ביטול כתב אישום במע"מ עקב הרשעה במס הכנסה

מאת: אלי דורון, עו"ד; ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); סטס קפיליוביץ, משפטן

16/9/2018

האם ניתן להרשיע אדם שביצע עבירות מס, בגין אותה מסכת עובדתית, יותר מפעם אחת?

לשאלה זו נדרש בית המשפט העליון עוד בשנת 1999, בה הוא הכריע כי אכן ניתן להרשיע עבריין מס יותר מפעם אחת, על אותה מסכת עובדתית בדיוק, הן בגין עבירות על פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: "פקודת מס הכנסה") והן בגין עבירות על חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ")^[1].

בעניין נאבסו, הוגש כנגד המבקש בשנת 1994 כתב אישום על ידי מס הכנסה בגין עבירות שביצע על פקודת מס הכנסה בשנים 1991-1992. המבקש הורשע ונידון לשישה חודשי מאסר בפועל (שהומר בעבודות שרות), מאסר על תנאי למשך 30 חודשים ולקנס כספי גבוהה. בחלוף שלוש שנים, בשנת 1997, לאחר שהמבקש סיים לרצות את עונשו ושילם את חובו בגין כתב האישום הראשון, הגישו שלטונות מע"מ כתב אישום שני כנגד המבקש בגין עבירות על חוק מע"מ בשנים 1991-1992, כאשר למעשה דובר על אותה מסכת עובדתית בגינה הורשע בכתב האישום הראשון. על רקע זה, טען המבקש כי יש לבטל את כתב האישום השני בשל "הגנה מן הצדק", שעה שהוא כבר הורשע בגין העבירות אותן ביצע במסגרת כתב האישום הראשון. בית המשפט השלום קיבל את הטענה וביטל את כתב האישום השני, אלא שהמדינה ערערה על כך לבית המשפט המחוזי, אשר קיבל את עמדת המדינה לפיה גובר האינטרס הציבורי על פני "אי נוחות קשה" אשר עלולה להיגרם למבקש כתוצאה מהגשת כתב אישום שני על ידי רשויות המע"מ. משלא השלים המבקש עם גזרה, הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון אמנם הביע דעתו כי רצוי היה כי המבקש יורשע בכתב אישום אחד, הן על עבירות שביצע על חוק המע"מ והן על עבירות שביצע על פקודת מס הכנסה, וזאת מאחר שיש בהגשת כתבי אישום נפרדים ובפרק זמן ארוך יחסית אחד מהשני כדי לגרום למבקש אי נוחות קשה ביותר, אולם חרף זאת קבע כי קיים אינטרס ציבורי כי המבקש יובא לדין גם על עבירות על חוק.