אי תשלום אגרת בית משפט כעילה למחיקת תביעה

מאת: אלי דורון, עורך דין - ירון טיקוצקי, עורך דין (רואה חשבון)-רותם סלע, משפטנית

1/1/1900

כידוע, קיימים תשלומי חובה שונים במדינה ישראל. ביניהם ניתן למצוא תשלומי מיסים, היטלים, ארנונה, דמי השתתפות, אגרות ושאר תשלומים המגיעים למדינה או לרשות בה.
אגרת בית משפט הינה אגרה שיש להגישה בצירוף להגשת תביעה לביהמ"ש. אגרה זו הינה תשלום לביהמ"ש ונועדה לקדם אינטרס כלל מערכתי של השתתפות, גם אם חלקית, של אלו המבקשים להיות בעלי הדין במימון התדיינותם המשפטית. מנגנון תשלום האגרה בא לבסס בין היתר את רצינות ההליך, מתוך הנחה כי זה אשר נאלץ לשלם את הנ"ל ישקול תחילה את צעדיו המשפטיים ואת חשיבות וצורך הליך זה שהינו פותח. בכך, ימנעו הליכי פתיחת תביעות שאין בהם דבר, אשר לבטח יגרמו הטרדה של הצדדים להליך המשפטי. במצב דברים שבו לא משולמת אגרה, רשאי בית המשפט שלא להיזקק לכל הליך שהוא ויתרה מכך, רשאי הוא למחוק הליך שכבר נפתח.

כמו כן, ראוי לציין כי לצד חובת תשלום האגרה קיימים סוגי פטורים אשר אף הם מצויים בתקנות בית המשפט (אגרות), התשמ"ח- 1987, והנ"ל כוללים בתוכם פטור למדינה, למוסד לביטוח לאומי, לאופוטרופוס הכללי, על פי חוק שירותי הסעד, התשי"ח 1958, ועוד.
קיימים שלושה גורמים העשויים לבקש להשיג על החלטה בבקשה לפטור מאגרה: המדינה, התובע והנתבע. יכול התובע להשיג על החלטה הדוחה את בקשתו לפטור מאגרה וכמו כן הנתבע והמדינה עשויים להשיג על החלטה הנעתרת לבקשה. חשוב לציין כי זכותה של המדינה להשיג על החלטה קיימת במצב דברים בו הינה בעלת דין לעניין הליך הביניים- תשלום האגרה ובמצב דברים בה אינה מהווה בעלת דין שכזו (רע"א 8813/05).
לעיתים מתעוררת שאלה באשר עצם חיוב האגרה והאם זכאי צד לתיק בפטור מתשלום אגרה כחלק מסעיפי הפטור. יתרה מכך, מתעורר הצורך שלא להקל ראש בעניין חשיבות תשלום האגרה לקופה הציבורית- משפטית לבין הצורך של המשפט לגונן על אלו החלשים ומועטי היכולת. במקרים מסוג זה, הרי שעל רקע חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ראוי ונכון לדבוק בפרשנות מקילה וליברלית ( רע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עזבון המנוח באסל נעים).

עם זאת, ראוי לומר כי ביהמ"ש אינו מקל ראש בניסיונות התחמקות מתשלומי האגרה המתחייבת מההליך הספציפי. לעניין זה יפים דבריו של נשיא בית הדין הארצי (בר"ע 729/05): "מתקין התקנות אמר דברו בעניין הליך שלא שולמה האגרה בעדו כשקבע בתקנה 18 –כדלקמן: לא יזקק בית הדין לכל הליך מההליכים המפורטים בתוספת הראשונה, אלא אם שולמה בעדו האגרה הקבועה בתוספת האמורה, או שמביא ההליך פטור מהאגרה או שתשלומה נדחה'.
למעשה, על פי לשון התקנה, הליך שלא שולמה בעדו האגרה המתחייבת מן הדין, לאו הליך הוא".
לסיכום, יש לזכור, כי המחלוקת בסוגית האגרה מחלוקת צדדית הינה ביחס להליך המשפטי אך הינה כזו הקריטית להמשכו וקיומו.