התנגדות למחיקת פס"ד אשר ניתן בהעדר הגנה

מאת: אלי דורון, עורך דין - ירון טיקוצקי, עורך דין (רואה חשבון)-רותם סלע, משפטנית

1/1/1900

כידוע, קיימת זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט. זכות זו הינה אחת מזכויות היסוד המנויות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, התשנ"ב – 1992 והינה משקפת הכרה חוקתית בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט (רע"א 8292/00 יוספי נ' לוינסון ואח'). בהמשך ישיר, הזכות לביטול פסק דין נגזרת מאותה הזכות בדיוק, וכמו הראשונה, גם היא בעלת מימד חוקתי. לנושא זה יפים דבריו של ד"ר שלמה לוין בספרו "תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד":" יש לזכור כי הזכות לביטול פסק דין שניתן על פי צד אחד נחשבת כיום כזכות בעלת מימד חוקתי, הנגזרת מזכות הגישה לבית המשפט. מכח זכות זו, עשוי בית המשפט לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד, בין מנימוקים אובייקטיבים ובין מנימוקים סובייקטיביים, העשויים בראייה כוללת להצדיק את ביטול הפסק".

תקנה 201 לתקנות סד"א דנה בבקשה לביטול ומחיקת פס"ד הניתן במעמד צד אחד, מבלי שלצד האחר ניתן יומו בבית המשפט להעלות את הגנתו ובתנאים לביטול לעניין זה.
בפסיקה ניתן למצוא שני מבחנים עיקריים שעל בית המשפט לבחון בבואו להחליט האם לבטל פסק דין הניתן בהעדר הגנה:

א. הסיבה אשר בגינה נמנע הנתבע מהגשת כתב הגנתו במועדו.
ב. סיכויי ההצלחה של המבקש במקרה שפסק הדין יבוטל.
בהתייחס לשני תנאים אלו העולים מין הפסיקה, ראוי לציין כי הראשון הינו בעל חשיבות משנית לעומת השני, אשר הינו העיקרי מבין השניים. ( רע"א 2777/99 עמותת דולב פנימייה לבנות רשת תורה ומלאכה נ' רשת תורה ומלאכה).

לעניין זה יפים דבריו של כב' השופט ג' בך בר"ע 301/81 אפל נ' קפח:
"מהי הסיבה, אשר בגללה לא הייתה הופעה מצד המבקש? שאלה זו פחות חשובה מהשאלה הראשונה, אך גם היא בעלת משקל. אם יתברר, למשל, שהמבקש לא הופיע למשפט תוך גילוי זלזול מופגן כלפי בית המשפט וללא כל סיבה סבירה, הרי שיש להניח, שבית המשפט ייעתר לו, רק אם ישוכנע, שאחרת ייגרם עיוות דין בולט. אולם אם מסתבר, כי אי ההופעה אירעה כתוצאה מצירוף נסיבות אומלל, מתוך אי-הבנה או בהיסח הדעת, או אף בשל רשלנות מסוימת מצד המבקש או בא-כוחו, ויחד עם זאת מסתבר, כי יש למבקש הגנה סבירה לגופו של עניין, כי אז יהיה בית המשפט נוטה, בדרך כלל, לקבל את הבקשה ולאפשר את ליבון הנקודות, השנויות במחלוקת, לגופן. במקרה כזה יעדיף בית המשפט את השגת מטרתו העיקרית לעשות משפט וצדק על מגמתו לשמור על כללי הפרוצדורה בקפדנות וללא פשרנות מוגזמת..."

ניתן לראות ,בראייה לאחור, כי בתי המשפט נוהגים בגמישות מסויימת שתוצאתה ברוב המקרים ביטול פסק דין הניתן בהיעדרו המוחלטת של בעל דין, זאת ע"מ שכן לאפשר לבעל הדין משפט הוגן שבו ישמעו את דבריו. גם במצבים בהם נגרמה התקלה באשמתו אך יש בידו להראות כי להגנתו ישנו סיכוי להצלחה וכמו כן כי אין זלזל בבית המשפט במכוון, יפעל בגמישות ביהמ"ש ויבטל פסק דין זה. (ר"ע 526/83 [1]; ע"א 32/83 (בר"ע 301/81)

על כן ולסיכום, מתי יהיה זה לא יאה שפסק דין הניתן בהיעדר הגנה יימחק? מצב זה, יש שיתעורר כאשר 2 התנאים למחיקת פס"ד בהיעדר הגנה אינם עומדים לו לרשות בעל הדין. מצב בו סיכויי הצלחת המבקש קטנים הם מכל מקום וטענותיו אין הין עומדות דיו בזכות עצמן גם אם היו נטענות בהזדמנות הראשונה לכך, זאת ועוד , כאשר עלול הוא להיפגע, אותו אינטרס בעל הדין אשר זכה בדינו להגנה מין הטרדות חוזרות ונשנות מצידו של בעל הדין. יתרה מכך, יש לששים דגש על האינטרס הציבורי לעניין זה בסופיות הדיון ובניצול יעיל של המשאבים השיפוטיים המוגבלים. (רע"א 8292/00 יוספי נ' לוינסון ואח')