מאת:


ביהמ"ש העליון קבע: אישור היתר בניה במושב הנו בשיקול דעת של מנהל מקרקעי ישראל ולא של האגודה השיתופית

לאחרונה טיפל משרדנו בערעור לבית המשפט העליון בנוגע להחלטתה של רשות מקרקעי ישראל  (להלן: "רמ"י") שלא לחתום על בקשה להיתר בניה שאותה הגישו זוג חברי מושב. סירובה של רמ"י לחתום נבע כתוצאה מכך שהאגודה השיתופית שבה מאוגדים חברי המושב, התנגדה למתן היתר.
 
רקע כללי:
המערערים הם תושבים במושב המאוגד כאגודה שיתופית ובינם לבין האגודה קיים סכסוך מתמשך. קרקעות המושב הינם בבעלות המדינה ומנוהלים על ידי רשות מקרקעי ישראל. רמ"י מחכירה את הקרקעות של המושב לאגודה שיתופית וזו בתורה מקצה את הקרקעות לחברי האגודה השיתופית שכל אחד מהם הינו בר רשות בנחלה שלו מטעם האגודה וזכויותיו של כל תושב/חבר אגודה כבר רשות רשומים ברמ"י. המערערים ביקשו לקבל היתר בניה להרחבת בית המגורים שלהם. כאשר המערערים ניגשו לוועדה המקומית לתכנון ובניה לקבלת היתר הם נדרשו להציג חתימה של רמ"י כבעלת המקרקעין המאשרת את הסכמתה למתן היתר. משכך ניגשו המערערים  לרמ"י וביקשו לקבל את חתימתה, אלא מאי, התחוור למערערים כי הרשות אינה מאשרת את בקשתם ללא הסכמתה של האגודה השיתופית שהינה החוכרת של כל משבצת הקרקעות של המושב.
 
האגודה השיתופית מצדה מסרבת באופן מתמשך לאשר את בקשת ההיתר לנוכח הסכסוך המתמשך בין הצדדים. משלא השלימו המערערים עם עמדת רמ"י, הגישו עתירה מינהלית כנגד סירובה לחתום על הבקשה. עתירתם נדחתה בהסתמך על פסק דין של בית המשפט העליון משנת 1996, אשר קבע בזמנו כי נדרשת הסכמת האגודה השיתופית לצורך קבלת אישור רמ"י למתן היתר בניה במושב (באותו מקרה דובר על בניית לול תרנגולים). המערערים סברו כי לא נעשה צדק על ידי ביהמ"ש קמא והחליטו לערער על פסק דינו לבית המשפט העליון, הליך שבו הם יוצגו על ידי משרדנו.
 
הערעור:
במסגרת הדיון בערעור (דיון בלתי פורמלי) הביע בית המשפט העליון את עמדתו כי רמ"י אינה יכולה לסרב לאשר בקשת היתר רק בגלל שהאגודה השיתופית לא מאשרת. בית המשפט הבהיר כי רמ"י היא רשות מנהלית ועליה להפעיל שיקול דעת עצמאי ביחס לבקשת ההיתר והיא אינה יכולה "להתפשט" מסמכויותיה ולהסתמך באופן בלעדי על עמדתה של האגודה השיתופית שהינה גוף פרטי.
משכך, הנחה בית המשפט העליון את הרשות לפעול באופן אקטיבי על מנת לברר את נימוקי הסירוב של האגודה השיתופית, לשקול אותם ולבחון האם יש בנימוקים הללו כדי להצדיק אי מתן היתר בניה למערערים.
 
 
תוצאת הערעור:
בעקבות הדיון בערעור ועל פי המלצת בית המשפט העליון, רמ"י בחנה את נימוקי התנגדותה של האגודה השיתופית ולאחר בחינתם הודיעה כי היא חוזרת בה מעמדתה הקודמת ומסכימה למתן היתר למערערים. הסיבה העיקרית שבגללה הסכימה רמ"י לשנות את עמדתה הייתה נעוצה בכך שכל נימוקי ההתנגדות של האגודה השיתופית היו נימוקים תכנוניים, נימוקים שמקומם להתברר במסגרת הליכי התכנון והבניה בפני הועדה המקומית לתכנון ובניה. משלא הוצגו על ידי האגודה נימוקים עקרוניים ו/או קנייניים להתנגדותה אין עוד מקום לסרב למתן היתר בניה על בסיס נימוקים תכנוניים, כאמור. לאור האמור לעיל, נעתרה רמ"י לבקשת המערערים למתן היתר בניה על אף התנגדותה של האגודה השיתופית ובית המשפט העליון נתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים
אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים, הודעות והזמנות לאירועים וכנסים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 2 גולשים

עשוי לעניין אתכם

הוצאות פיתוח מגרש אינן מהוות חלק ממחיר המקרקעין לצורך חישוב מס רכישה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

בית המשפט העליון דן בשני ערעורים שבמרכזם השאלה האם בעת רכישת מקרקעין שלא עברו פיתוח, תוך התחייבות לשאת בהוצאת הפיתוח של המגרש, יש לראות בסכום שאותו מתחייב לשלם הרוכש עבור פיתוח המגרש כחלק ממחיר המקרקעין המחויב במס רכישה או שמא יש לראות את ההתחייבות לשאת בהוצאות הפיתוח כהתחייבות נפרדת מההתחייבות לרכישת המקרקעין שאין לשלם עליה מס רכישה.

חברה קבלנית או איגוד מקרקעין ?

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

ביהמ"ש קבע, כי חברה שחתמה על הסכם לביצוע פרויקט תמ"א 38, אך בפועל לא פעלה באופן שוטף ורציף לביצוע הפרויקט, כך שבפועל כל מה שהיה בידי החברה הוא בגדר זכות במקרקעין, תסווג כאיגוד מקרקעין. כפועל יוצא מכך נקבע כי מכירת מניותיה של חברה כזאת - תהיה בגדר פעולה באיגוד מקרקעין ותחויב במס רכישה כדין.

העברת נכס מקרקעין לנאמנות

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח), בת-אל עובדיה, עו"ד; לידור עמר, משפטן

החל בשלב בו נוצרת הנאמנות, ולאור השוני וחוסר הבהירות בין הוראות הדין לעמדת רשות המיסים בעניין, מתעוררות שאלות רבות אשר יש לתת עליהן את הדעת - לדוגמא, האם יצירת הנאמנות מהווה אירוע מס? בהנחה שכן, האם אירוע שכזה יהיה חייב במס או שמא פטור?

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.