8/8/2012
הסכם אזור סחר חופשי הוא הסכם שנערך לפחות בין שתי מדינות, אשר מקנה בדרך כלל פטור ממכס בגין טובין שנסחר בין המדינות החתומות על ההסכם. ההסכם המכונן אזור סחר חופשי עם ארה"ב נחתם לפני יותר משלושה עשורים, 22 באפריל 1985 ליתר דיוק. ההסכם דנא היה הראשון מסוג זה שארה"ב חתמה עם מדינה כלשהי מחוץ לצפון אמריקה.
בזכות ההסכם, טובין שמקורו בשתי המדינות הנכנס לתחומן, לצורכי מסחר, ייהנה מפטור ממכס והגבלות לא מכסיות. מה עוד, בעקבות ההסכם נהנות שתי המדינות מהעדר כמעט מוחלט ממכשולי סחר, בכלל זה -
רשיונות יבוא, מכסות יבוא, והיטלי יבוא, הפחתת מכסים באופן מיידי/תהליך מדורג. יתרה מזאת, ההסכם אינו כובל המדינות החתומות עליו בכל הקשור לקביעת תעריפי מכס כלפי ארצות שלישיות, קרי נשמרת הזכות לקבוע כל תעריף חיצוני עצמאי כלפי צדדים שלישיים.
ההטבות הכרוכות בהסכם
הסכם סחר החופשי בין שתי המדינות הנדונות הטיב איתן בכמה אדנים -
א. הראשון, כינון הסכם אזור סחר חופשי הפך להיות מרכיב מהותי וחשוב במדיניות החוץ של ארה"ב וכחלק אינטגרלי הימנו, כתוצר מכך מדינות רבות מחוץ לצפון ארה"ב חובקו אליה בדרך של חתימת הסכמי סחר חופשי, ובמיוחד מדינות מהאיחוד האירופי, במילים אחרות, ניתן לומר כי ההסכם שנחתם עם ישראל לפני היווה חוליה משמעותית בקשירת ארה"ב עם מדינות אירופה.
ב. אין חולק כי ההסכם תרם ועודנו תורם תרומה משמעותית לצמיחתו המהירה של הייצוא וגידול בסחר הנהנות ממנו שתי המדינות ולחיזוק וקידום היחסים ביניהן במישור הכלכלי, המדיני והפוליטי.
ג. שלישית, הרחבת הליברליזציה בסחר החוץ של ישראל - כאשר כינון אזור סחר חופשי עם ארה"ב ביחד עם כינון אזור סחר חופשי עם מדינות איחוד האירופי גרם בעצם למצב בו ששני שלישים מכלל סחר החוץ של ישראל מבוצע בסביבה של סחר חופשי.
משכך המצב, ובמציאות כזו, נדרשה מדיניות חוץ שתשפר גישת הייצוא לשווקים האחרים ולמנוע הטיית סחר ביבוא וביצוא, כאשר הטיה כזו עלולה להתבטאות בהעתקת שווקי הייצוא של אותן מדינות למדינה אחרת, ואז זה עלול לגרום גם לבזבוז משאבים של ייבוא שכן הרכישות מחו"ל לא תמיד היו מתבצעות מהמקורות התחרותיים ביותר אלא ממקורות שבהם עלות הרכישה כולל מכס היו התחרותיים ביותר.
על כן, קידמה ישראל בדרך של הרחבת הליברליזציה את היוזמה לכונן אזורי סחר חופשי עם מספר גדול של מדינות לרבות מדינות השוכנות בדרום אמריקה, צפון אמריקה ושאר היבשות.
לסיכום...
לסיכום, הסכם הסחר החופשי
USA FTA Agreement בין ישראל לארה"ב איפשר למשק הישראלי הקטן למצות בצורה ניכרת את יתרונותיו היחסיים ולשלב אותו בכלכלה העולמית בתנאים הטובים ביותר האפשריים. אין עוררין כי הסכמי סחר חופשיים כאלה מעודדים צמיחה כלכלית ומעניקים חוסן כלכלי לייצוא של המדינות החותמות ואף מפתחות ומקדמות מדיניות החוץ של אותן מדינות בשלל סוגיות מדיניות למיניהן בכלל, ובמדיניות בעניין הסחר חוץ בפרט.