מאת:

ליווי משפטי בחקירה פלילית בסיוע עו"ד יוצא חקירות ופרקליטות

קורה לא אחת שישראלי מוזמן לחקירה פלילית - הזימון יכול שיגיע באמצעות הדואר, באמצעות שליח או באמצעות שיחת טלפון. לפעמים הזימון דורש הגעה מיידית של הנחקר לחקירה, לפעמים ניתן לו זמן ולפעמים המשטרה או הגוף החוקר עצמו מתייצב בפני האדם ולוקח אותו, בו במקום, ללא כל התראה מוקדמת, לטובת חקירה.

במדינה יש שורה של גופים חוקרים – משטרת ישראל, חקירות מס הכנסה, חקירות מע"מ, חקירות בט"ל, חקירות לה"ב 433, חקירות מטעם הרשות להלבנת הון, חקירות מטעם הרשות לניירות ערך ועוד ועוד גופים חוקים, אשר לכל אחד מאלה החוק שלו והסמכויות המוקנות לו על פי החוק הרלוונטי. כל אותם חוקרים, כ"א בהתאם לחוק ממנו מוקנית לו הסמכות, פועל לטובת חקירה בתחומים ובעבירות הנוגעות לתחום בו הוא מתמקד ושעה בה תוך כדי חקירה מגלה החוקר כי יש בנמצא עבירות נוספות האמורות להיחקר על ידי גורמים אחרים – ידע החוקר להפעיל גופים חוקרים אחרים על מנת שהם אלה אשר יחקרו את האדם בגין העבירות העומדות בבסיס החוק. בחלק מהמקרים הנחקר יודע על מה עומדים לחקור אותו ובחלק גדול של המקרים קורה כי האדם מוזמן לחקירה והוא עצמו אינו יודע מדוע הוזמן, האם הוזמן להיחקר כעד או כחשוד, האם יש בנמצא סבירות כי יתחילו לחקור אותו כעד ורק אחר כך ימירו את החקירה ממעמד של עד למעמד של חשוד ועוד. מובן שכאשר הנחקר נחקר כעד - חלים על החקירה כללים משלה וכאשר האדם נחקר כחשוד, ניתן לחקור אותו תחת הזהרה ואז הכללים משתנים והזכויות בהתאם.
 
לחקירה עצמה יש חשיבות מכרעת בכל תיק פלילי, הכל נרשם ולפעמים מצולם ובפועל המטרה של החוקר היא להצליח בדרכי חקירה מתוחכמים כאלה או אחרים להוציא מהנחקר את המידע הנדרש לטובת הרשעה, אם של הנחקר ואם של גורמים אחרים. יתרה מזאת, לגרסה הספונטאנית הראשונית יש משמעות מכרעת, וזו בדרך כלל תגבור על גרסאות שונות היה וימסרו בשלב מאוחר מדי. מה שברור הוא כי לחקירה יש השלכות מרחיקות לכת העלולות להביא לידי הגשת כתב אישום ולידי הרשעה וענישה של הנחקר. משכך ברור וגלוי או כי כל אדם המוזמן לחקירה, בכל דרך ובכל ערוץ, חייב לקבל ייעוץ מעורך דין בהקדם האפשרי וזאת על מנת לנסות ולהבין את המצב, לנסות ולהעריך בגין מה האדם זומן לחקירה ולבנות את האסטרטגיה הנדרשת לטובת שמירה על זכויות של הנחקר ובכדי למנוע מצב בו הנחקר מבצע פעולות בלתי הפיכות העלולות להסב נזק רב ללקוח. כאמור, יש בנמצא מצבים בהם הנחקר יכול להגיע לייעוץ אצל עו"ד בטרם הגיע לחקירה ומאידך יש בנמצא מצבים בהם האדם נלקח לחקירה בו במקום ומשכך, במקרים אלה, החוק קובע, כי הנחקר רשאי לדרוש לראות עו"ד בטרם ייחקר. כמובן שהגבול אינו ברור ואינו קל להבחנה, כך למשל כאשר אדם נחקר כעד ולא כחשוד – לא עומדת לזכותו בדרך כלל זכות השתיקה, מאידך אם הא נחקר כחשוד בביצוע עבירה, על החוקר לומר לו במה הוא חשוד והחשוד בנסיבות שכאלה רשאי שלא לדבר ולשמור על זכות השתיקה. יש מצבים בהם החשוד נחקר בתחילה כעד ומשכך חייב הוא למסור את גרסתו ולענות על כל השאלות, בכפוף לחריגים הקבועים בחוק, אולם עליו לקחת בחשבון כי יתכן מצב בו החוקר יחליט תוך כדי חקירה לשנות את מעמדו של הנחקר מכזה הנחקר כעד לכזה הנחקר כחשוד. לכך יש להוסיף כי מלאכת החוקרים, מטבע הדברים רחוק מלהיות פשוטה, במיוחד בנסיבות בהן הם חוקרים אנשים להם ניסיון בחקירות. היכולת להוציא מהנחקר את המידע הנדרש רחוק מלהיות פשוטה ומשכך החוקר המנוסה ידע לעשות שימוש בטכניקות חקירה רבות ומגוונות ובכלל זה לגרום לנחקר לחשוב כי יש לו מידע העולה על מה שיש לו בפועל והכול על מנת להוציא מאותו נחקר את המידע הנדרש. באותה מידה החוקר יכול לגרום לנחקר לחשוב כי שותפו או מעורבים אחרים הטילו עליו את האשם וכי עתה עליו "לשפוך" את גרסתו וזאת על מנת להציל את עצמו מאיימת הדין.

