פנייה קלה ומהירה
שירות המתנת עורך דין מומחה בפליליים, יוצא רשויות אכיפת החוק, בשדה התעופה בן גוריון, ללקוחות החוששים להיעצר בשדה עם נחיתתם בארץ, ע"י משטרת ישראל ו/או גוף חוקר אחר
לא אחת יוצא כי משטרת ישראל ו/או חקירות מס הכנסה ו/או גופים חוקרים אחרים בישראל מעוניינים לעצור ו/או לחקור אדם שנמצא מחוץ לישראל דרך קבע ו/או לתקופה קצרה. בנסיבות שכאלה הגוף החוקר, המבקש לתפוס אדם הנמצא מחוץ לישראל, מזין את מחשבי משטרת הגבולות בדבר הצורך לעכב את אותו גורם והמערכת כולה תחכה לאותה "טעות" או נקודת זמן בה אכן הגורם המבוקש יגיע לארץ.
משכך עם קליטת המחשבים במשטרת הגבולות, כי אכן אותו אדם "מבוקש" נחת בשדה התעופה בן גוריון, מופעל מנגנון משטרתי בשדה התעופה וכתוצאה מכך האדם נתפס עם יציאתו מהמטוס ו/או עם ניסיונו לחצות את משטרת הגבולות ו/או בעת בדיקת הדרכונים ו/או בשלבים אחרים הקודמים ליציאתו מהשדה ובמקביל מוזמנים חוקרים נוספים, אם מהמשטרה ואם מרשויות אחרות, המנהלים את החקירה בגינה הגורם נדרש. המיקום הספציפי בו יבקשו לעזור או לעכב את הנוחת בשדה התעופה הינו פונקציה של מספר פרמטרים דוגמת המודיעין שהיה או לא היה קיים קודם לכן, עילת המעצר, סוג העברה, האם האדם נדרש רק לחקירה או שמא רוצים לאפשר לו תחילה להגיע למזוודה ולתפוס אותו כאשר המזוודה בחזקתו ועוד.
מערכת אכיפת החוק, משטרת ישראל, משטרת הגבולות וגופים ישראלים אחרים, מנוסים ומתוחכמים מאוד בתחום - המערכות הממוחשבות מתוחכמות, יכולת המעקב מפותחת ויעילה, כל זאת לצד ניסיון של שנים הבא להתמודד עם חשיפות טרור וכו' מיושמים על ידי המשטרה וכל אלה ממונפים לטובת איתור ומעצר של גורמים מבוקשים, אותם המשטרה מבקשת לחקור, לעצור, לאסור וכדומה. כך יוצא שאנשים, אם כאלה שנדרשו מפורשות לחקירה ואם אחרים שכלל לא יודעים כי הנם נדרשים לזו, מוזנים בתוך מערך הבקרה והמחשוב של משטרת הגבולות וזאת לפעמים על פני שנים ארוכות, בהנחה כי בשלב זה או אחר אותו גורם נדרש יעשה מהלך וינסה להיכנס לישראל. למדינה סבלנות רבה והמערכת הממוחשבת אינה "שוכחת". ואכן, קורה לא אחת, כי בהגיע "מבוקש" שכזה לשדרה התעופה בן גוריון, מופעלת במקום המשטרה. בנקודת זמן זו ה-"מבוקש" לכוד, לא יכול להיכנס אבל גם לא יכול לצאת. זה מעוכב במקום ונילקח לחדר חקירות ו/או למתקן אחר, תלוי בסוג העבירה, לטובת חקירה ונקיטה בהליכים אשר המטרה של מרביתם היא להרשיע את אותו אדם ולהכניסו לכלא. בנקודת זמן זו, זכאי העצור לדרוש לפגוש עורך דין מטעמו, אולם הלכה למעשה, עד שימצא עו"ד מתאים ועד שזה יגיע ו/או עד שאותו עו"ד יבין על מה החקירה ומה החשיפה - החקירה נגד העצור, לא אחת, מסתיימת כאשר הטעויות נעשו, העדויות נגבו, הנזק הראייתי התגבש ומעורבותו המאוחרת של עורך הדין רחוקה מלסייע...
