8/8/2018
פנייה קלה ומהירה
אל תחכו - פנו אלינו עוד היום!
התקשרו ל- 054-4251054 או השאירו פרטים, ונעניק לכם ייעוץ ראשוני ללא התחייבות כדי להתחיל לפעול נכון כבר עכשיו.
תקציר המאמר בשאלות ותשובות – מעבר מהיר ↓
חיוב משיכות בעלים במס ושומה המבוססת על תחשיב כלכלי
(פס"ד ע"מ 41865-01-15 חמדאן נהאד וגאדה נ' פקיד שומה פתח תקווה)
בתאריך 29 ביולי 2018 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז, כבוד השופט שמואל בורשנטיין, בעניין צווים לפי מיטב השפיטה לשנים 2009-2012 שהוציא פקיד השומה פתח תקווה (להלן: "המשיב") למר חמדאן נהאד וגאדה (להלן: "המערער") ולחברת נורדנט בע"מ (להלן: "המערערת") שהינה בבעלותו המלאה של המערער.
רקע כללי וטענות הצדדים
בתאריך 24 בדצמבר 2008 הקים המערער את המערערת אשר עוסקת בהפעלת מעבדת שיניים וכן מכירת שתלים וחומרים נלווים לפי הזמנה.
יצוין, כי עד למועד הקמתה של החברה, עסק המערער כעצמאי באותו תחום כאשר לאחר הקמתה של החברה הפסיק את פעילותו כעצמאי והחל לעבוד באמצעות החברה בלבד.
בביקורת שערך המשיב למערער, עלה כי בתקופה הרלוונטית המערער משך לעצמו סך של כ-3.9 מיליון ₪, כספים שעליהם לא שולם מס כנדרש. המשיב דחה את טענת המערער כי מדובר בזכות שנצמחה לו בשל העברת מלאי מתקופת פעילותו כעוסק עצמאי לחברה, מאחר והמערער לא הוכיח כי היה לו מלאי, כי זה הועבר לחברה וכי המלאי היה בשווי הנטען. על כן, סבר המשיב כי יש לסווג את המשיכות שבוצעו כהכנסות ממשכורת החייבות במס בהתאם להוראות סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה או לחלופין יש לראות במשיכות כהכנסה מדיבידנד החייבות במס בהתאם להוראות סעיף 2(4) לפקודה. כמו כן, טען המשיב במסגרת שומת חלופית שהוציא למערער, לקיומו של הפרש הון בלתי מוסבר כעולה מהצהרות ההון אותן הגיש המערער.
בעניינה של המערערת, ערך המשיב תחשיב כלכלי שהתבסס על כרטסות החברה בהתייחס לספק העיקרי שלה, ומהן עלה כי יש לייחס למערערת שיעור רווח גולמי ממוצע של 24% כאשר בהתבסס על רווח גולמי ממוצע זה, חישב המשיב את הכנסות החברה בשנות המס. עוד יצוין, כי המשיב פסל את ספרי המערער ובשל כך נטען על ידו כי נטל ההוכחה מוטל על המערערת. המערער מצדו טען כי טענתו של המשיב בכל הנוגע למשיכות שביצע הינה טענה חסרת בסיס כלכלי ו/או חשבונאי וכי חוות הדעת הכלכלית בעניינה של המערערת לא נבחנה לגופו של עניין ולא עמדה בפני חקירה או בדיקה. בקשר עם הפרשי ההון, הרי שבד בבד טען המשיב כי הפרשי ההון נובעים מעצם רישום המלאי בדו"ח וכי אין להכיר בקיומו של המלאי ויש למחקו. לכן, סוגיה זו אינה רלוונטית ודינה להתבטל.
קביעת בית המשפט
בית המשפט בחן את חומר הראיות ואת אופן ניהול ההליך בפניו וקבע כי דין הערעור להידחות.
תחילה קבע בית המשפט, כי הנטל להוכיח כי השומות שערך המשיב הינן שרירותיות ומופרכות מוטל על כתפי המערער והמערערת בשל העובדה כי ספרי המערערת נפסלו, ולא הוגש ערעור על החלטת הפסילה. כמו כן, התייחס בית המשפט לכך, כי המערער לא הציג אפילו בדל של ראיה שתתמוך בטענותיו, לא ניהל את הליך ההוכחות, לא הביא עדים מטעמו ולא ביקש לחקור מי מנציגי המשיב. לא זו אף זו, המערער אף בחר להיעדר מדיון ההוכחות ללא כל אישור המניח את הדעת ובכך בחר שלא להציג את גרסתו. לאור האמור, הגיע בית המשפט למסקנה כי המערערים לא הצליחו להוכיח כי נפל בפגם בשומות שהוציא המשיב לפיהם לא הועבר מלאי כלשהו מהמערער למערערת. לפיכך, ההפחתה ביתרת הזכות של המערער בספרי המערערת משקפת בעצם משיכות על ידי המערער שיש לחייבן במס.
לאור קביעה זו, ומשלא הוכח כי אכן היתה העברה של מלאי מהמערער למערערת, הרי שהדיון בשומה החלופית בעניין הגידול בהון מתייתר. לבסוף, התייחס בית המשפט לתחשיב הכלכלי וקבע כי בהעדר פנקסים שלפיהם ניתן להגיע לשומה מבוססת וריאלית, רשאי פקיד השומה לערוך שומה לפי מיטב השפיטה בהתבסס על תחשיב ובלבד שיהא הגיוני וסביר. במקרה דנן, המערערים לא הביאו כל ראית לסתור את התחשיב שערך המשיב ולא הציגו תחשיב מטעם. זאת ועוד, עיון בנימוקי המשיב באשר לאותו תחשיב, מעלה כי אינם מצטיירים כמופרכים כלל ועיקר.
חיפוש 
סגור 
