פנייה קלה ומהירה
סעיף 227 לחוק העונשין מטיל עונש של עד שנה מאסר על המפרסם הודעה על הגרלה או על הימור
הן במסגרת תמ' 1106/07 משטרת ישראל נ' קרלטון מיכאל (לא פורסם) והן במסגרת ב"ש 90861/07 קרלטון גארי מיכאל נ' היחידה הארצית לחקירות הונאה (לא פורסם) נקבע, כי פרסום בישראל של אתרי הימורים באינטרנט הממוקמים על שרתים המצויים מחוץ לשטח מדינה ישראל, במדינה בה ההימור חוקי, מהווה עבירה על סעיף 227 לחוק העונשין. במסגרת ב"ש 90861/07 קבע ביהמ"ש, כי תכליתו של סעיף 227 הנה מניעת פרסום של עבירות המהוות עבירות פנים, כך שסעיף דנן חל אף על פרסום אתר הימורים באינטרנט, הממוקם על שרת מחוץ לשטח מדינת ישראל, במדינה בה אין ההימורים וארגונם נחשבים לעבירות, זאת נוכח העובדה כי המדובר בפרסום של עבירה המתבצעת ב-"מרחב אינטרנטי" שקצהו האחד ממוקם ומבוצע בגיברלטר וקצהו האחר מבוצע ברחבי מדינת ישראל (עבירת פנים). במסגרת תיק מ' 1106/07 הושם הדגש כך, כי "העובדה שההימורים בגיברלטר מותרים אינה עושה את מעשה הפרסום וההפצה בתחום המדינה חוקיים.
העבירה לפי סעיף 227 לחוק היא עבירה "עצמאית" ונפרדת ואין נפקא מינה אם הפרסום מופנה למקום בו ההימורים מותרים". בהכרעתו האמורה של בית משפט השלום התבסס הוא על ת"א (י-ם) 2409/00 מועדון מנויי טוטו זהב בע"מ נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט (לא פורסם) (להלן: "פרשת הטוטו הספרדי") שם נדונה פעולות ארגון הימורים לרבות פרסומים שנעשו בישראל על מנת לקדם השתתפות של ישראלים בהימורים חוקיים בספרד. במסגרת פס"ד דנן נקבע כי: "בפעילות המועדון יש משום ארגון הימור במובן שהמועדון מבטיח את עצם ההימור בטוטו הספרדי בתוך תחומי מדינת ישראל. ...בנוסף, ברור כי המועדון עבר על האיסור של פרסום הימור כהוראת סעיף 227 לחוק העונשין...סעיף 12לחוק העונשין קובע את תחולת דיני העונשין של ישראל על עבירות הפנים. "עבירת פנים" מוגדרת בסעיף 7 לחוק העונשין בין השאר כעבירה שנעברה כולה או מקצתה בתוך שטח ישראל. המבחן הקובע האם "מקצת העבירה" בוצעה בישראל הוא בדיקה האם מרכיב מהותי של אותה עבירה התהווה בתחום המדינה (ראה: ע"פ 84/88 מדינת ישראל נ' אברג'יל פ"ד מד(2)133, 143; ש"ז פלר "יסודות בדיני עונשין" (חלק א' - תשמ"ד) .266 בענייננו כל הארגון ופרסום ההימורים בטוטו הספרדי נערכו בישראל ודי בכך כדי לקבוע כי המדובר ב"עבירת פנים" כהגדרתה לעיל (ראה הפ 1124/98 (שלום-רמלה) הולידיי פלוס בע"מ נ' רשות שדות התעופה: אסמכתא 14)".
לסיכומם של דברים, המפרסם בישראל הימורים המתקיימים במדינת חוץ, הגם שההימורים הנם חוקיים באותה מדינת חוץ, עשוי למצוא עצמו מואשם בשתי עבירות שונות על חוק העונשין:
1. עבירה של פרסום הימורים (עבירה לפי סעיף 227 לחוק העונשין);
2. עבירת ארגון הימורים (עבירה לפי סעיף 225 לחוק העונשין).
זאת משום שבפעילות המפרסם יש כדי להבטיח את עצם ההימור האסור בתוך תחומי ישראל. ויודגש במסגרת ע"א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב בע"מ נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט פ"ד נט (1) 873 אישרר בית המשפט העליון את קביעתו האמורה של בית המשפט המחוזי בקובעו: "נוטה אני לדעה כי בקביעת בית המשפט קמא, המצהירה על אי חוקיות פעילות המועדון במסגרת הטוטו הספרדי בשל הפרת הוראת סעיף 225 לחוק העונשין, לא נפל פגם".
משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
רוב התיקים המשפטיים אינם מוכרעים על פי המסמכים בלבד – אלא על פי מה שקורה בחקירת העדים באולם בית המשפט. מה ההבדל בין חקירה ראשית לחקירה נגדית? מתי מותר לשאול שאלות מנחות? כיצד הלכת בוריסי שינתה את כללי המשחק? ואילו טעויות דיוניות עלולות לפגוע באופן בלתי הפיך בסיכויי ההצלחה של התיק? סקירה מקיפה של הכללים, האסטרטגיות והפסיקה העדכנית שכל ליטיגטור ובעל דין חייבים להכיר.
מתי ניתן לטעון כי התביעה כלל לא הצליחה להוכיח את האישום – עוד לפני שהנאשם נדרש להציג את גרסתו? המאמר סוקר את דוקטרינת "אין להשיב לאשמה", אחד הכלים המשמעותיים ביותר במשפט הפלילי, ומנתח את פסיקות בית המשפט העליון, התנאים לקבלת הטענה, הסיכונים האסטרטגיים שבהעלאתה והשפעתה על גורל ההליך הפלילי. בנוסף נבחנות המגמות העדכניות בפסיקה והשלכותיהן על זכויות נאשמים, חזקת החפות והזכות להליך הוגן.
האם לחוקר משטרה מותר לשקר לנחקר? התשובה מורכבת הרבה יותר ממה שרוב האנשים חושבים. בתי המשפט בישראל מאפשרים שימוש בתחבולות חקירה מסוימות, אך מציבים קווים אדומים ברורים כאשר מדובר בזיוף ראיות, פגיעה בזכות השתיקה או יצירת הודאות שווא. במאמר זה נסקור את הפסיקה המרכזית של בית המשפט העליון, את גבולות המותר והאסור בחקירה פלילית, ואת המקרים שבהם תחבולות חקירה עשויות להוביל לפסילת הודאה או לפסילת ראיות.
חיפוש 
סגור 
