מאת:


במסגרת הליך פירוק של חברה, לפי ס' 350 לחוק החברות ניתן שחברה תיכנס להליך שנקרא "הקפאת הליכים". במסגרת הליך זה החברה מקבלת מבית המשפט הגנה מפני נושים והליך הוצאה לפועל. הרציונאל של הגנה זו ושל ההליך כולו הוא למקסם את תשלומי החובות לנושים. הקפאת הליכים תבוא בחשבון אך ורק כאשר יש סבירות גבוהה כי בעקבות ההקפאה החברה תשוקם במידה המשפרת את מצב הנושים. במהלך תקופה זו לא ניתן לפתוח או להמשיך בהליכים משפטיים כנגד החברה והתביעות של הנושים מועברות לנאמן. הנאמן הוא "הלב הפועם" בהליך הקפאת הליכים, הוא ממונה על ידי בית המשפט כבעל תפקיד מטעם בית המשפט.

הנאמן נתון תחת חובות אמון וכמו כן חובות זהירות הן כלפי בית המשפט והן כלפי הצדדים השלישיים שבמסגרת הקפאת ההליכים. בית המשפט מגדיר לנאמן מסגרת ברורה של הוראות ועל הנאמן לעשות אך ורק את הפעולות אותו הסמיך בית המשפט במפורש לעשותן על ידי הוראות ספציפיות.
 

הקפאת הליכים

במסגרת ההליך הופך הנאמן למעשה למנהל החברה בפועל, אשר נהנה גם מהגנה על ידי בית המשפט. הגנה זו היא חרב פיפיות מבחינתו של הנאמן, משום שבצידה האחד יכול הנאמן לקבל החלטות בנכסי החברה, להיות חשוף למידע ולנהל דה-פקטו את החברה. בצידה האחר של החרב, מחויב הנאמן לדבוק בהוראותיו של בית המשפט.

בשל העובדה כי לרוב הנאמנים הם אנשי מקצוע ולא מנהלי עסקים מקצועיים, הדרישה מהנאמן לדבוק בהוראות בית המשפט ולהישאר בתוך מסגרת הפעולות המוגדרות הינה דרישה מהותית שחריגה ממנה אף, במקרים מסוימים, מקימה אחריות אישית. למעשה כאשר חורג נאמן מהוראות בית המשפט, הוא דומה למי שפועל ברכושו של אחר בלא רשות ומכאן החיוב האישי. הפסיקה קבעה כי נאמן אשר פעל בלא היתר בנכסים שלא שלו, יישא באופן אישי בנזקים שגרם לנושים.

החשש מפני חיוב אישי יכול לגרום לתוצאה לא רצויה בה אנשי מקצוע (עו"ד, רו"ח) לא ישמשו כנאמנים בהקפאת הליכים. על כן החריגה שבגינה יחויב נאמן באופן אישי חייבת להיות בבחינת חריגה מהותית ולא חריגה טכנית. חריגה מהותית היא כזו בה הנאמן בפעולתו חורג מהוראה פוזיטיבית מפורשת של בית המשפט ותוך כדי פוגע בנושים.

נראה כי אכן ראוי להטיל אחריות אישית על נאמן שלקח על עצמו חובות מעבר ליכולתו, מנגד ישנו הצורך שלא "להבריח" אנשי מקצוע מלשמש כנאמנים. האיזון בין שתי קצוות אלה נעשה על ידי בית המשפט. הנאמן מחויב למסגרת של פעולות באופן מפורש, כאשר פועל נאמן על פי הוראות בית המשפט לא רק שלא יהיה מחויב באופן אישי לנזקים של הנושים אלא אפילו ייהנה מהגנת בית המשפט, כאשר חורג נאמן, ולא באופן טכני, ממסגרת זו יהיה חייב על כך באופן אישי.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

מגמות ותהליכים בדיני חדלות פירעון, לרבות בעקבות משבר הקורונה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); עינבל רחמים-אביטל עו"ד

איזון אינטרסים הוא שם המשחק בעולם המשפט. כך גם בדיני חדלות פירעון נדרש לאזן בין האינטרסים השונים של הגורמים המעורבים בהליך חדלות הפירעון, תוך שמירה על יציבות כלכלית של שוק החברות והעסקים ומטרות ערכיות שחשובות לחברה בכללותה.

הרמת מסך נגד בעל מניות המתקשר בשם חברה חדלת פירעון

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

בית המשפט המחוזי בתל אביב דן בתביעה כספית בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום במסגרתו נקבע כי יש לחייב את בעל המניות בחברה בחוב של החברה, מאחר וזה התקשר בהסכם בשם החברה לאחר שהחברה הייתה חדלת פירעון וכאשר היה ברור לו כי החברה לא תוכל לעמוד בהסכם.

תביעות נגד נושאי משרה ורואי חשבון במסגרת הליכי חדלות פירעון של תאגידים

מאת: ד"ר שלמה נס, עו"ד ורו"ח; שי גליקמן, עו"ד; עינבל רחמים-אביטל, עו"ד; עומר לוי, עו"ד

בית המשפט העליון קבע לאחרונה כי קיימת אפשרות על פי הדין להכיר בזכויות תביעה נגד רואי חשבון מבקרים של חברה ככאלו שעומדות לבעלי תפקיד מטעם בית המשפט בעת הליכי חדלות פירעון ולא רק לנושי החברה. בכך קבע כי קיימת אפשרות בדין לחייב רואי חשבון מבקרים באחריות ישירה כלפי החברה המבוקרת ובעלי מניותיה.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.