מאת:
6/11/2019

פנייה קלה ומהירה

אל תחכו - פנו אלינו עוד היום!
התקשרו ל- 054-4251054 או השאירו פרטים, ונעניק לכם ייעוץ ראשוני ללא התחייבות כדי להתחיל לפעול נכון כבר עכשיו.
 
תקציר המאמר בשאלות ותשובות – מעבר מהיר ↓
בעידן האינטרנט, משרדנו המורכב מעו"ד יוצאי משרד המשפטים וגופים חוקרים, נחשפים אנו יותר ויותר לעבירת ההטרדה המינית בדמות פרסום והפצה של תכנים מיניים, ללא הסכמת המצולמים. הפצת תכנים אלו פוגעת בזכויות השייכות לגרעין הקשה ביותר של זכויות האדם, ביניהן ובעיקרן הזכות לכבוד, לפרטיות, לחירות, לשם טוב ולשוויון.
 
פרסום בעל אופי מיני לרבות פרסום באמצעות תמונות, סרטונים ו/או הקלטות פוגעות בקורבן וגורמות לו נזקים קשים מנשוא וזאת לנוכח ההשפלה אליה נחשף הקורבן וחוסר יכולתו לעצור את הפרסום וההפצה של התכנים הפוגעניים. בהתאם לסעיף 3(א)(5א) לחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998 ולסעיפים 2(4א) ו-5 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981; פרסומים ללא הסכמת המצולם בדמות תצלומים ו/או סרטונים ו/או הקלטות של אדם המתמקדות במיניותו שיש בהן תכנים המשפילים ו/או מבזים אדם מהווים עבירה שעונשה עד 5 שנות מאסר. איסור ההפצה לרבות העונש הנלווה להפרת האיסור תקפים הם גם למי שהועברו לידיו תכנים מסוג זה. הקורבנות הנפגעים יכולים לפנות למשטרה ולהגיש תלונה בנידון לצורך חקירת האירוע, תפיסת הנאשם והבאתו לדין. לצד העונש הפלילי הנלווה לעבירה, זכאי הקורבן להגיש תביעת פיצויים אזרחית עבור פיצוי כספי.
 
משרדנו קשוב לעוול הנגרם לקורבנות ויכול לסייע לנפגעים לממש את מלוא זכויותיהם בהליך הגשת התלונה במשטרה ולדאוג למיצוי הדין כנגד מפיץ התכנים וזאת בהישען על תחשבים כלכליים האמורים למקסם את הזכאות לפיצוי כספי. חשיבותו של ליווי משפטי איתן במקרים אלו רם מעלה הוא לנוכח המצב הפגיע של הקורבן שעלול להביאו לוויתור, אף ללא ידיעתו על זכויותיו בנידון. כך למשל הליך התביעה בגין הטרדה מינית מאפשרת לקורבן לשלם אגרה מופחתת עבור פתיחת התיק ובית המשפט רשאי לפסוק עבורו פיצוי, ללא הוכחת נזק עד לסכום של 120,000 ₪. אולם, היעדרו של ייעוץ במקרה זה עלול כאמור לגרוע מזכויותיו של הקורבן מבלי משים לנוכח המידע המועט של הנפגע בנושא. משרדנו ייתן לכבודכם את הליווי הראוי והנדרש לרבות ניהול תביעה אזרחית נגררת במקרים הרלוונטיים וכן ניהול התביעה הפלילית והאזרחית בנפרד והכל בהתאם ובהתחשב לנסיבות האירוע. בנוסף לליווי ההליך המשפטי כנגד הנאשם, ידאג משרדנו, בהתאם למגבלות הקבועות בחוק, לפעול בדחיפות להסרת התכנים הפוגעניים באמצעות פנייה ישירה ומהירה אל אתרי האינטרנט ו/או אל החברות המפעילות את הפלטפורמות בהם הופצו התכנים. פרט לאמצעי הדיווח יכול משרדנו ללוות את הקורבן ברגעיו הקשים תוך ניהול הפרוצדורה אל מול המוסד החינוכי בו הוא לומד, להגיש תלונה במשטרה ולעשות כל שניתן על מנת להבטיח את ביטחונו של הקורבן בשובו למוסד הלימודים.    
 
במשרדנו המורכב מעו"ד ורו"ח יוצאי משרד המשפטים, קיימים הידע והניסיון על מנת לסייע למי שנפגע מהפצת תמונותיו בשני הנתיבים - הן מחלקה אזרחית מנוסה שתגיש עבורו תביעה אזרחית כנגד הפוגע על מנת להבטיח פיצוי הולם, והן עורכי דין המתמחים בפליליים שילוו את הנפגע בהגשת התביעה ובכל ההליכים הפליליים כנגד הפוגע.

משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג

 

4.5 ע"י 2 גולשים

עשוי לעניין אתכם

חקירה נגדית: הטעויות שמכריעות תיקים ומי באמת שולט באולם הדיונים

מאת: אלי דורון, עו"ד

רוב התיקים המשפטיים אינם מוכרעים על פי המסמכים בלבד – אלא על פי מה שקורה בחקירת העדים באולם בית המשפט. מה ההבדל בין חקירה ראשית לחקירה נגדית? מתי מותר לשאול שאלות מנחות? כיצד הלכת בוריסי שינתה את כללי המשחק? ואילו טעויות דיוניות עלולות לפגוע באופן בלתי הפיך בסיכויי ההצלחה של התיק? סקירה מקיפה של הכללים, האסטרטגיות והפסיקה העדכנית שכל ליטיגטור ובעל דין חייבים להכיר.

זיכוי במשפט פלילי: מתי התביעה לא מצליחה להוכיח את האישום?

מאת: אלי דורון, עו"ד

מתי ניתן לטעון כי התביעה כלל לא הצליחה להוכיח את האישום – עוד לפני שהנאשם נדרש להציג את גרסתו? המאמר סוקר את דוקטרינת "אין להשיב לאשמה", אחד הכלים המשמעותיים ביותר במשפט הפלילי, ומנתח את פסיקות בית המשפט העליון, התנאים לקבלת הטענה, הסיכונים האסטרטגיים שבהעלאתה והשפעתה על גורל ההליך הפלילי. בנוסף נבחנות המגמות העדכניות בפסיקה והשלכותיהן על זכויות נאשמים, חזקת החפות והזכות להליך הוגן.

האם מותר לחוקר משטרה לשקר? זכויות נחקר ופסילת הודאה

מאת: אלי דורון, עו"ד

האם לחוקר משטרה מותר לשקר לנחקר? התשובה מורכבת הרבה יותר ממה שרוב האנשים חושבים. בתי המשפט בישראל מאפשרים שימוש בתחבולות חקירה מסוימות, אך מציבים קווים אדומים ברורים כאשר מדובר בזיוף ראיות, פגיעה בזכות השתיקה או יצירת הודאות שווא. במאמר זה נסקור את הפסיקה המרכזית של בית המשפט העליון, את גבולות המותר והאסור בחקירה פלילית, ואת המקרים שבהם תחבולות חקירה עשויות להוביל לפסילת הודאה או לפסילת ראיות.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.