משרדנו מורכב מעורכי דין אשר בעברם ייצגו את רשויות אכיפת החוק. אנו מתמחים בייצוג נחקרים הנעצרים או מעוכבים או נתפסים בשדה התעופה ו/או בכל גבול אחר, בשמירה על זכויותיהם, במתן הנחיות לעצור ובהתנהלות משפטית מיידית אל מול הגוף החוקר, הכל במטרה למנוע כל מעצר ו/או במטרה למנוע מהלקוח לפעול באופן העלול להסב לו נזק ראייתי ו/או חקירתי. אנו עושים כן, בהתאם להוראות החוק והדין הישראלי. משכך, בשעה בה ישראלי חושש להגיע לארץ, משרדנו יידע ללמוד מפי הלקוח בעודו בחו"ל, על חששו והסיבות לחשש ולשם כך יכולים אנו לקבל מהלקוח מידע במספר ערוצים בטוחים ו/או בדרך של קיום פגישה עם הלקוח מחוץ לגבולות ישראל.
על סמך המידע המתקבל נעריך את מידת החשיפה, נפעל לטובת גיבוש אסטרטגיה משפטית נכונה ובמקביל נבהיר ללקוח כיצד עליו לנהוג היה וייעצר בכניסה למדינה. חשוב מכך, עו"ד בכיר ממשרדנו, הבקיא בדין הפלילי ובמקרה הלקוח, ימתין ללקוח בשדה התעופה ו/או בגבול ממש, מוכן לכל התפתחות, כך שהיה וזה ייעצר או יעוכב, נדע אנו עו"ד המתמחים בדין הפלילי, להגיע לחדר החקירות שבשדה התעופה בן גוריון או לכל חדר חקירות אחרת, לפגוש הלקוח, להתנהל מול החוקרים ולהבטיח כי הנזק ועוגמת הנפש יהיו מינימליים.
.
אל תקח סיכונים מיותרים - התקשר אלינו עתה, לפני שתגיע ארצה!
נתאם מולך הנדרש, נחכה לך בשדה התעופה ונבטיח מינימום פגיעה בך או במי מטעמך.
צור קשר עכשיו עם עו"ד אלי דורון 054-4251054
משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
רוב התיקים המשפטיים אינם מוכרעים על פי המסמכים בלבד – אלא על פי מה שקורה בחקירת העדים באולם בית המשפט. מה ההבדל בין חקירה ראשית לחקירה נגדית? מתי מותר לשאול שאלות מנחות? כיצד הלכת בוריסי שינתה את כללי המשחק? ואילו טעויות דיוניות עלולות לפגוע באופן בלתי הפיך בסיכויי ההצלחה של התיק? סקירה מקיפה של הכללים, האסטרטגיות והפסיקה העדכנית שכל ליטיגטור ובעל דין חייבים להכיר.
מתי ניתן לטעון כי התביעה כלל לא הצליחה להוכיח את האישום – עוד לפני שהנאשם נדרש להציג את גרסתו? המאמר סוקר את דוקטרינת "אין להשיב לאשמה", אחד הכלים המשמעותיים ביותר במשפט הפלילי, ומנתח את פסיקות בית המשפט העליון, התנאים לקבלת הטענה, הסיכונים האסטרטגיים שבהעלאתה והשפעתה על גורל ההליך הפלילי. בנוסף נבחנות המגמות העדכניות בפסיקה והשלכותיהן על זכויות נאשמים, חזקת החפות והזכות להליך הוגן.
האם לחוקר משטרה מותר לשקר לנחקר? התשובה מורכבת הרבה יותר ממה שרוב האנשים חושבים. בתי המשפט בישראל מאפשרים שימוש בתחבולות חקירה מסוימות, אך מציבים קווים אדומים ברורים כאשר מדובר בזיוף ראיות, פגיעה בזכות השתיקה או יצירת הודאות שווא. במאמר זה נסקור את הפסיקה המרכזית של בית המשפט העליון, את גבולות המותר והאסור בחקירה פלילית, ואת המקרים שבהם תחבולות חקירה עשויות להוביל לפסילת הודאה או לפסילת ראיות.
חיפוש 
סגור 
