פנייה קלה ומהירה
תביעות לשינוי גיל מתבצעות לרוב עקב רישום לא נכון אשר מתגלה לאחר מעשה ובעצם משפיע על שורת זכויות וחובות ביניהן זכאות לקצבאות זקנה, זכויות פנסיה, זכאות למשכנתאות, מועד הגיוס לשירות החובה בצה"ל, אורך השירות בצה"ל ועוד, ועל כן נשקלות בכובד ראש רב.
שינוי גיל מוסדר באמצעות חוק קביעת גיל, תשכ"ד-1963 ותביעות בעניינו מוגשות לבית משפט לענייני משפחה אשר בתחום שיפוטו מתגורר האדם מגיש התביעה. במצב דברים בו לאדם אין מקום מגורים קבוע בישראל, ניתן להגיש הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב. ערעור על פסק דין לעניין זה יוגש לבית המשפט המחוזי. אדם התובע תביעה לשינוי גילו, עליו לסתור את תאריך לידתו המקורי הרשום במרשם האוכלוסין. על מנת לעמוד בתנאי סתירה זו על המבקש לעמוד בשני מבחנים אשר ניתן למצוא בסעיף 3 לחוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ח-1965, הקובע כי הרישום במרשם האוכלוסין מהווה ראייה לכאורה לנכונות פרטי הרישום. תחילה, עליו להוכיח כי נפל פגם בהליך הרישום המקורי ולאחר מכן להוכיח מהו תאריך לידתו האמיתי. כמו כן חשוב לציין כי תהליך זה עליו להיעשות רק במהלך חייו של אדם ולא לאחר מותו ע"י אחרים.
על פי פסק הדין בע"א 355/59 הרינג נ' היועמ"ש נטל הוכחת יסודות אלו מוטל באופן מוחלט על מגיש התביעה לשינוי גיל ומידת ההוכחה הנדרשת היא הקבועה במשפטים מסוג אזרחי. על התובע לשכנע את בית המשפט כך שתהיה לו, לבית המשפט, האפשרות לבסס מסקנותיו על סמך הוכחות במידה הדרושה במשפטים אזרחיים. בית המשפט לענייני משפחה פועל על פי דיני הראיות, משמע יש להגיש לבית המשפט ראיות חד משמעיות לגיל לו טוען המבקש. חשוב לציין כי כאשר מאחורי תביעתו של התובע לשינוי גיל קיים בין השאר אינטרס כלכלי, יהיה נטל ההוכחה עליו כבד מהרגיל.
אם כך, באילו אמצעים יכול תובע בתביעה לשינוי גיל, להוכיח את תאריך לידתו המקורי (ה-"אמיתי")?
הראייה החזקה ביותר תהיה תעודת לידה המראה כי הגיל בתעודה אינו הגיל הרשום הנכון. במצב דברים בו לא קיימת תעודת לידה לתובע לשינוי גיל, ניתן יהיה להביא כראייה תעודה ציבורית אחרת אשר מצוין בה יום לידתו של המבקש. תעודה כזו אף כי כשלעצמה אינה הוכחה מכרעת לגילו של אדם לא תהווה ראיה חותכת כמו תעודת לידה אך כן תוכל לחזק ולסייע לעדותו. תעודה מסוג זה יכולה להיות תעודה צבאית, דרכון, תעודת נישואין ועוד. כאשר אין באפשרותו של התובע להביא כראיות מסמכים רשמיים יכול הוא להגיש עדויות/תצהירים של אנשים המקורבים אליו בצורה זו או אחרת: שכנים, קרובי משפחה, מכרים ועוד. על ראיות מסוג זה להיות אמינות ומשכנעות.
משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
עובד עזב את החברה ועבר למתחרה – האם מותר לו להשתמש ברשימת הלקוחות, במידע העסקי ובידע שצבר לאורך השנים? חובת הסודיות אינה מסתיימת בהכרח עם יחסי העבודה, אך גם למעסיק אסור להפוך כל מידע ל"סוד מסחרי". המאמר עושה סדר בגבול שבין סוד מסחרי מוגן לבין ידע וניסיון מקצועי, בוחן מתי רשימת לקוחות זוכה להגנה ומהם הסעדים האפשריים במקרה של שימוש אסור במידע.
האם ישראל נמצאת בעיצומו של משבר חוקתי חסר תקדים? בין הרפורמה המשפטית, הוועדה לבחירת שופטים, משבר הגיוס והעימות המתמשך בין הכנסת, הממשלה ובית המשפט העליון – שנת 2026 עשויה להיזכר כאחת השנים המשמעותיות ביותר בתולדות המשפט הישראלי. במאמר מקיף מנתח עו"ד אלי דורון את מוקדי העימות המרכזיים, את השלכותיהם על הדמוקרטיה, הכלכלה ושלטון החוק, ואת השאלה האם ישראל מתקרבת לנקודת הכרעה חוקתית.
האם ניתן לקבל פיצוי מהמדינה גם ללא נזק גופני? האם עוגמת נפש, חרדה ופגיעה נפשית מזכות בפיצוי? במאמר מקיף אנו מנתחים את הלכת גורדון – פסק הדין ששינה את דיני הקיןנזי בישראל, הרחיב את אחריות הציבוריות והכיר בזכות לפיצוי בגין נזק לא ממוני. לצד זאת נס את המגמות העדכניות בפסיקת בית המשפט העליון בשנת 2026 ואת גבולות האחריות של המדינה והציבור
חיפוש 
סגור 
