פנייה קלה ומהירה
לשאלה זו נדרש בית המשפט העליון עוד בשנת 1999, בה הוא הכריע כי אכן ניתן להרשיע עבריין מס יותר מפעם אחת, על אותה מסכת עובדתית בדיוק, הן בגין עבירות על פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: "פקודת מס הכנסה") והן בגין עבירות על חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ")[1].
בעניין נאבסו, הוגש כנגד המבקש בשנת 1994 כתב אישום על ידי מס הכנסה בגין עבירות שביצע על פקודת מס הכנסה בשנים 1991-1992. המבקש הורשע ונידון לשישה חודשי מאסר בפועל (שהומר בעבודות שרות), מאסר על תנאי למשך 30 חודשים ולקנס כספי גבוהה. בחלוף שלוש שנים, בשנת 1997, לאחר שהמבקש סיים לרצות את עונשו ושילם את חובו בגין כתב האישום הראשון, הגישו שלטונות מע"מ כתב אישום שני כנגד המבקש בגין עבירות על חוק מע"מ בשנים 1991-1992, כאשר למעשה דובר על אותה מסכת עובדתית בגינה הורשע בכתב האישום הראשון. על רקע זה, טען המבקש כי יש לבטל את כתב האישום השני בשל "הגנה מן הצדק", שעה שהוא כבר הורשע בגין העבירות אותן ביצע במסגרת כתב האישום הראשון. בית המשפט השלום קיבל את הטענה וביטל את כתב האישום השני, אלא שהמדינה ערערה על כך לבית המשפט המחוזי, אשר קיבל את עמדת המדינה לפיה גובר האינטרס הציבורי על פני "אי נוחות קשה" אשר עלולה להיגרם למבקש כתוצאה מהגשת כתב אישום שני על ידי רשויות המע"מ. משלא השלים המבקש עם גזרה, הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון אמנם הביע דעתו כי רצוי היה כי המבקש יורשע בכתב אישום אחד, הן על עבירות שביצע על חוק המע"מ והן על עבירות שביצע על פקודת מס הכנסה, וזאת מאחר שיש בהגשת כתבי אישום נפרדים ובפרק זמן ארוך יחסית אחד מהשני כדי לגרום למבקש אי נוחות קשה ביותר, אולם חרף זאת קבע כי קיים אינטרס ציבורי כי המבקש יובא לדין גם על עבירות על חוק.
[1] רע"פ 3396/99 ניאז תאופיק נאבסו נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו).
משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
האם מותר לחוקר משטרה לשקר לחשוד ולומר שהשותף שלו כבר הפליל אותו? הפסיקה בישראל מאפשרת שימוש מסוים במצגי שווא בעל פה כחלק מ"קרב המוחות" בחקירה – אך מציבה גבולות ברורים. מתי תחבולת חקירה לגיטימית הופכת לאמצעי פסול, מה ההבדל בין שקר מילולי לבידוי ראיות, ומתי הודאה שהושגה בעקבות ההטעיה עלולה להיפסל? המאמר מנתח את הגבול הדק שבין תחבולות חקירה מותרות, הודאות שווא וזכויות החשוד.
רשות המסים השלימה מהלך משמעותי עם כניסתם לתוקף של הכללים החדשים להגשת הצהרת הון באופן מקוון. מה כוללת החובה החדשה? אילו נכסים חייבים בדיווח? כיצד מתבצע הליך ההזדהות, ומדוע גם הגשה באמצעות מייצג אינה פוטרת את הנישום מאחריות מלאה לנתונים? במאמר זה אנו מסבירים את השינויים, את הסיכונים האפשריים ואת הצעדים שכדאי לבצע כבר עכשיו לצורך היערכות נכונה.
האם העלמת מס היא עדיין רק עבירת מס? פסיקות עדכניות של בית המשפט העליון מלמדות כי התשובה שלילית. בשנים האחרונות התהדק הקשר בין עבירות מס לבין חוק איסור הלבנת הון, באופן החושף בעלי עסקים, נושאי משרה ואנשי מקצוע לסיכונים פליליים משמעותיים, חילוט נכסים ועונשי מאסר. במאמר זה נסקור את ההלכות המרכזיות שעיצבו את מדיניות האכיפה החדשה ואת השלכותיהן על כל מי שפועל בעולם העסקי והפיננסי.
חיפוש 
סגור 
