1/11/2018
פנייה קלה ומהירה
אל תחכו - פנו אלינו עוד היום!
התקשרו ל- 054-4251054 או השאירו פרטים, ונעניק לכם ייעוץ ראשוני ללא התחייבות כדי להתחיל לפעול נכון כבר עכשיו.
לשאלות ותשובות בנושא המאמר – מעבר מהיר ↓
דחיית בקשת תושבות לחולה אונקולוגי שנעדר מן הארץ למטרות טיפולים רפואיים
ביום 10.10.2018 דחה בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו את תביעתו של מר נודר לבנידזה ומשפחתו (להלן: "תובע")
כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי (להלן: "נתבע") לדחות את תושבותו של התובע (2208-06-17 נודר לבנידזה נ' המוסד לביטוח לאומי).
התובע (בעודו חולה אונקולוגי) ומשפחתו עלו לארץ מכוח חוק השבות, תש"י-1950 בשנת 2012 במטרה להיקלט בארץ, למצוא פרנסה ולהשתלב חברתית. אולם, בשל החמרת מצבו הבריאותי, נאלצו התובע ומשפחתו להתפנות לקבלת טיפולים רפואיים שנערכו חלקם בישראל וחלקם בחו"ל (בהונגריה ובארץ מולדתם גאורגיה). כפועל יוצא, בין השנים 2013-2017, שהו התובע ומשפחתו מרבית הזמן בחו"ל. הנתבע טען כי בשל התקופות הממושכות בהן שהה התובע בחו"ל, אין לראות בו כמי שהשתקע בישראל ובהתאם לזאת אין לראות בתובע כתושב ישראל לעניין קבלת זכויות מכוח חוק הביטוח הלאומי.
כבוד השופטת עידית איצקודיץ בחנה את הראיות בתיק ואת המסגרת הנורמטיבית לקביעת "תושבות"[1] של מבוטח. כב' השופטת קבעה כי בהתאם למבחן "מרכז החיים", התובע לא הוכיח כי ההיעדרויות הממושכות נבעו כתוצאה מהטיפולים הרפואיים אותם עבר במהלך השנים 2013-2017. זאת ועוד, קבעה כב' השופטת כי לאור התקופות הממושכות בהן שהו התובע ומשפחתו בחו"ל, יש לראותם כמי שהעתיקו את מרכז חייהם למקום בו בוצעו הטיפולים הרפואיים בחו"ל. לאור זאת, קבעה כב' השופטת כי התובע ומשפחתו לא היו תושבי ישראל במהלך השנים 2016-2017. יחד אם זאת, נקבע כי ההחלטה איננה סופית וכי ניתן להגיש בקשה חדשה בכל הקשור לסוגיית תושבות התובע לגבי שנת 2018.
[1] 83/06 ג'אן טייץ נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו)
חיפוש 
סגור 
