חיפוש
סגור
סעיף 227 לחוק העונשין מטיל עונש של עד שנה מאסר על המפרסם הודעה על הגרלה או על הימור
הן במסגרת תמ' 1106/07 משטרת ישראל נ' קרלטון מיכאל (לא פורסם) והן במסגרת ב"ש 90861/07 קרלטון גארי מיכאל נ' היחידה הארצית לחקירות הונאה (לא פורסם) נקבע, כי פרסום בישראל של אתרי הימורים באינטרנט הממוקמים על שרתים המצויים מחוץ לשטח מדינה ישראל, במדינה בה ההימור חוקי, מהווה עבירה על סעיף 227 לחוק העונשין. במסגרת ב"ש 90861/07 קבע ביהמ"ש, כי תכליתו של סעיף 227 הנה מניעת פרסום של עבירות המהוות עבירות פנים, כך שסעיף דנן חל אף על פרסום אתר הימורים באינטרנט, הממוקם על שרת מחוץ לשטח מדינת ישראל, במדינה בה אין ההימורים וארגונם נחשבים לעבירות, זאת נוכח העובדה כי המדובר בפרסום של עבירה המתבצעת ב-"מרחב אינטרנטי" שקצהו האחד ממוקם ומבוצע בגיברלטר וקצהו האחר מבוצע ברחבי מדינת ישראל (עבירת פנים). במסגרת תיק מ' 1106/07 הושם הדגש כך, כי "העובדה שההימורים בגיברלטר מותרים אינה עושה את מעשה הפרסום וההפצה בתחום המדינה חוקיים.
העבירה לפי סעיף 227 לחוק היא עבירה "עצמאית" ונפרדת ואין נפקא מינה אם הפרסום מופנה למקום בו ההימורים מותרים". בהכרעתו האמורה של בית משפט השלום התבסס הוא על ת"א (י-ם) 2409/00 מועדון מנויי טוטו זהב בע"מ נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט (לא פורסם) (להלן: "פרשת הטוטו הספרדי") שם נדונה פעולות ארגון הימורים לרבות פרסומים שנעשו בישראל על מנת לקדם השתתפות של ישראלים בהימורים חוקיים בספרד. במסגרת פס"ד דנן נקבע כי: "בפעילות המועדון יש משום ארגון הימור במובן שהמועדון מבטיח את עצם ההימור בטוטו הספרדי בתוך תחומי מדינת ישראל. ...בנוסף, ברור כי המועדון עבר על האיסור של פרסום הימור כהוראת סעיף 227 לחוק העונשין...סעיף 12לחוק העונשין קובע את תחולת דיני העונשין של ישראל על עבירות הפנים. "עבירת פנים" מוגדרת בסעיף 7 לחוק העונשין בין השאר כעבירה שנעברה כולה או מקצתה בתוך שטח ישראל. המבחן הקובע האם "מקצת העבירה" בוצעה בישראל הוא בדיקה האם מרכיב מהותי של אותה עבירה התהווה בתחום המדינה (ראה: ע"פ 84/88 מדינת ישראל נ' אברג'יל פ"ד מד(2)133, 143; ש"ז פלר "יסודות בדיני עונשין" (חלק א' - תשמ"ד) .266 בענייננו כל הארגון ופרסום ההימורים בטוטו הספרדי נערכו בישראל ודי בכך כדי לקבוע כי המדובר ב"עבירת פנים" כהגדרתה לעיל (ראה הפ 1124/98 (שלום-רמלה) הולידיי פלוס בע"מ נ' רשות שדות התעופה: אסמכתא 14)".
לסיכומם של דברים, המפרסם בישראל הימורים המתקיימים במדינת חוץ, הגם שההימורים הנם חוקיים באותה מדינת חוץ, עשוי למצוא עצמו מואשם בשתי עבירות שונות על חוק העונשין:
1. עבירה של פרסום הימורים (עבירה לפי סעיף 227 לחוק העונשין);
2. עבירת ארגון הימורים (עבירה לפי סעיף 225 לחוק העונשין).
זאת משום שבפעילות המפרסם יש כדי להבטיח את עצם ההימור האסור בתוך תחומי ישראל. ויודגש במסגרת ע"א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב בע"מ נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט פ"ד נט (1) 873 אישרר בית המשפט העליון את קביעתו האמורה של בית המשפט המחוזי בקובעו: "נוטה אני לדעה כי בקביעת בית המשפט קמא, המצהירה על אי חוקיות פעילות המועדון במסגרת הטוטו הספרדי בשל הפרת הוראת סעיף 225 לחוק העונשין, לא נפל פגם".
משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
האם יודעים שיש שלב קריטי בהליך הפלילי שבו כבר אין מקום ל“חפות מפשע”? שלב הטיעונים לעונש קובע בפועל את עתידכם – האם תוכלו להשפיע על משך המאסר או על סוג הענישה? אילו נסיבות אישיות יכולות להקל על העונש שלכם?
קיבלת מכתב על כוונה להגיש נגדך כתב אישום? ייתכן שזו ההזדמנות שלך לעצור את ההליך הפלילי עוד לפני שהוא מתחיל. בישראל קיימת זכות ייחודית לשימוע פלילי – שלב קריטי שבו תוכל (או תוכלי) להשפיע על ההחלטה האם להעמיד לדין. במאמר נחשוף מה כולל הליך השימוע, מה היתרונות והסיכונים שבו, ולמה חשוב שעורך דין פלילי מנוסה ינהל אותו עבורך.
עבירות זיוף מסמכים נחשבות לחמורות בתחום הפלילי, בשל הפגיעה באמון הציבור ובתקינות הפעולות הכלכליות והמשפטיות. זיוף יכול להתבטא במסמכים מכל סוג – החל מתעודות זהות ותעודות רשמיות, דרך צ’קים ומסמכים בנקאיים, ועד שטרות כסף. מערכת המשפט הישראלית מגדירה במדויק מהו זיוף ואוסרת על כל צורה של יצירת מסמך כוזב או שימוש בו. להלן נפרט מהי עבירת זיוף לפי חוק העונשין הישראלי, סוגי הזיוף העיקריים, העבירות הנלוות והשילוב עם עבירות מרמה, העונשים הקבועים בחוק, ולבסוף נדון בחשיבות קבלת ייעוץ משפטי במקרים אלו.
