פנייה קלה ומהירה
סעיף 77(ב) לחוק מס ערך מוסף קובע כי עסק שהסתמך על חשבוניות שהוצאו שלא כדין - ספריו יפסלו והוא יהיה חשוף לקנס מינהלי לפי סעיף 95(א) לחוק מע"מ ולחיוב בכפל מס לפי סעיף 50(א1). הטלת קנס היא סנקציה מעין עונשית ולכן נקבע בס' 95(א) שעל מנת להטיל את הקנס על הנישום, יש להראות "סטייה מהותית"(ראה- ע"ש (חי') 5265/99 בויראת עבד אל האדי פארס נ' מנהל מע"מ חדרה).
מתי סטייה עולה לכדי "סטייה מהותית"? כאשר ישנה מגמת דיווח כוזב או שנראה כי הדיווח מטרתו להקשות על הביקורת בצורה ממשית, מקום בו הנישום "שולח יד" במזיד אל הקופה הציבורית הרי שאז תיחשב הסטייה כ"מהותית". (ראה-עמ"ה (חי') 5058/97 ח'ליפה מחמוד נאג'י נ' פקיד שומה חדרה, מיסים טו/2 (אפריל 2001) ה-8). עוד מלמדת אותנו הפסיקה כי מקום בו הנישום סטה מהוראות ניהול הספרים בעניינים שוליים וכאשר ניתן לקבוע כי הדיווח בספרים אמת הוא, לא תיחשב הסטייה כ"מהותית". (ראה-ע"א 3576/92 מנהל מס ערך מוסף נ' חברת מפגש האון, פ"ד מט(3) 726 (1995)).
הסמכות להטלת הקנס וקביעת גובהו של הקנס מצויה בידי מנהל מס ערך מוסף אותה הסמכות נתונה אך ורק בידי המנהל אלא אם האציל סמכויות אלו לאחר. התנאי להעברת הסמכות היא פרסום האצלת הסמכויות ברשומות(ס 107(ג)). היקף שיקול הדעת של המנהל כולל בתוכו גם את ההחלטה על גובה הקנס. גובה הקנס המקסימאלי אותו יכול המנהל להטיל הוא 1% מסך כל מחיר עסקאותיו או מסך כל השכר והריווח, לפי העניין, לשנת המס שבה לא נוהלו הפנקסים או הרשומות כפי שנקבע. הפסיקה קבעה כי המנהל אינו חייב להטיל קנס מקסימאלי של 1% אלא עד 1%, בכל מקרה המנהל חייב לנמק את החלטתו וצריך שיהיה קשר בין סוג ההפרה וחומרתה לגובה הקנס אותו החליט המנהל להטיל, בנוסף החלטה זו חשופה לביקורת ואף להתערבות של בית המשפט. (ע"ש 687/01 ראש ארם יזמות ובניה בע"מ נ' ממונה אזורי מע"מ חיפה, ראה גם ע"ש 97/88 ביטון מרדכי נ' מנהל מס ערך מוסף).
בכל מקרה בו מפעיל מנהל מע"מ את שיקול דעתו עליו לנמק את ההחלטה הן על גובה הקנס והן על סיבתו. אומנם נראה כי שיקול הדעת רחב אך בעצם על שיקול הדעת לעמוד במתחם הסבירות ביחס לעבירה ולחומרתה.
משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
מנכים שיקים? רשות המיסים מבהירה את עמדתה בנושא המע"מ. לפי נייר עמדה 09/2026, ניכיון שיקים אינו הלוואה אלא עסקת מכר החייבת במע"מ, כאשר החיוב מחושב על עמלת הניכיון. מה המשמעות לגופים מנכים, לעסקים ולמוסדות כספיים?
קיבלתם מתנה מחו"ל? ככלל, מתנה אמיתית אינה חייבת במס בישראל, אך העברת כספים, נכסים או קריפטו עלולה לעורר שאלות מצד הבנק ורשות המסים. מה חשוב לבדוק ואילו מסמכים כדאי להכין מראש?
האם כל שירות לתושב חוץ זכאי למע"מ בשיעור אפס? לא בהכרח. בשנים האחרונות בתי המשפט ורשות המסים צמצמו משמעותית את תחולת ההטבה, תוך התמקדות בשאלה מי באמת נהנה מהשירות. במאמר זה נסקור את הפסיקה העדכנית, חריג "הנהנה הישראלי", עסקאות בינלאומיות, שירותים דיגיטליים ויצוא שירותים – ונציג את הכללים שכל עסק חייב להכיר לפני שהוא מדווח על מע"מ אפס.
חיפוש 
סגור 
