מאת:


בפס"ד שניתן לא מכבר על ידי בית המשפט השלום בתל אביב (רע"צ 15743-03-12 פוני נ' בנק אוצר החייל), קבע כב' השופט עודד מאור, כי יינתן לחייב צו זמני מיוחד לאיחוד תיקים למשך פרק זמן מוגבל של 6 חודשים, שבמסגרתם ישקול החייב את המשך צעדיו.

בקשת רשות הערעור מבוססת על החלטתו של רשם ההוצאה לפועל מר ע' רט ולפיה דוחה הוא את בקשותיו של החייב מר פוני, להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים, במסגרת תיק הוצאה לפועל המתנהל כנגדו. במסגרת פסק הדין מעלה השופט מאור את השאלה הבאה:מה יעשה חייב, שרשם ההוצאה לפועל מחליט שלא להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים ומיידע אותו בדבר יכולתו לפנות להליכי פשיטת הרגל, בהתאם להוראות חוק ההוצאה לפועל, אך לא משהה את ההליכים כנגדו?

והוא עונה עליה בהסתמכו על שני פסקי דין: בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, מפי כבוד השופטת י' שטופמן ב-רצ"פ 1323-09 דוידיאן נ' יעד פרזול בע"מ ואח' (ניתן ביום 20.1.10 ), צוין כי לאור תיקון בחוק ההוצאה לפועל, אין רשם ההוצאה לפועל רשאי עוד להפנות את החייב להליכי פשיטת הרגל כפי שבפועל נעשה בעת ההיא בהתאם לאבן הבוחן שראשיתה ב- בר"ע (ת"א) 20311/99 קאשי נ' בנק לאומי (ניתן ביום 15.4.99 )), אלא סמכותו של רשם ההוצאה לפועל מוגבלת אך ורק לעצם יידוע החייב בדבר האפשרות לפנות להליכי פשיטת הרגל.

במצב דברים זה, אומר כב' השופט מאור, נוצר מצב ביניים חדש, לפיו חייב, שמתנהלים כנגדו מספר תיקי הוצאה לפועל, אינו מוכרז כחייב מוגבל באמצעים, תיקיו אינם מאוחדים, ורשם ההוצאה לפועל אף אינו משהה את ההליכים בתיקים כנגדו – עלול לעמוד בפני שוקת שבורה: מהצד האחד, טרם פנה להליכי פשיטת רגל ומהצד השני, הוא חשוף לנקיטת הליכים בכל התיקים כנגדו. לדבריו זהו מצב לא נסבל שאין לו מענה בחקיקה ולכן בפסק הדין הוא חייב להתייחס אליו וליתן לו מענה, כאן מייצר השופט מאור את הסטאטוס החדש וקובע שבנסיבות אלה רשם ההוצאה לפועל, ייתן צו זמני מיוחד לאיחוד תיקים למשך פרק זמן מוגבל של 6 חודשים, שבמהלכו ישקול החייב את המשך צעדיו. הליכי ההוצאה לפועל ייעשו במאוחד ויימשכו במסגרת תיק האיחוד.

כלומר: מדובר בתיק איחוד מסוג חדש, זמני ומיוחד, שיפקע מאליו בתום התקופה הקצובה, עם אפשרות לחזור עליו בשנית. יחד עם זאת מובהר לחייב שאי עמידה בצו חיוב בתשלומים במלואו ובמועדו, יגרור ביטול מיידי של צו האיחוד הזמני המיוחד, תוך שההגבלות שהוטלו עליו במסגרת ההכרזה יישארו על כנן.

המצב המשפטי הקיים נכון ליום פס"ד דנא –היווה לאקונה בכל הקשור למצבי הביניים בהם חייבים נידחים ע"י רשמי ההוצל"פ מחד וטרם פונים להליכי פש"ר מאידך. באחרונה אנו רואים זליגה משמעותית של חייבים לכיוון פש"ר באמצעות מערכת ההוצל"פ בהתאם לשינוי אשר נקבע בהלכה בפס"ד קאשי נ' בנק לאומי, לפיה מקום בו צו התשלומים רק מנציח את החוב, יש להפנות את החייב להליכי פשיטת רגל כדי לשחררו מהעולם של הליכי הוצאה לפועל, וכאן נוצר מצב ביניים - בו הרשם לא מכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים ומעכב את הליכי כנגד החייב,וחייב טרם פנה להליכי פש"ר. אין חולק כי עמדתו של השופט מאור בסוגיה זו יש בה ע"מ לתת פתרון ראוי ומאוזן בין האינטרסים והרציונאל של החוק.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים
אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים, הודעות והזמנות לאירועים וכנסים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

מגמות ותהליכים בדיני חדלות פירעון, לרבות בעקבות משבר הקורונה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); עינבל רחמים-אביטל עו"ד

איזון אינטרסים הוא שם המשחק בעולם המשפט. כך גם בדיני חדלות פירעון נדרש לאזן בין האינטרסים השונים של הגורמים המעורבים בהליך חדלות הפירעון, תוך שמירה על יציבות כלכלית של שוק החברות והעסקים ומטרות ערכיות שחשובות לחברה בכללותה.

הרמת מסך נגד בעל מניות המתקשר בשם חברה חדלת פירעון

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

בית המשפט המחוזי בתל אביב דן בתביעה כספית בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום במסגרתו נקבע כי יש לחייב את בעל המניות בחברה בחוב של החברה, מאחר וזה התקשר בהסכם בשם החברה לאחר שהחברה הייתה חדלת פירעון וכאשר היה ברור לו כי החברה לא תוכל לעמוד בהסכם.

תביעות נגד נושאי משרה ורואי חשבון במסגרת הליכי חדלות פירעון של תאגידים

מאת: ד"ר שלמה נס, עו"ד ורו"ח; שי גליקמן, עו"ד; עינבל רחמים-אביטל, עו"ד; עומר לוי, עו"ד

בית המשפט העליון קבע לאחרונה כי קיימת אפשרות על פי הדין להכיר בזכויות תביעה נגד רואי חשבון מבקרים של חברה ככאלו שעומדות לבעלי תפקיד מטעם בית המשפט בעת הליכי חדלות פירעון ולא רק לנושי החברה. בכך קבע כי קיימת אפשרות בדין לחייב רואי חשבון מבקרים באחריות ישירה כלפי החברה המבוקרת ובעלי מניותיה.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.