החלופות הן רבות והחשיפות הן גדולות. מאידך, יש לזכור, כי בהליך הפלילי הנטל הוא על המדינה. המדינה היא זו שצריכה להוכיח כי אכן האדם, מעל לכל ספק סביר, ביצע את העבירה. החשוד לא אמור משפטית לעזור לחוקרים להרשיע אותו ולכן היה וזה נחקר כחשוד החוק מאפשר לו לשמור על זכות השתיקה. בהקשר זה חשוב להבהיר כי עצם השתיקה לפעמים יכולה לחזק ראיות אחרות שנצטברו כנגד החשוד בביצוע עבירה ולכן, בחלק גדול של המקרים, בהן יש לחשוד הסבר וגרסה לא מפלילה, נכון וראוי הוא בדרך כלל למסור את הגרסה למשטרה או לכל גוף חוקר אחר ולא לשמור על זכות השתיקה שלא לצורך. יתרה מזאת יש בנמצא מצבים כי למרות שיש לחשוד הסבר והוא עצמו לא ביצע את העבירה, עדין נכון יהיה מבחינתנו לשמור על זכות שתיקה. כל מקרה לגופו וכל מקרה חייב להיבחן באמצעות זכוכית מגדלת. ההליך הפלילי הוא הליך בעל סיכונים רבים העלולים להסתיים בסורג ובריח, משכך יש לנהוג בכל הקשור לעולם זה במשנה זהירות, יש להימנע מפעולות חפוזות, יש להימנע מביצוע מהלכים, יש להימנע מפיתויים בחקירה ויש להיזהר שלא לפול בכל מני טקטיקות של חוקרים. החוקרים היום מאוד מתוחכמים, המתקבלים לעבודה כחוקרים הם אנשים בעלי יכולת חקירתית אינטלקטואלית גבוהה מאוד, הם גם רוכשים ניסיון ועוברים קורסים רבים במסגרתם מלמדים אותם כיצד בדיוק לגרום לנחקר להוציא את המבוקש. האפשרויות הן בלתי מוגבלות והטכניקות החקירה רבות ומגוונות.

