מאת:

הסכם אזור סחר חופשי הוא הסכם שנערך לפחות בין שתי מדינות, אשר מקנה בדרך כלל פטור ממכס בגין טובין שנסחר בין המדינות החתומות על ההסכם. ההסכם המכונן אזור סחר חופשי עם ארה"ב נחתם לפני יותר משלושה עשורים, 22 באפריל 1985 ליתר דיוק. ההסכם דנא היה הראשון מסוג זה שארה"ב חתמה עם מדינה כלשהי מחוץ לצפון אמריקה.

בזכות ההסכם, טובין שמקורו בשתי המדינות הנכנס לתחומן, לצורכי מסחר, ייהנה מפטור ממכס והגבלות לא מכסיות. מה עוד, בעקבות ההסכם נהנות שתי המדינות מהעדר כמעט מוחלט ממכשולי סחר, בכלל זה - רשיונות יבוא, מכסות יבוא, והיטלי יבוא, הפחתת מכסים באופן מיידי/תהליך מדורג. יתרה מזאת, ההסכם אינו כובל המדינות החתומות עליו בכל הקשור לקביעת תעריפי מכס כלפי ארצות שלישיות, קרי נשמרת הזכות לקבוע כל תעריף חיצוני עצמאי כלפי צדדים שלישיים.

ההטבות הכרוכות בהסכם

הסכם סחר החופשי בין שתי המדינות הנדונות הטיב איתן בכמה אדנים - 
א. הראשון, כינון הסכם אזור סחר חופשי הפך להיות מרכיב מהותי וחשוב במדיניות החוץ של ארה"ב וכחלק אינטגרלי הימנו, כתוצר מכך מדינות רבות מחוץ לצפון ארה"ב חובקו אליה בדרך של חתימת הסכמי סחר חופשי, ובמיוחד מדינות מהאיחוד האירופי, במילים אחרות, ניתן לומר כי ההסכם שנחתם עם ישראל לפני היווה חוליה משמעותית בקשירת ארה"ב עם מדינות אירופה.
 
ב. אין חולק כי ההסכם תרם ועודנו תורם תרומה משמעותית לצמיחתו המהירה של הייצוא וגידול בסחר הנהנות ממנו שתי המדינות ולחיזוק וקידום היחסים ביניהן במישור הכלכלי, המדיני והפוליטי. 
 
ג. שלישית, הרחבת הליברליזציה בסחר החוץ של ישראל - כאשר כינון אזור סחר חופשי עם ארה"ב  ביחד עם כינון אזור סחר חופשי עם מדינות איחוד האירופי גרם בעצם למצב בו ששני שלישים מכלל סחר החוץ של ישראל מבוצע בסביבה של סחר חופשי.
 
משכך המצב, ובמציאות כזו, נדרשה מדיניות חוץ שתשפר גישת הייצוא לשווקים האחרים ולמנוע הטיית סחר ביבוא וביצוא, כאשר הטיה כזו עלולה להתבטאות בהעתקת שווקי הייצוא של אותן מדינות למדינה אחרת, ואז זה עלול לגרום גם לבזבוז משאבים של ייבוא שכן הרכישות מחו"ל לא תמיד היו מתבצעות מהמקורות התחרותיים ביותר אלא ממקורות שבהם עלות הרכישה כולל מכס היו התחרותיים ביותר.
 
על כן, קידמה ישראל בדרך של הרחבת הליברליזציה את היוזמה לכונן אזורי סחר חופשי עם מספר גדול של מדינות לרבות מדינות השוכנות בדרום אמריקה, צפון אמריקה ושאר היבשות.

לסיכום...

לסיכום, הסכם הסחר החופשי USA FTA Agreement בין ישראל לארה"ב איפשר למשק הישראלי הקטן למצות בצורה ניכרת את יתרונותיו היחסיים ולשלב אותו בכלכלה העולמית בתנאים הטובים ביותר האפשריים. אין עוררין כי הסכמי סחר חופשיים כאלה מעודדים צמיחה כלכלית ומעניקים חוסן כלכלי לייצוא של המדינות החותמות ואף מפתחות ומקדמות מדיניות החוץ של אותן מדינות בשלל סוגיות מדיניות למיניהן בכלל, ובמדיניות בעניין הסחר חוץ בפרט.
 

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

יבוא מוצרים לישראל ולמדינות נוספות

מאת: אלי דורון, עו"ד

הניסיון מלמד כי מוצר המצליח במדינה מסוימת, בסבירות גדולה יצליח גם במדינת ישראל ו/או במדינות אחרות, כך שבהחלט יש בנמצא הגיון כלכלי באיתורו של מוצר מוצלח באזור מסוים של העולם – סין, אירופה, ארה"ב ועוד - וייבואו לישראל ולמדינות נוספות.

תכנית "נטו למשפחה" - הרהורים על הפחתת המכס על נעליים וסלולריים

מאת: אלי דורון, עו"ד; ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); חגי אפלקר, רו"ח ומשפטן

לפני ימים ספורים פרסמה רשות המסים הודעה, כי שר האוצר חתם במסגרת תכנית "נטו למשפחה" על הצו המבטל את המכס המוטל על יבוא נעליים. הודעה זו באה בהמשך להודעה מן החודש שעבר בעניין חתימת שר האוצר על הצו המבטל את מס הקנייה על טלפונים סלולריים.

רשות המיסים פרסמה את העמדות החייבות בדיווח לשנת 2016

מאת: ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); אלי דורון, עו"ד; רימון זינאתי, עו"ד

לאחרונה ובהתאם להוראות סעיף 131ה' לפקודת מס הכנסה, להוראות סעיף 67ד' לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 ולהוראות סעיפים 231ד' ו-231ה' לפקודת המכס, שעניינם "נקיטת עמדה חייבת בדיווח", פרסמה רשות המסים את רשימת העמדות החייבות בדיווח מטעמה לשנת 2016.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.