מאת:
מאמר זה יעסוק בעילות השונות (על פי חוק) לפירוק חברה בישראל אשר התאגדה לפי הוראות חוק החברות, התשנ"ט-1999, ולפי הוראות פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן: "הפקודה"). מן המפורסמות היא, כי החברה, הנה אישיות משפטית כשרה לכל זכות, חובה ופעולה המתיישבת עם אופייה וטבעה כגוף מאוגד (סעיף 4 לחוק החברות לעיל). אך כיצד יש לפעול, בכדי לפרק את החברה? מי רשאי להגיש בקשה לפירוק החברה ולאיזה גורם? מהן העילות לפירוקה? על כך כאמור, נעמוד במאמר זה.
 
ככלל, פירוק חברה יתבצע על פי הוראות פרקים י"א-י"ג לפקודה, בה מצויים הסע' הרלוונטיים לפירוקה. כפי שעולה מסעיף 244 לפקודה, פירוקה של חברה ייתכן באחת מדרכים אלו (כל עוד אין הוראה אחרת משתמעת בחוק):
א. פירוקה בידי בית המשפט.
ב. פירוק החברה מרצון.
ג. פירוק החברה בפיקוח בית המשפט.
ד. פירוק בידי בית המשפט.
ה. בית המשפט המוסמך לפרק חברה הנו בית המשפט המחוזי.
מי שרשאי לפנות אל בית המשפט בבקשה לפירוק החברה (ביחד או לחוד) הנם כדלקמן: החברה עצמה; נושה (לרבות נושה מותנה או עתידי); משתתף (כהגדרתו בפקודה ותחת הסייגים המצויים בסעיף 260 לפקודה). וכעת, לגופו של עניין - כפי שעולה מהוראות סע' 257 לפקודה, העילות לפירוק חברה (בידי בית המשפט) הנן כדלקמן;
 
"257. העילות לפירוק
בית המשפט רשאי לפרק חברה בהתקיים אחת מאלה:
  1. החברה קיבלה החלטה מיוחדת שהיא תפורק בידי בית המשפט;
  2. החברה לא התחילה בעסקיה תוך שנה לאחר שהואגדה, או שהפסיקה את עסקיה למשך שנה;
  3. (נמחקה);
  4. החברה היתה לחדלת-פרעון;
  5. בית המשפט סבור שמן הצדק והיושר הוא שהחברה תפורק."
סעיף 257 (1) ו-(257(2) הנם ברורים למדי ולא נרחיב בעניינם, אך הבא נרחיב מעט בעניין סעיף 257(4) ו-257(5) לעיל. כאמור, אחת מעילות לפירוק החברה, הנה במידה והייתה לחדלת פירעון. דיני הפירוק מבקשים, בין היתר, להגן על נושים מפני מצב של חדלות פירעון ומהחשש שהחברה לא תוכל לפרוע את מלוא חובותיה. לשם כך, בסעיף 258 לפקודה, נמצא את התנאים להגדרת חברה כחדלת פירעון, כאשר יש להבהיר כי אין מדובר בתנאים מצטברים: 
"258. רואים חברה כחדלת-פרעון בהתקיים אחת מאלה - 
  1. נושה שמגיע לו מן החברה, על פי המחאה או באופן אחר, סכום העולה על חמישה שקלים שהגיע זמן פרעונו, מסר לחברה במשרדה הרשום דרישה חתומה בידו לשלם לו את חובו, ובמשך שלושה שבועות לאחר הדרישה לא שילמה החברה את החוב ולא נתנה ערובה ולא הגיעה לידי סידור להנחת דעתו הסבירה של הנושה;
  2. צו הוצאה לפועל או כתב בי-דין אחר שניתן על פי פסק דין או צו של בית משפט לטובת נושה של החברה לא קויים כולו או מקצתו;
  3. הוכח להנחת דעתו של בית המשפט, לאחר שהביא בחשבון את חבויותיה המותנות והעתידות, שאין ביכלתה של החברה לשלם את חובותיה."
כפי שעולה מסעיף זה, חברה מגיעה כדי חדלות פירעון, כאשר החברה חבה כלפי נושה סכום העולה על חמישה ₪ שהגיע זמן פרעונו (בין אם על פי המחאה ובין אם באופן אחר), אשר דרש מן החברה כי תשלם את חובה כלפיו (על פי התנאים וההוראות), ובמשך שלושה שבועות לאחר דרישה זו, לא פרעה החברה את החוב, ולא נתנה ערובה לחוב זה, ולא הסדירה מולו ולהנחת דעתו הסבירה את החוב. חדלות פירעון עלולה להתקיים אף אם ניתן צו הוצאה לפועל או כתב בי-דין אחר (על פי פסק דין או צ' בית משפט) אשר ניתן לטובת נושה – אשר לא קוים כולו / מקצתו, וכן במידה ובית המשפט הניח דעתו כי החברה לא תעמוד בתשלום חובותיה.
 