מטעם זה חשוב מאוד להיוועץ בעורך דין המכיר היטב את התחום. היה ויש בנמצא חקירה תתקשר אלינו לאלתר ואנו נגיע במיידי לאן שצריך ונדע לתת לך את הייעוץ בטרם תפתח פיך ובטרם תבצע פעולה העלולה לייצר נזק בלתי הפיך. פירמת משרדנו מורכבת מעו"ד אשר בעבר ייצגו את החוקרים ואת הפרקליטות. אנו בעבר היינו מלווים את החוקרים בשלב החקירה ונוטלים חלק פעיל בתחום. משכך, אנו היינו מעורבים בהחלטות לעניין האם יש בנמצא די ראויות להגשת כתב אישום, האם יש בנמצא ראויות להרשעה ועוד. אני מזמין אותך לפנות אלינו, נקיים במידי פגישה דיסקרטית ונגבש עמך את האסטרטגיה החוקית המתחייבת. נחליט האם לשמור על זכות שתיקה או לא, האם למסור גרסה ו/או האם להודות רק חלק מהעובדות ובנוגע לשאלות מסוימות לא לענות. נבחן אפשרות להגיע להבנה עם הגוף החוקר תוך כדי תהליך ועוד ועוד.


אל תחשוב כי העניין פשוט וכי אין בנמצא צורך בהתערבות עורך דין. זימונו של עו"ד אינה אומרת כי יש לך ממה לחשש, ההפך, היא אומרת כי אתה אדם נבון וכי אין בכוונתך ליפול למלכודת או למצב העלול לעוות את פני הדברים. התקשר עתה לעו"ד אלי דורון 054-4251054

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

4.5 ע"י 2 גולשים

עשוי לעניין אתכם

עבירות זיוף – הדין בישראל

מאת: אלי דורון, עו"ד

עבירות זיוף מסמכים נחשבות לחמורות בתחום הפלילי, בשל הפגיעה באמון הציבור ובתקינות הפעולות הכלכליות והמשפטיות. זיוף יכול להתבטא במסמכים מכל סוג – החל מתעודות זהות ותעודות רשמיות, דרך צ’קים ומסמכים בנקאיים, ועד שטרות כסף. מערכת המשפט הישראלית מגדירה במדויק מהו זיוף ואוסרת על כל צורה של יצירת מסמך כוזב או שימוש בו. להלן נפרט מהי עבירת זיוף לפי חוק העונשין הישראלי, סוגי הזיוף העיקריים, העבירות הנלוות והשילוב עם עבירות מרמה, העונשים הקבועים בחוק, ולבסוף נדון בחשיבות קבלת ייעוץ משפטי במקרים אלו.

עבירות אלימות – הדין בישראל

מאת: אלי דורון, עו"ד

עבירות אלימות הן עבירות פליליות הכוללות הפעלת כוח פיזי או איום בכוח נגד הזולת. במסגרת הדין הישראלי, מונח זה מתייחס לקשת רחבה של מעשים – החל מתקיפה פיזית ישירה, עבור באיומים מילוליים, ועד לפגיעה מינית בכפייה. מרבית עבירות האלימות מוגדרות כיום בחוק העונשין, התשל”ז-1977 (שבמידה רבה החליף את פקודת החוק הפלילי מימי המנדט), והן נחשבות לחמורות במיוחד בשל הפגיעה בערך המקודש של שלמות הגוף והביטחון האישי של הפרט. בתי המשפט מדגישים את הצורך בהגנה על שלום הציבור והרתעה מפני אלימות, ולכן נוטים להטיל עונשים משמעותיים על מורשעים בעבירות אלו. להלן סקירה של סוג

עבירות הטרדה מינית – הדין הפלילי והאזרחי בישראל

מאת: אלי דורון, עו"ד

חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ”ח–1998, נחקק כדי להגדיר ולאסור באופן ברור התנהגויות המהוות הטרדה מינית וכן התנכלות (נקמה או פגיעה בעקבות תלונה או סירוב להיענות להטרדה). החוק מצהיר כי הטרדה מינית והתנכלות הן עבירות פליליות חמורות וכן עוולות אזרחיות. משמעות הדבר היא שמעשה של הטרדה מינית עשוי לגרור הן הליך פלילי מצד המדינה (כתב אישום ועונשים כמו מאסר) והן הליך אזרחי בו הנפגע/ת רשאי/ת לתבוע פיצויים אישיים. החוק נועד להגן על כבוד האדם, חירותו, פרטיותו והשוויון בין המינים, והוא חל בכל תחומי החיים, ובעיקר שם דגש על סביבת העבודה ומצבי יחסי מרות. מאז חקיקת

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.