3/1/2019
פנייה קלה ומהירה
אל תחכו - פנו אלינו עוד היום!
התקשרו ל- 054-4251054 או השאירו פרטים, ונעניק לכם ייעוץ ראשוני ללא התחייבות כדי להתחיל לפעול נכון כבר עכשיו.
תקציר המאמר בשאלות ותשובות – מעבר מהיר ↓
עולה חדש לא זכאי להטבת מס ברכישת דירה בישראל שלא משמשת אותו למגורי קבע בארץ
ביום 24.12.2018 דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב את ערעורו של עולה מצרפת לקבלת הטבה במס רכישה בגין רכישת דירה בישראל. הערעור הוגש לאחר שרשויות מיסוי מקרקעין סברו כי אין המערער זכאי להטבה נוכח שהיותיו הקצרות בישראל המלמדות כי העורר לא מתגורר בישראל דרך קבע ( 29881-03-18גרגורי אלל נ' מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב).
רקע כללי
גרגורי אלל (להלן: "העורר") רכש בשנת 2015 דירת מגורים בתל אביב תמורת 7.4 מילון ₪ (להלן: "הדירה"). העורר הצהיר כי אין הדירה דירתו היחידה בארץ. מאוחר יותר בשנת 2015, קיבל העורר מעמד של "עולה", אולם מסיבות משפחתיות נשאר להתגורר עם משפחתו בצרפת, כאשר התמיד הוא לבקר בישראל למשך כ- 60 ימים מדי שנה. בשנת 2017 ביקש העורר ממנהל מיסוי מקרקעין תל אביב (להלן: "המשיב") לקבל פטור חלקי ממס רכישה בגין הדירה, בהתאם לתקנה 12 לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה), תשל"ה-1974 (להלן: "התקנה"), אולם המשיב דחה את בקשתו ומכאן אפוא ערעור זה.
טענות הצדדים
המשיב סבר כי זכאות לפטור חלקי ממס רכישה בהתאם לתקנה תינתן בתנאי כי הדירה תשמש את העולה למגורי קבע בישראל וזאת נוכח רוח הפסיקה שהגדירה את המונח "מגורים". בנסיבות העניין, העורר ביקש להשתמש בדירה כ"דירת נופש" המשמשת אותו בעת ביקוריו בישראל (כ- 60 ימים בשנה), כאשר מרכז חייו של העורר נותרו בצרפת וכן מושבו הקבוע, ועל כן, אין העורר עונה להגדרת "מגורים" בדירה ומשכך, איננו זכאי להטבת מס הרכישה בהתאם לתקנה. מנגד, סבר העורר כי אין מקום להוסיף לתקנה תנאי זכאות שאינם מצויים בה. לדעתו, הוא עונה על הגדרת "עולה" כלשון התקנה וכן הדירה היא "דירת מגורים", כהגדרתה בחוק, ועל כן זכאי הוא להטבת המס מכוח התקנה. לדידו, אין מקום להידרש לפרשנות לתקנה שכן, אילו המחוקק היה מבקש להתנות על הזכאות להטבה מכוח התקנה, אזי היה עושה זאת כפי שעשה באופן מפורש בסעיף 9(ג1ג)(2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק") כן הוסיף העורר כי משרדי המשיב מעניקים את ההטבה דנן "מאז ומתמיד", על בסיס היות הרוכש עולה חדש ומבלי להציב תנאים.
דיון והכרעה
בית המשפט המחוזי בתל אביב, מפי כבוד השופטת י. סרוסי, עמד על השוני שבין התקנה לחוק, על הפרשנות הראויה למונח "מגורים" תוך בחינת הפסיקה הנהוגה וקבע כי בנסיבות העניין אין העורר עונה לתנאי כי הדיה מהווה עבורו דירת מגורי קבע, כאשר הוא מבקר בה כ-60 ימים בשנה בלבד ואילו ביתר ימות השנה מתגורר הוא ומשפחתו דרך קבע בצרפת. בית המשפט עמד על השוני שבסעיף 9(ג1ג)(2) לחוק אל מול תקנה 12 לתקנות וקבע כי התנאי להטבת מס הרכישה שבתקנה הוא כי דירת המגורים תשמש למגורי העולה. כמו כן, בהתאם להיסטוריה החקיקתית של התקנה ניתן ללמוד כי המחוקק ביקש לסייע בצעדיו הראשוניים של העולה החדש על ידי הענקת הטבת מס ברכישת הדירה ובלבד שהוא עושה שימוש בדירה הנרכשת למגוריו האישיים. לעניין זה אמר בית המשפט את הדברים הבאים: "על מנת לזכות בהקלה במס רכישה לפי תקנה12, נדרש כי העולה יתגורר בפועל בדירה הנרכשת. לא ניתן להסתפק בכוונת העולה להתגורר בדירה בעת שרכש אותה, גם אם התכוון לכך בתום לב, אלא נדרש כי יוציא כוונה זו מן הכוח אל הפועל. במובן זה נדרש כי העולה עצמו, הוא ולא אחר, יתגורר בדירה ושהמגורים יהיו בדירה הנרכשת, היא ולא אחרת".
לעניין הפרשנות הראויה למונח "מגורים" קבע בית המשפט כי אין לראות בדירה כדירת נופש שכן הפסיקה נתנה פירוש למונח זה כאשר בבסיסו, דירת נופש אינה עולה כדי "מגורים" של בעליה בה. בנסיבות העניין, קבע בית המשפט, כי העורר רכש דירת מגורים אולם לא עשה בה שימוש למגורי קבע בחלוף כ-4 שנים, ואין ביכולתו להצביע על נסיבות המצדיקות זאת, העורר לא הבהיר את תכניותיו העתידיות לגבי המגורים בדירה וסיכויי מימושן בפועל ולכן, איננו כאי ליהנות מהטבת המס מכוח התקנה.
חיפוש 
סגור 