פירוק על פי עילות המנויות בסעיף 257, עלול להתאפשר אף אם בית המשפט סבור כי "מן הצדק והיושר" לעשות כן. פירוק על בסיס סעיף זה 257(5) הנו דרסטי למדיי, ומהווה מעין "ריפוי בגרזן". עילת הפירוק של טעמי צדק ויושר היא "עילת שסתום" במהותה, או עילת "סל", וביכולתה להכיל בתוכה מגוון מקרים. כך, למשל, היקלעות החברה למבוי סתום כרוני; הרס התשתית שלשמה הוקמה החברה; מניעת קיפוח ועושק של בעל מניות; ניהול החברה בניגוד לדין תוך ביצוע מעשי תרמית; מקרה שמדובר בו בחברה שהיא למעשה שותפות; מצב שהחברה היא חברת "בועה" [רע"א 5596/00 שולמית סתוי נ' שאולי נאחוסי (נחום), נז (1) 149, ניתן ביום 18.11.02, וכן פשר 388/07 מ.ג.י.ת. בע"מ נ' מאירוב יניב, החלטה מיום 20.7.08].
 
פירוק חברה מרצון
בפרק זה, הפקודה מגדירה אימתי חברה עשויה להתפרק "מרצון", כפי שעולה מהוראות סעיף 319 לפקודה, כדלקמן;
"319. חברה יכולה להתפרק מרצון באחת מאלה:
(1) תמה התקופה שנקבעה בתקנון לקיומה, או אירע הדבר שבאירועו צריכה החברה, לפי הוראה שבתקנון, להתחסל, והחברה באסיפה כללית החליטה להתפרק מרצון;
(2) החברה קיבלה החלטה מיוחדת להתפרק מרצון;
(3) החברה החליטה בהחלטה שלא מן המנין, שבגלל חבויותיה אין היא יכולה להמשיך בעסקיה ומן הראוי שתתפרק."

פירוק מרצון בפיקוח בית המשפט
ככלל, במידה והחברה החליטה להתפרק מרצון, רשאי בית המשפט ליתן צו שהמשך הפירוק יהא בפיקוחו, לפי הוראות ותנאים דרך כלל שיקבע, ושתהיה רשות לנושים, למשתתפים או לאחרים לפנות בבקשה לבית המשפט, הכל כפי שיראה לבית המשפט לצודק (כפי שעולה מהוראות סעיף 342 לפקודה). יש לציין, כי בעת פירוק חברה על ידי בית המשפט ו/או בפיקוחו, יש לשים לב אף להוראות המצויות בתקנות החברות (פירוק), תשמ"ז-1987, ולהוראותיהן בדבר פירוק חברה.
 
לסיכום הדברים
עמדנו לעיל, על הסעיפים הרלוונטיים בפקודה, בדבר העילות לפירוק חברה, בין אם מרצון ובין אם על ידי בית המשפט. כן עמדנו, בין היתר על חדלות פרעונה של החברה וכן על האפשרות לפרקה במידה ובית המשפט סבור שמן הצדק והיושר לעשות כן. משרדנו מתמחה בדיני חברות ופירוקן.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

4.66 ע"י 3 גולשים

עשוי לעניין אתכם

פטור מתשלום אגרה במסגרת הליך פירוק מרצון

מאת: אלי דורון, עו"ד

אם בבעלותכם חברה שאינה פעילה וידוע לכם כי לא צפויה בה כל פעילות עסקית בעתיד, מומלץ לפעול לפירוקה וזאת עד ליום 15.2.2023.

8/2/2023
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

פירוק מרצון של שותפות במקרקעין בדין הרומני

מאת: אלי דורון, עורך דין - ירון טיקוצקי, עורך דין (רואה חשבון)-גיל מור, עו"ד

החוק הרומני קובע כי ניתן להפסיק מצב של בעלות משותפת מרצון ע"י חלוקה בעין. במידה ובין הצדדים אין הסכמה ניתן לפנות לבית המשפט ע"מ שיקבע את אופן החלוקה של הרכוש אשר הבעלות עליו משותפת לצדדים. כל אחד מהבעלים במשותף זכאי להגיש בקשה לחלוקה - זכות זו אינה כפופה לתקופת התיישנות.

1/5/2010
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.