פנייה קלה ומהירה
ביום 20.8.2018 ניתן על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט אלטוביה מגן) פסק דין בעניין ערעורה של חברת צ.ג.י. פרסונל שירותי כ"א (להלן: "המערערת") על שומת ניכויים שהוצאה לה על ידי פקיד שומה חולון (להלן: "המשיב") לשנות המס 2009-2011, במסגרתו הצדדים נחלקו בשאלה – האם מגורים שהעמידה המערערת לעובדים הזרים וביטוח הרפואי שרכשה עבורם מהווים "הטבה" לעובד החייבת במס (8096-11-14 צ.ג.י. פרסונל שירותי כ"א 2005 בע"מ נ' פקיד שומה חולון).
במסגרת עיסוקיה בהעסקה והשמת עובדים זרים בענף הבניה, המערערת העמידה מגורים לרשות 110 עובדים זרים שהועסקו על ידה וכן רכשה להם ביטוח רפואי בהתאם לחובתה לעשות כן על פי סעיפים 1ד ו-1ה לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991 (להלן: "חוק עובדים זרים"), וניכתה משכר העבודה של העובדים חלק מהעלויות הכרוכות בהעמדת המגורים ורכישת הביטוח הרפואי, מכוח זכותה לעשות כן על פי הסעיפים דלעיל.
המשיב חייב את המערערת בגין ההפרש שבין עלות העמדת המגורים ורכישת הביטוח הרפואי לבין הסכום שניכתה המערערת מהעובדים בגין המגורים והביטוח הרפואי, בטענה כי מדובר בהכנסה של העובדים, בהתאם לסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה"), ממנו הייתה צריכה המערערת לנכות מעובדיה מס במקור. מנגד, סברה המערערת כי סכום ההפרש אינו מהווה הכנסת עבודה היות ומדובר בתשלומי חובה שהוטלו עליה מכוח חוק עובדים זרים, ומשכך ובהתאם לסעיף 17 לפקודה יש לראות בסכום ההפרש כהוצאה לצורך ייצור הכנסת עבודה. בנוסף, טענה המערערת כי סכום ההפרש נועד לטובתה, גם אם אגב הענקת המגורים וביטוח הרפואי העובד מפיק טובת הנאה, ולכן על פי לשונו ותכליתו של סעיף 2 (2) לפקודה, אין לזקוף לעובד הכנסת עבודה בשווי טובת ההנאה.
בית המשפט המחוזי, כבוד השופט מגן אלטוביה, בחן את הנסיבות שבפניו אל מול טענות הצדדים ודברי החוק והגיע לכלל מסקנה כי יש לקבל את עמדת המערערת בכל הקשור להעמדת מקום מגורים לעובדים הזרים, ואילו בעניין הביטוח הרפואי קבע כעמדת המשיב ועל כן הערעור ברכיב זה נדחה.
לעניין המגורים, בית המשפט בחן את הוראות תקנה 2א לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות), תשל"ב-1972 והגיע לכלל מסקנה כי יש להבחין בין מגורים שנבחרו על ידי עובד זר וכרצונו לבין מגורים שהוכתבו על ידי המעסיק ובהתאם לצרכיו ולאינטרסים הכלכליים שלו, בזו הלשון: "מקום בו העובד בוחר את מגוריו באופן עצמאי כפי נטיית ליבו וללא קשר למקום העבודה או למעסיק, אזי ככלל מדובר בלינה שאינה הכרחית לייצור ההכנסה של העובד הזר אפילו אם המעביד משלם הוצאה זו, אולם מקום בו המעסיק מכפיף את העובד לתנאי המגורים אותם הוא מציע מתוך התחשבות באינטרסים של המעסיק וצורכי העבודה, אזי יש לראות את הלינה כהכרחית לייצור הכנסה מצד העובד הזר, שאם לא תאמר כך, יימצא שהסיפא של הסעיף היא בבחינת "אות מתה"." לעניין ביטוח הבריאות, קבע בית המשפט ובשונה מהענקת מקום המגורים, כי חובת הביטוח נקבעה בחוק ונועדה לשרת את טובת ורווחת העובדים הזרים שהועסקו על ידי המערערת ולא ניתן למצוא כל תועלת שהפיקה המערערת וגם אם כן, אזי מדובר בתועלת שולית לעומת ההנאה שמפיק העובד מהביטוח הרפואי. משכך, הוצאה הכרוכה ברכישת ביטוח רפואי מהווה טובת הנאה החייבת במס בהתאם לסעיף 2 (2) לפקודה.
משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
האם כל שירות לתושב חוץ זכאי למע"מ בשיעור אפס? לא בהכרח. בשנים האחרונות בתי המשפט ורשות המסים צמצמו משמעותית את תחולת ההטבה, תוך התמקדות בשאלה מי באמת נהנה מהשירות. במאמר זה נסקור את הפסיקה העדכנית, חריג "הנהנה הישראלי", עסקאות בינלאומיות, שירותים דיגיטליים ויצוא שירותים – ונציג את הכללים שכל עסק חייב להכיר לפני שהוא מדווח על מע"מ אפס.
החל מיולי 2026 כמעט כל עסק בישראל ייכנס לעידן חדש של פיקוח מס בזמן אמת.\ האם חשבונית שהוצאה כדין עלולה להיפסל? מה קורה כשמספר הקצאה לא מתקבל? האם רשות המסים יכולה למנוע קיזוז מע"מ עוד לפני ביקורת? ומהם הכללים החדשים של מודל "חשבוניות ישראל" והארנקים הדיגיטליים העסקיים? המאמר החדש מנתח את אחת מרפורמות המס המשמעותיות ביותר בשנים האחרונות, חושף את מנגנוני הבקרה החדשים של רשות המסים, את זכויות ההשגה והערעור של העוסקים, ואת פסקי הדין שכבר מסמנים את גבולות הכוח של הרשות מול בתי המשפט.
רשות המסים משנה את כללי המשחק לקרנות השקעה פרטיות. טיוטת תקנות מע"מ חדשה מציעה פטור ממע"מ על דמי הצלחה ושיעור מע"מ אפס על חלק מדמי הניהול המשויך למשקיעי חוץ. לצד ההטבות, נקבעים תנאי סף מחמירים, דרישות דיווח חדשות וסוגיות מעבר שעשויות להשפיע באופן מהותי על מבנה הקרן והכדאיות הכלכלית שלה. האם הקרן שלכם עומדת בתנאים?
חיפוש 
סגור 
