24/7/2019
נציב תלונות הציבור, השופט בדימוס דוד רוזן, בביקורת חסרת תקדים על נציגי המשטרה במסגרת הליכי מעצר של עורך דין
לאחרונה ניתנה החלטה על ידי נציב תלונות הציבור, השופט בדימוס דוד רוזן, במסגרתה מטיח הוא ביקורת חסרת תקדים על התנהלותם של נציגי משטרת ישראל בדיון שהתנהל במסגרת מעצרו של עורך דין החשוד בעבירות כלכליות וניהול מועדון בילוי בחריגה מתנאי רישיון העסק.
עורך הדין, תושב הצפון, בעל מועדון בילוי, נעצר על ידי חוקרי תחנת משטרה מצפון הארץ בחשד לביצוע עבירות כלכליות וניהול מועדון הבילוי בחריגה מרישיון העסק. לאחר מעצרו של עורך הדין, הובא לדיון בהארכת מעצרו בבית המשפט השלום בנצרת, בו הצהיר נציג המשטרה כי עורך הדין נעצר על סמך צו שיפוטי. סנגורו של עורך הדין טען כי המעצר נעשה שלא כדין, בניגוד להנחיית פרקליט המדינה בעניין מעצר של עורך דין, וביקש כי נציג המשטרה יציג את הצו השיפוטי שמכוחו נעצר עורך הדין. נציג המשטרה טען כי לא עלה בידו לאתר את הצו, ולאחר שבית משפט השלום איפשר לו לחפש את צו המעצר, הודה הנציג כי כלל לא ניתן צו למעצרו של עורך הדין, אלה ניתן צו חיפוש כנגדו. על החלטת שחרור עורך הדין ממעצר בשל אי קיומו של צו מעצר כנגדו, הגישה המשטרה ערר לבית המשפט המחוזי, במסגרתו, וללא רשות, הוסיפה המשטרה לבקשתה למעצרו של עורך הדין עבירות נוספות וחמורות שלא פורטו במסגרת הבקשה להארכת מעצרו בבית משפט השלום, ובכלל זה עבירות חמורות של סחר בבני אדם למעשה זנות, החזקה ושימוש עצמי של סמים וקשירת קשר לביצוע פשע.
לאור התנהלותם הנ"ל של נציגי המשטרה, הגיש עורך הדין תלונה, באמצעות עו"ד תמיר קלדרון ממשרד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות', לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (נת"ם) במשרד המשפטים (להלן: "התלונה") כנגד התנהלות טוען מעצרים ונציג המשטרה. נציב תלונות הציבור, כב' השופט בדימוס דוד רוזן (להלן: "הנציב") בחן את התלונה לגופה ומצא כי זו מוצדקת. במסגרת תגובתה של המשטרה נטען על ידה כי אכן נפלה טעות מצד טוען המעצרים בדבר קיומו של צו מעצר, אולם הטעות נעשתה ב-"תום לב" ובכל מקרה ה-"טעות" לא פגמה בהליך המעצר ה-"חוקי" של עורך הדין. לעניין הוספת עבירות נוספות וחמורות בהליך הערר השיב נציג המשטרה כי אכן נפלה טעות בעצם הוספת העבירות הנוספות רק במעמד הערר, אולם אין מדובר בעבירות חדשות שכן מדובר בחשדות שלגביהם נחקר עורך הדין עוד לפני הדיון בשחרור ממעצרו בבית המשפט השלום. כאמור, הנציב קיבל את הטענות של עו"ד תמיר קלדרון וקבע כי בניגוד לנטען על ידי המשטרה, טוען המעצרים של המשטרה הצהיר הצהרה לא נכונה בעליל בבית המשפט, לא היה בקיא בתיק ובמלוא החומר המצוי בו, שעה שהיה אמור להיות בקיא בו עוד בטרם הדיון בבית המשפט. לדבריו של הנציב, לא מדובר בזוטי דברים ובטח לא בדבר של מה בכך והמליץ למשטרה לשקול הוצאת הנחיות ברורות כדי למנוע מקרים דומים בעתיד. בהתייחס לטענה להוספת עבירות על ידי המשטרה בהליך הערר, הנציב התייחס לדברים הנוקבים שנאמרו על ידי בית המשפט המחוזי: "אומר את המובן מאליו כי העוררת, מדינת ישראל, נדרשת להקפיד הקפדה יתרה ולדייק דיוק רב מקום שהיא מגישה ערר על החלטה שיפוטית, באופן שבמסגרת הערר לא יתווספו עבירות כפי שנעשה במקרה זה. בית המשפט רואה את התנהלותה זו של העוררת בעין החומרה בייחוד מקום שבמסגרת הערר הושחלו עבירות חמורות מאוד שלא בא זכרן במסגרת הבקשה אשר נדונה לפני הערכאה קמא".
לאור דבריו הנוקבים של בית המשפט המחוזי, קבע הנציב כי החלטת בית המשט המחוזי משקפת את חומרת התנהלותה של המשטרה ואין עוד להכביר במילים. בנוסף לכך, התייחס הנציב לאפשרות שעמדה בפני המשטרה לתקן את ה-"טעות" על ידי הודעה במסגרת הערר על קיומן של עבירות נוספות, אולם זו העדיפה שלא לעשות כן. לעניין התנהלות זו של המשטרה קבע בית המשפט כי המשטרה במסגרת הערר הוסיפה עבירות חמורות מאוד, הכל בכל על מנת להצדיק בקשתה להארכת מעצר החשוד בימים נוספים. לסיכום קבע הנציב, כי מדובר בהתנהלות בלתי ראויה של המשטרה בבית המשפט והמליץ לה לשקול נקיטה בצעדים שיהא בהם למנוע התנהלות דומה בעתיד.
חיפוש 
סגור 
