סעיף 158א(א) לפקודה קבוע כדלקמן:
"לא תיעשה שומה לפי מיטב השפיטה על פי סעיף 145 ולא יינתן צו לפי סעיף 152, בלי שניתנה לנישום הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו".
יש לציין כי עוד טרם הוספת סעיף 158א הנ"ל לפקודה, התייחסו בתי המשפט לחשיבות מתן זכות טיעון בטרם הוצאת שומה או צו.
יפים לעניין זה דברי בית המשפט בעניין עמ"ה 19/86 מאיר נגבי נ' פקיד שומה נתניה, מיסים ה/4 (אוגוסט 1991) עמ' ה-10:
"נראה לי כי ברור הדבר כי אף אם אין מקום לתבוע עפ"י החוק כי החלטת פסילה כזו לא תיעשה בשום מקרה, אלא לאחר מתן הזדמנות כזו לנישום, הרי נראה לי כי הסדר הטוב, המינהל התקין, והצורך בקיום איזון נכון בין הצדדים מצדיק במקרים כאלה כי אכן כך יעשה: יינתן לנישום יומו לפני המשיב בטרם יוציא זה החלטה המשאירה לנישום רק את הדרך של פניה לביהמ"ש" (ההדגשה לא במקור).
אם כך, כאמור, יש לתת לאדם, הלכה למעשה, את חובותיו על פי החוק והדין ואת זכותו כמערער , הזכות לטעון ולשכנע את את הצד שמולו באמיתותם של הדברים ומשאין כך- דין השומות להתבטל.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
במאמר זה נסביר מהי הקצאת מניות בפרמיה לפי הדין הישראלי, נבחן את יתרונותיה לחברה ולמשקיע, ננתח היבטי מס רלוונטיים (לרבות מתי ההקצאה עלולה להיחשב “אירוע מס”), ונדגיש את החשיבות של ליווי משפטי בעריכת העסקה, לרבות התאמות בתקנון והסכמות בין בעלי המניות.
תושבי ישראל כפופים לשיטת מס פרוגרסיבית, המחייבת אותם לדווח ולשלם מס על כל הכנסותיהם ברחבי העולם – הן מהמקורות בישראל והן מהכנסות מחוץ לארץ. עיקרון זה נובע מפקודת מס הכנסה, הקובעת שגם אם ההכנסה הופקה מעבר לים, על התושב הישראלי לכלול אותה בדיווחיו ולשאת במס בהתאם. לעומת זאת, מי שאינו תושב ישראל חייב במס רק על הכנסות המופקות בישראל. חובת הדיווח הגלובלית נועדה למנוע מצב שבו תושבי ישראל ימנעו ממס באמצעות הפקת הכנסות בחו”ל, והיא מטילה אחריות מלאה על הנישומים לכלול את כלל מקורות ההכנסה שלהם בדו”חות המס השנתיים.
להלן סקירה מקיפה של ההיבטים העיקריים בעסקת מכירת מניות, בהתמקדות בדין הישראלי, שתסייע לכם להבין את מורכבות התהליך ולהתכונן אליו כראוי.
חיפוש 
סגור 
