מאת:


חברה הנקלעת לקשיים שאינם מאפשרים לה להמשיך ולפעול באופן שוטף, אולם הנה בעלת סיכויי הבראה, יכולה לעתור לבית המשפט המחוזי המוסמך בבקשה לצו הקפאת הליכים כנגדה - במסגרת "צו הקפאת ההליכים" מקבלת החברה מבית המשפט הגנה מפני נושיה.
 

הרציונאל העומד בבסיס הגנה כזו ושל ההליך כולו טמון בניסיון להבריא את החברה במסגרת תהליך שכל עוד נמשך, נהנית החברה מ"שקט גבייתי" ופועלת בלא שעליה לפרוע את חובות העבר שלה, אשר נפרעים במסגרת של הליך "קולקטיווי" דומה לזה המתקיים בהליכי חדלות פירעון אחרים, דוגמת פירוק. הקפאת הליכים תבוא איפוא בחשבון אך ורק כאשר יש סבירות גבוהה כי בעקבות תקופת ההקפאה, תשוקם החברה במידה המשפרת את מצב הנושים. במהלך תקופה זו לא ניתן לפתוח או להמשיך בהליכים משפטיים כנגד החברה והתביעות של הנושים מועברות לנאמן. הנאמן הוא "הלב הפועם" בהליך וממונה על ידי בית המשפט כבעל תפקיד מטעמו.

הנאמן נתון תחת חובות אמון וחובות זהירות הן כלפי בית המשפט והן כלפי הצדדים השלישיים (הנושים השונים) שבמסגרת הקפאת ההליכים. בית המשפט מגדיר לנאמן מסגרת ברורה של הוראות ועל הנאמן לעשות אך ורק את הפעולות אותן הסמיך אותו בית המשפט במפורש לעשותן על ידי הוראות ספציפיות. במסגרת ההליך הופך הנאמן למעשה למנהל החברה בפועל, והוא נהנה מההגנה על ידי בית המשפט. הגנה זו היא חרב פיפיות מבחינתו של הנאמן, משום שבצידה האחד יכול הנאמן לקבל החלטות בנכסי החברה, להיות חשוף למידע ולנהל דה-פקטו את החברה. בצידה האחר של החרב, מחויב הנאמן לדבוק בהוראותיו של בית המשפט. בשל העובדה כי לרוב הנאמנים הם אנשי מקצוע ולא מנהלי עסקים מקצועיים, הדרישה מהנאמן לדבוק בהוראות בית המשפט ולהישאר בתוך מסגרת הפעולות המוגדרות הינה דרישה מהותית שחריגה ממנה אף, במקרים מסוימים, מקימה אחריות אישית. למעשה כאשר חורג נאמן מהוראות בית המשפט, הוא דומה למי שפועל ברכושו של אחר בלא רשות ומכאן החיוב האישי. הפסיקה קבעה כי נאמן אשר פעל בלא היתר בנכסים שלא שלו, יישא באופן אישי בנזקים שגרם לנושים.

לא מכבר, חייב שופט בית המשפט המחוזי בירושלים דוד מינץ בפסק דין חריג ועקרוני, נאמן של חברת בנייה שקרסה לשלם סכום של 272,000 ₪ לאחד מספקיה של החברה וזאת מאחר ונקבע כי הנאמן חרג מהסמכות שהעניק לו בית המשפט. השופט מינץ קבע כי הנאמן חרג מהסמכות שניתנה לו על ידי בית המשפט ללקיחת אשראי כנגד צ'קים דחויים וזאת מאחר והצ'קים הדחויים כלל לא היו בידיו והוא פעל רק על סמך צפי בלבד לקבלת תשלום מלקוחות החברה, פעולה אשר בה היה צפון סיכון רב, שלה לא ניתן כלל אישור מבית המשפט. החשש מפני חיוב אישי יכול לגרום לתוצאה לא רצויה בה אנשי מקצוע (עו"ד, רו"ח) לא ישמשו כנאמנים בהקפאת הליכים. על כן החריגה שבגינה יחויב נאמן באופן אישי חייבת להיות בבחינת חריגה מהותית ולא חריגה טכנית. חריגה מהותית היא כזו בה הנאמן בפעולתו חורג מהוראה פוזיטיבית מפורשת של בית המשפט ותוך כדי פוגע בנושים.

נראה כי אכן ראוי להטיל אחריות אישית על נאמן שלקח על עצמו התחייבויות באופן בלתי שקול ומעבר למה שסביר היה שניתן לצפות ש"קופת הקפאת ההליכים" תוכל לפרוע. מנגד יש להיזהר מפני "אצבע קלה על הדק" החיוב האישי, אשר רק "תבריח" אנשי מקצוע מלשמש כנאמנים. האיזון בין שתי קצוות אלה נעשה על ידי בית המשפט. הנאמן מחויב למסגרת של פעולות באופן מפורש, כאשר פועל נאמן על פי הוראות בית המשפט לא רק שלא יהיה מחויב באופן אישי לנזקים של הנושים אלא אפילו ייהנה מהגנת בית המשפט, כאשר חורג נאמן, ולא באופן טכני, ממסגרת זו יהיה חייב על כך באופן אישי.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

4.66 ע"י 3 גולשים

עשוי לעניין אתכם

מגמות ותהליכים בדיני חדלות פירעון, לרבות בעקבות משבר הקורונה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); עינבל רחמים-אביטל עו"ד

איזון אינטרסים הוא שם המשחק בעולם המשפט. כך גם בדיני חדלות פירעון נדרש לאזן בין האינטרסים השונים של הגורמים המעורבים בהליך חדלות הפירעון, תוך שמירה על יציבות כלכלית של שוק החברות והעסקים ומטרות ערכיות שחשובות לחברה בכללותה.

הרמת מסך נגד בעל מניות המתקשר בשם חברה חדלת פירעון

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

בית המשפט המחוזי בתל אביב דן בתביעה כספית בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום במסגרתו נקבע כי יש לחייב את בעל המניות בחברה בחוב של החברה, מאחר וזה התקשר בהסכם בשם החברה לאחר שהחברה הייתה חדלת פירעון וכאשר היה ברור לו כי החברה לא תוכל לעמוד בהסכם.

תביעות נגד נושאי משרה ורואי חשבון במסגרת הליכי חדלות פירעון של תאגידים

מאת: ד"ר שלמה נס, עו"ד ורו"ח; שי גליקמן, עו"ד; עינבל רחמים-אביטל, עו"ד; עומר לוי, עו"ד

בית המשפט העליון קבע לאחרונה כי קיימת אפשרות על פי הדין להכיר בזכויות תביעה נגד רואי חשבון מבקרים של חברה ככאלו שעומדות לבעלי תפקיד מטעם בית המשפט בעת הליכי חדלות פירעון ולא רק לנושי החברה. בכך קבע כי קיימת אפשרות בדין לחייב רואי חשבון מבקרים באחריות ישירה כלפי החברה המבוקרת ובעלי מניותיה.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.