במסגרת הליך פירוק של חברה, לפי ס' 350 לחוק החברות ניתן שחברה תיכנס להליך שנקרא "הקפאת הליכים". במסגרת הליך זה החברה מקבלת מבית המשפט הגנה מפני נושים והליך הוצאה לפועל. הרציונאל של הגנה זו ושל ההליך כולו הוא למקסם את תשלומי החובות לנושים. הקפאת הליכים תבוא בחשבון אך ורק כאשר יש סבירות גבוהה כי בעקבות ההקפאה החברה תשוקם במידה המשפרת את מצב הנושים. במהלך תקופה זו לא ניתן לפתוח או להמשיך בהליכים משפטיים כנגד החברה והתביעות של הנושים מועברות לנאמן. הנאמן הוא "הלב הפועם" בהליך הקפאת הליכים, הוא ממונה על ידי בית המשפט כבעל תפקיד מטעם בית המשפט.
הנאמן נתון תחת חובות אמון וכמו כן חובות זהירות הן כלפי בית המשפט והן כלפי הצדדים השלישיים שבמסגרת הקפאת ההליכים. בית המשפט מגדיר לנאמן מסגרת ברורה של הוראות ועל הנאמן לעשות אך ורק את הפעולות אותו הסמיך בית המשפט במפורש לעשותן על ידי הוראות ספציפיות.
במסגרת ההליך הופך הנאמן למעשה למנהל החברה בפועל, אשר נהנה גם מהגנה על ידי בית המשפט. הגנה זו היא חרב פיפיות מבחינתו של הנאמן, משום שבצידה האחד יכול הנאמן לקבל החלטות בנכסי החברה, להיות חשוף למידע ולנהל דה-פקטו את החברה. בצידה האחר של החרב, מחויב הנאמן לדבוק בהוראותיו של בית המשפט.
בשל העובדה כי לרוב הנאמנים הם אנשי מקצוע ולא מנהלי עסקים מקצועיים, הדרישה מהנאמן לדבוק בהוראות בית המשפט ולהישאר בתוך מסגרת הפעולות המוגדרות הינה דרישה מהותית שחריגה ממנה אף, במקרים מסוימים, מקימה אחריות אישית. למעשה כאשר חורג נאמן מהוראות בית המשפט, הוא דומה למי שפועל ברכושו של אחר בלא רשות ומכאן החיוב האישי. הפסיקה קבעה כי נאמן אשר פעל בלא היתר בנכסים שלא שלו, יישא באופן אישי בנזקים שגרם לנושים.
החשש מפני חיוב אישי יכול לגרום לתוצאה לא רצויה בה אנשי מקצוע (עו"ד, רו"ח) לא ישמשו כנאמנים בהקפאת הליכים. על כן החריגה שבגינה יחויב נאמן באופן אישי חייבת להיות בבחינת חריגה מהותית ולא חריגה טכנית. חריגה מהותית היא כזו בה הנאמן בפעולתו חורג מהוראה פוזיטיבית מפורשת של בית המשפט ותוך כדי פוגע בנושים.
נראה כי אכן ראוי להטיל אחריות אישית על נאמן שלקח על עצמו חובות מעבר ליכולתו, מנגד ישנו הצורך שלא "להבריח" אנשי מקצוע מלשמש כנאמנים. האיזון בין שתי קצוות אלה נעשה על ידי בית המשפט. הנאמן מחויב למסגרת של פעולות באופן מפורש, כאשר פועל נאמן על פי הוראות בית המשפט לא רק שלא יהיה מחויב באופן אישי לנזקים של הנושים אלא אפילו ייהנה מהגנת בית המשפט, כאשר חורג נאמן, ולא באופן טכני, ממסגרת זו יהיה חייב על כך באופן אישי.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
במסגרת החקיקה הקיימת, ישנם מספר מנגנונים, המאפשרים לקבל דמי מזונות גם כאשר החייב מצוי בהליך חדלות פירעון. הן החייב והן הנושה/ זכאי למזונות יכולים לממש את זכותם, הן ביחס לסדר נשייתם והן ביחס לזכאות לקבל בסופו של יום את מלוא הסכום שנפסק, לאור העובדה כי צו ההפטר לא חל על חוב מזונות.
חוק חדלות פירעון ביטל את ההגנה, שניתנה בעבר לדירת המגורים של פושט הרגל, ובמקביל העניק הגנה הדורשת הפעלת שיקול דעת משפטי קפדני בעת הבחירה לממש דירת מגורים. מה אומרות על כך פסיקות בית המשפט?
בהליך של חדלות פירעון ניתן להגיש בקשה לבית המשפט לקבלת צו הפטר, המעניק פטור לחייב מתשלום חובותיו הקיימים. הצו מגן על החייב מפני הנושים שלו ומונע מהם את האפשרות לנקוט בהליכים משפטיים כלפיו על מנת לקבל בחזרה את החוב שלהם.
חיפוש 
סגור 
