מאת:

ביום 30.4.2012 פרסמה רשות המסים הוראת ביצוע מס' 6/2012 המנחה והמתארת את עיקרי ההוראות שפורסמו על ידי הרשות במהלך השנים לצורך הפעלת חוק העבירות המנהליות התשמ"ו-1985 (להלן: "חוק העבירות המנהליות"). חוק העבירות המנהליות מאפשר לגורם המוסמך בכך להטיל קנסות מנהליות בגין עבירות מס קלות (בנוסף לקנסות האזרחיים המוטלים על פי פקודת מס הכנסה בשל אותן עבירות), וזאת כחלופה להגשת כתב אישום.
כבר עתה יודגש כי הטלת קנס מנהלי על פי חוק העבירות המנהליות אין בה כדי לגרוע מסמכותו של הפקיד שומה (או לחילופין כל מי שהוסמך על פי החוק) להעביר את הטיפול למחלקת החקירות לקראת הגשת כתב אישום, אך העיקרון המנחה, כפי שמשתקף מהפסיקה שדרך המלך היא זו של הטלת קנסות. יפים הדברים שנאמרו בנושא זה בבג"צ 5501/91 אליהו אפרתי נ' עו"ד כרמלה אוסטפלד ואחר' מסים ו/ 4 )אוגוסט 1992 ( עמ' 6: "דרך המלך היא להטיל בגינן קנס מינהלי, ובהליך מינהלי, זו דרך המלך ואילו והיוזמה להגיש אישום פלילי הוא החריג והיוצא לכלל". (ההדגשה איננה במקור).

עוד יצוין כי הוראת הביצוע קובעת שהטלת הקנס המנהלי תתאפשר רק לגבי מקרים בהם ניתן להגיש כתב אישום נגד הנישום, קרי יש לוודא טרם הטלת הקנס שמדובר במקרה בו הן מבחינת דיני הראיות והן מבחינת עיקרי האחריות הפלילית ניתן להגיש כתב אישום.
\
יתרה מזאת, ישנה התייחסות גם לתאגידים המבצעים את העבירות המנהליות דנן, כך שבמקרה שנתקלים בנסיבות כאלה נקבע במפורש לפי סעיף 224א לפקודת מס הכנסה וסעיף 99 לחוק מיסוי מקרקעין כי מנהל וכל נושא משרה נושא באותה אחריות כמו התאגיד עצמו.

לאור העקרונות שתוארו לעיל, להלן נפרט עיקרי העבירות המנהליות אותן כללה ההוראה:
1. אי הודעה על התחלת התעסקות או שינויה עבירה לפי סעיף 215 לעניין סעיף 134
עבירה עם קנס מנהלי בסך 2,125₪.
2. אי דיווח על מחזור העסקאות לצורך תשלום מקדמות עבירה לפי סעיף 215 לענין סעיף 175 (ב(
עבירה עם קנס מנהלי בסך 2,125 ₪.
3. קיזוז ניכוי במקור שלא כדין עבירה לפי סעיף 215 לענין סעיף 190א' לפקודה
עבירה עם קנס מנהלי בגובה סכום המס שקוזז שלא כדין.
4. אי קיום דרישה עבירה לפי סעיף 216 (1) לפקודה
עבירה עם קנס מנהלי בסך 980₪.
5. אי התייצבות עבירה לפי סעיף 216 (2)
עבירה עם קנס מנהלי בסך 980₪.
6. סירב לקבל הודעה שנשלחה לפי הפקודה עבירה לפי סעיף (3) 216
עבירה עם קנס מנהלי בסך 980 ₪.
7. אי הגשת דו"ח במועד עבירה לפי סעיף 216 (4)
עבירה שהקנס המנהלי בגינה הוא:
בגין פיגור עד ששה חודשים 2,125 ₪.
6 חודשים עד 12 חודשים 4,253 ₪.
מעל 12 חודשים 8,533 ₪.
8. אי ניהול פנקסים בהתאם להוראות עבירה לפי סעיף 216(5)
עבירה עם קנס מנהלי בסך 8,533₪.
9. אי רישום תקבול – קנס 4390 ₪.
10. אי ניכוי מס – קנס בגובה 10% בתוספת הצמדה מסכום המס שלא נוכה.
11. אי העברת מס שנוכה- קנס בגובה 10% בתוספת הצמדה מסכום המס שנוכה ולא הועבר.
12. אי מסירת הצהרה במועד כאמור בסעיף 73 לחוק מיסוי מקרקעין – לקנס יש 2 חלופות.
13. אי מסירת הצהרה במועד כאמור בסעיף 17 לחוק מס רכוש- אינו מופעל בפרקטיקה.

נקודות נוספות באו לידי ביטוי בהוראה נשוא כותרתנו, בין היתר התייחסו לשלב השימוע אשר חובה לערוך לפני הטלת הקנס המנהלי.
חוק העבירות המנהליות מקנה סמכות לבית המשפט, לבקשת התובע, להטיל מאסר במקום קנס מנהלי שלא שולם וזאת אם חלפו ששה חודשים מיום הטלת הקנס.

לסיכום, בהנחיות ההוראה טמונים צעדים ראויים המצויים לצד נקודות פחות רצויות. מחד, שלב השימוע מטיב עם הנישום ומעניק הזדמנות הוגנת וממשית לעמוד על טיעוניו במסגרת הליך מסודר וראוי. מאידך הגורמים המוסמכים ברשויות המס להחליט בדבר הטלת הקנס המנהלי נעדרי הכשרה הנדרשת לשם כך, כך שעדיף מקרה בו עורך דין או בעל עניין עם הכשרה מתאימה לבצע את המלאכה במקום הגורמים האמורים.
 

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

ייצוג דיירים בהתחדשות עירונית

מאת: ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח)

במאמר זה נסקור את החשיבות בבחירת עו"ד בעל ידע וניסיון בתהליך התחדשות עירונית, נבחן את אבני הדרך ואת מקומו של עו"ד בכל אחת מנקודות זמן אלו.

הוצאות פיתוח מגרש אינן מהוות חלק ממחיר המקרקעין לצורך חישוב מס רכישה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

בית המשפט העליון דן בשני ערעורים שבמרכזם השאלה האם בעת רכישת מקרקעין שלא עברו פיתוח, תוך התחייבות לשאת בהוצאת הפיתוח של המגרש, יש לראות בסכום שאותו מתחייב לשלם הרוכש עבור פיתוח המגרש כחלק ממחיר המקרקעין המחויב במס רכישה או שמא יש לראות את ההתחייבות לשאת בהוצאות הפיתוח כהתחייבות נפרדת מההתחייבות לרכישת המקרקעין שאין לשלם עליה מס רכישה.

חברה קבלנית או איגוד מקרקעין ?

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

ביהמ"ש קבע, כי חברה שחתמה על הסכם לביצוע פרויקט תמ"א 38, אך בפועל לא פעלה באופן שוטף ורציף לביצוע הפרויקט, כך שבפועל כל מה שהיה בידי החברה הוא בגדר זכות במקרקעין, תסווג כאיגוד מקרקעין. כפועל יוצא מכך נקבע כי מכירת מניותיה של חברה כזאת - תהיה בגדר פעולה באיגוד מקרקעין ותחויב במס רכישה כדין.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.