בפס"ד שניתן לא מכבר על ידי בית המשפט השלום בתל אביב (רע"צ 15743-03-12 פוני נ' בנק אוצר החייל), קבע כב' השופט עודד מאור, כי יינתן לחייב צו זמני מיוחד לאיחוד תיקים למשך פרק זמן מוגבל של 6 חודשים, שבמסגרתם ישקול החייב את המשך צעדיו.
בקשת רשות הערעור מבוססת על החלטתו של רשם ההוצאה לפועל מר ע' רט ולפיה דוחה הוא את בקשותיו של החייב מר פוני, להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים, במסגרת תיק הוצאה לפועל המתנהל כנגדו. במסגרת פסק הדין מעלה השופט מאור את השאלה הבאה:מה יעשה חייב, שרשם ההוצאה לפועל מחליט שלא להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים ומיידע אותו בדבר יכולתו לפנות להליכי פשיטת הרגל, בהתאם להוראות חוק ההוצאה לפועל, אך לא משהה את ההליכים כנגדו?
והוא עונה עליה בהסתמכו על שני פסקי דין: בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, מפי כבוד השופטת י' שטופמן ב-רצ"פ 1323-09 דוידיאן נ' יעד פרזול בע"מ ואח' (ניתן ביום 20.1.10 ), צוין כי לאור תיקון בחוק ההוצאה לפועל, אין רשם ההוצאה לפועל רשאי עוד להפנות את החייב להליכי פשיטת הרגל כפי שבפועל נעשה בעת ההיא בהתאם לאבן הבוחן שראשיתה ב- בר"ע (ת"א) 20311/99 קאשי נ' בנק לאומי (ניתן ביום 15.4.99 )), אלא סמכותו של רשם ההוצאה לפועל מוגבלת אך ורק לעצם יידוע החייב בדבר האפשרות לפנות להליכי פשיטת הרגל.
במצב דברים זה, אומר כב' השופט מאור, נוצר מצב ביניים חדש, לפיו חייב, שמתנהלים כנגדו מספר תיקי הוצאה לפועל, אינו מוכרז כחייב מוגבל באמצעים, תיקיו אינם מאוחדים, ורשם ההוצאה לפועל אף אינו משהה את ההליכים בתיקים כנגדו – עלול לעמוד בפני שוקת שבורה: מהצד האחד, טרם פנה להליכי פשיטת רגל ומהצד השני, הוא חשוף לנקיטת הליכים בכל התיקים כנגדו. לדבריו זהו מצב לא נסבל שאין לו מענה בחקיקה ולכן בפסק הדין הוא חייב להתייחס אליו וליתן לו מענה, כאן מייצר השופט מאור את הסטאטוס החדש וקובע שבנסיבות אלה רשם ההוצאה לפועל, ייתן צו זמני מיוחד לאיחוד תיקים למשך פרק זמן מוגבל של 6 חודשים, שבמהלכו ישקול החייב את המשך צעדיו. הליכי ההוצאה לפועל ייעשו במאוחד ויימשכו במסגרת תיק האיחוד.
כלומר: מדובר בתיק איחוד מסוג חדש, זמני ומיוחד, שיפקע מאליו בתום התקופה הקצובה, עם אפשרות לחזור עליו בשנית. יחד עם זאת מובהר לחייב שאי עמידה בצו חיוב בתשלומים במלואו ובמועדו, יגרור ביטול מיידי של צו האיחוד הזמני המיוחד, תוך שההגבלות שהוטלו עליו במסגרת ההכרזה יישארו על כנן.
המצב המשפטי הקיים נכון ליום פס"ד דנא –היווה לאקונה בכל הקשור למצבי הביניים בהם חייבים נידחים ע"י רשמי ההוצל"פ מחד וטרם פונים להליכי פש"ר מאידך. באחרונה אנו רואים זליגה משמעותית של חייבים לכיוון פש"ר באמצעות מערכת ההוצל"פ בהתאם לשינוי אשר נקבע בהלכה בפס"ד קאשי נ' בנק לאומי, לפיה מקום בו צו התשלומים רק מנציח את החוב, יש להפנות את החייב להליכי פשיטת רגל כדי לשחררו מהעולם של הליכי הוצאה לפועל, וכאן נוצר מצב ביניים - בו הרשם לא מכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים ומעכב את הליכי כנגד החייב,וחייב טרם פנה להליכי פש"ר. אין חולק כי עמדתו של השופט מאור בסוגיה זו יש בה ע"מ לתת פתרון ראוי ומאוזן בין האינטרסים והרציונאל של החוק.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
במסגרת החקיקה הקיימת, ישנם מספר מנגנונים, המאפשרים לקבל דמי מזונות גם כאשר החייב מצוי בהליך חדלות פירעון. הן החייב והן הנושה/ זכאי למזונות יכולים לממש את זכותם, הן ביחס לסדר נשייתם והן ביחס לזכאות לקבל בסופו של יום את מלוא הסכום שנפסק, לאור העובדה כי צו ההפטר לא חל על חוב מזונות.
חוק חדלות פירעון ביטל את ההגנה, שניתנה בעבר לדירת המגורים של פושט הרגל, ובמקביל העניק הגנה הדורשת הפעלת שיקול דעת משפטי קפדני בעת הבחירה לממש דירת מגורים. מה אומרות על כך פסיקות בית המשפט?
בהליך של חדלות פירעון ניתן להגיש בקשה לבית המשפט לקבלת צו הפטר, המעניק פטור לחייב מתשלום חובותיו הקיימים. הצו מגן על החייב מפני הנושים שלו ומונע מהם את האפשרות לנקוט בהליכים משפטיים כלפיו על מנת לקבל בחזרה את החוב שלהם.
חיפוש 
סגור 
