן: "החברה") בהסכם העסקה, במסגרת הסכם זה נקבעו התנאים הבאים: שכר חודשי, מענק שנתי שיושפע מרווחי החברה, אופציות, רכב וארבעה כרטיסי טיסה זוגיים לארה"ב בשנה וכן סעיפים נוספים הנוגעים לאי תחרות ושמירה על סודיות.
ביום 31/10/2012 הסתיימו יחסי העבודה, ככל הנראה ב'טונים צורמים', וכעבור כחודשיים שלח המערער לחברה מכתב דרישה שכותרתו "גמר חשבון כדין למר צבי ליבושור" - במכתב זה פרס המערער את דרישותיו ורק בתום התיידנות ארוכה (למעלה משנה) גובש הסכם פשרה בהם תשלם החברה את הסכומים הבאים: 571,000 ₪ בגין פדיון אופציות למניות; 696,000 ₪ תשלום בגין שמירת סודיות ואי תחרות לחמש שנים; 369,800 ₪ פדיון חופשה; תשלום על סך 50,000 ₪ בגין עוגמת נפש; 12 כרטיסי זוגיים כאמור והשתתפות בהוצאות שכר טרחת עורך דין בסכום של 263,200 ₪. בדו"ח שהגיש המערער לפקיד השומה על שנת המס 2014 דיווח על פדיון ימי חופשה ואופציות מניות בסך 1,000 ₪ כהכנסה מעבודה, על התחייבות לאי תחרות וסודיות וכן על פידיון אופציות דיווח המערער כהכנסה הונית ועל תשלום עוגמת נפש דיווח כהכנסה פטורה ממס. המשיב טען כי יש לסווג את כלל מרכיבי ההכנסה כהכנסה מעבודה על פי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה התשכ"א-1961 כך שיחויב במס שולי כמתחייב (המשיב כלל בעניין זה גם את כרטיסי הטיסה לחו"ל). כטענה חלופית ציין המשיב כי פיצול סכום הפיצוי לרכיבים שונים הוא בגדר עסקה מלאכותית שנועדה להקטין את חבות המס (טענה שהמשיב ויתר עליה). המערער חזר בו מסיווג הסכום בגין אי-תחרות, כלומר הסכים לסווג את הסכום כ-פירותי ולא הוני ובסיכומו של דבר נותרה מחלוקת בשני מרכיבים בלבד: סיווג הפיצוי על סך 571,000 כבגין פדיון אופציות למניות החברה והמרכיב השני שאלת סיווג הפיצוי על סך 50,000 ₪ בגין "עגמת נפש".
 
טענות הצדדים
טענות המערער - מהסכם ההעסקה ומהבטחות שניתנו למערער הרי שהייתה כוונה להקצות לו אופציות במסלול רווח הון על פי סעיף 102(ב)ב(2) לפקודה, והסכום שנקבע בהסכם הפשרה נועד לפצות בגין העובדה שההקצאה לא התקיימה בפועל. לדברי המערער השיקול בקבלת האופציות היה הידיעה שימוסו כרווחי הון ולא כהכנסה מיגיעה. עוד טען המערער כי מאחר ועמדת המשיב שוללת את הסכם הפשרה עליו לשאת בנטל ההוכחה בנסיבות העניין, כאמור נטל שלדברי המערער המשיב לא עמד בו.
 
טענות המשיב - להבנת טענות המשיב נעמיק בסעיף 102(ב) לפקודת מס הכנסה, סעיף העוסק בהקצאת מניות מהחברה לעובדיה. הפקודה קובעת כי "הכנסתו של עובד מהקצאת מניות בחברה מעבידה באמצעות נאמן לא תחויב במס בעת ההקצאה ויחולו במועד המימוש הוראות אלה:
1. בחרה החברה המעבידה במסלול הכנסת עבודה, יראו את הכנסתו של העובד כהכנסה לפי סעיף 2(1) או (2) לפי הענין, בסכום שווי ההטבה;
2. בחרה החברה המעבידה במסלול רווח הון, והנאמן החזיק במניות עד תום התקופה לפחות, יראו את הכנסתו של העובד כרווח הון בסכום שווי ההטבה, והוא יחויב עליו במס בשיעור של 25%;"
 
המשיב טען כי המערער לא הצליח להוכיח שאכן התקבלה בחברה החלטה על הקצאה, קל וחומר לא הוכיח שהייתה כוונה ממשית להקצות אופציות במסלול הוני. המערער הסתמך על מסמכים שהם טיוטות שלא עברו את אישור החברה ולא הביא לעדות איש מנציגי החברה כדי לבסס טענתו. לעניין עוגמת הנפש, המערער לא הוכיח עוגמת נפש, בנוסף מדובר בטענה שעלתה רק בניסוח הסכם הפשרה ומכאן עולה החשד כי נוסח זו נועד לצרכי הימלטות ממס.
 
דיון והכרעה
בית המשפט ציין כי המערער כשל מלהרים את הנטל להוכיח שהחברה קיבלה החלטה בדבר הקצאת מניות במסלול הוני דווקא. בעדותו בבית המשפט אישר המערער למעשה כי המסמכים האמורים להעיד על כוונת החברה להקצות לו מניות במסלול הוני היו למעשה טיוטות אשר לא אושרו ולא נחתמו בחברה. עוד התברר כי בישיבת הדירקטוריון וועדת הביקורת של החברה לא התקבלו החלטות בעניין, ומשכך לא הופקדו אופציות אצל הנאמן. המערער טוען כי נוכח ההבטחה להקצות לו אופציות הוא קיבל תמורה הכוללת מרכיב שהוא חלף האופציות שמעולם לא קיבל בהקשר זה יפה ההלכה מימים ימימה ראו ע"א 65/521 ון הרטן, מפעלי מתכנת 5 בע"מ (בפירוק) נ' פקיד שומה תל אביב פ"מ כ(3) 625 (1966)"... שלא מה שנישום יכול היה לעשות ולא עשה, אלא רק מה שהוא עשה, קובע את מצבו ואת דינו מבחינת המס". 
 
בית המשפט קבע כי על מנת ליהנות מאותו הסדר מיוחד הקבוע בסעיף 102 לפקודה, ההקצאה נדרשת לעמוד במספר תנאים ספציפיים וזאת כמפורט בסעיף 102(ב)(2) לפקודה ובתקנות שהוצאו מכוחו. כך נדרש שתוגש בקשה לאישור נאמן, שתימסר הודעה על הקצאה, שיערך דיווח על ההקצאה, וכן ובעיקר כי האופציות יופקדו בידי נאמן לתקופות הקבועות בסעיף 102 בהתאם למסלולים השונים - דבר מכל אלו לא קרה. בית המשפט דחה גם את טענת עוגמת הנפש וקבע כי אין לראות או לבחון את האופן בו הוגדר תשלום בהסכם אלא איזה תכלית הוא בא לשרת ומה טיבו האמיתי. במקרה לעיל, נראה היה כי מדובר בניסיון לחמוק מתשלום מס או לכל הפחות לבטא תשלום אחר שהמערער דרש במסגרת המו"מ בין הצדדים. מנוסח ההחלטה דלעיל חשוב להפנים כי שעה בה מוסכם על תגמול בדרך של אופציות במסלול הוני, על העובד לוודא כי אכן יש בנמצא תוכנית אופציות, כי החברה קיבלה החלטה להקצות אופציות וכי אלה אכן מופקדות בידי נאמן על פי תוכנית אופציות, הכל כקבוע בסעיף 102. הימנעות מלעשות ולעבוד, במקרה זה 5 שנים, ללא כל תוכניות אופציות וללא כל יישום האמור, תומכת בטענה כי התמורה היא פירותית להבדיל מהונית ומכאן באה החובה לוודא את יישום האמור בפיסקה זו על ידי העובד עצמו, להבדיל מהימנעות והמתנה עד לגמר ההעסקה. עוד מעניין ללמוד מההלכה דנן כי בית המשפט מכיר בכל כי פיצוי בגין עוגמת נפש אכן פטור ממס, אולם בכדי להכיר באמור הובהר כי נטל ההוכחה הוא על העובד וכי על העובד להראות כי האמור נטען על ידו כבר מבראשית וזאת הועלה לראשונה במסגרת הסכם פשרה וכי יש בנמצא נתונים ו/או ראיות אוביקטיביות אחרות המלמדות על כך כי אכן הייתה כאן עוגמת נפש. משכך, לדוגמא, שעה בה מוגשת תביעה כספית ו/או דרישה בכתב עוברת להגשת תביעה, חשוב להעלות את דרישת הפיצוי בגין עוגמת הנפש כבר בשלב הזה. העלאת טענה כאמור לראשונה, שעה בה מגובש הסכם פשרה, תומך בטענה לפיה הסכם הפשרה מגלם תכנון מס אשר בא להותיר ביד העובד הכנסה נטו גבוהה יותר מהמתחייב, מה שנדחה על ידי בית המשפט. בית השפט דחה את הערעור וחייב את המערער בהוצאות.

ע"מ 18-10-22721 ליבושור נ' רשות המיסים-פקיד שומה רחובות
 
סיווג הקצאות אופציות כהכנסה מעבודה

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 2 גולשים

עשוי לעניין אתכם

תיקון לתקנות סדר הדין במיסים - ערעורים בענייני מס הכנסה ומע"מ

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); שלומי פרץ, משפטן

ברצוננו לעדכנכם אודות כניסתן לתוקף של תקנות חדשות בערעורי מס. תקנות הערעורים בענייני מס הכנסה ומע"מ מפנות התייחסות לתקנות סדר הדין האזרחי הישנות. במטרה להתאים את תקנות הערעור בענייני מס לתקנות סדר הדין האזרחי החדשות הוחלט על עריכת תיקון זה.

דמי בט"ל לאור הסכם שומת ניכויים במס הכנסה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); שלומי פרץ, משפטן

ברצוננו לעדכנכם אודות פס"ד של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב אשר דן בתביעה בעקבות החלטת המוסד לביטוח לאומי לפיה נדחתה השגתו של התובע על בקורת ניכויים.

סתירה בין קביעת המוסד לביטוח לאומי לבין שומת מס הכנסה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); שלומי פרץ, משפטן

נבקש לעדכנכם, כי לאחרונה ניתן פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה אשר דן בסתירה בין קביעת המוסד לביטוח לאומי לבין קביעת פקיד השומה בשומות ניכויים.

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים