פנייה קלה ומהירה
"עבירת השוחד הינה העבירה החמורה ביותר בקבוצת העבירות שעניינן שחיתות. מאז ומתמיד נתפש השוחד כפעולה אסורה הפוגעת בחברה וההורסת כל חלקה טובה בשירות הציבורי. עבירות השוחד מגבשות קבוצה של עבירות נפרדות. כל עבירה בנפרד וכל העבירות יחד נועדו להגן מפני חלופות שונות של פגיעה בערכים החיוניים המוגנים על ידי האיסור הפלילי [1] ".
במאמר זה נבחן האם דיני מדינת ישראל ובראשם חוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק" או "חוק העונשין"), חלים גם על מקרי שוחד אשר התרחשו מחוץ לגבולותיה הטריטוריאליים של מדינת ישראל.
עבירת השוחד קבועה בסעיפים 290-297 לחוק העונשין. עבירה זו הינה עבירה מסוג "פשע", ואולם עבירה זו אינה מוגדרת בחוק העונשין באופן מפורש. עם זאת, בספרות המשפטית מוגדרת עבירת השוחד, בין היתר באופן הבא: "שוחד הוא טובת הנאה שניתנת לעובד ציבור על-ידי אזרח בתמורה לקידום ענייניו, ואין לו דבר וחצי דבר עם טובת הנאה שעובד הציבור משיג כתוצאה ישירה של מעילה בתפקידו, גם אם זו נעשית בסיוע של אזרח ללא יצירת סכנה של הטיית שיקול-הדעת לטובתו "[2].
סעיף 290 לחוק העונשין קובע כי עובד ציבור הלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו מאסר 10 שנים או קנס בסך של 1,130,000 ש"ח או קנס בשיעור של פי ארבעה משווי טובת ההנאה שהשיג או שהתכוון להשיג באמצעות לקיחת השוחד (הגבוה מבניהם). סעיף 291 לחוק העונשין קובע כי נותן השוחד, דינו מאסר 7 שנים או קנס בשיעורים המוטלים על מקבל השוחד.
ואולם, בכך לא סגי, שכן בתיקון שנכנס לחוק העונשין בעבירת השוחד בשנת 2010[3] (להלן: "התיקון"), הורחבה יריעת עבירת השוחד וחוקק כי יש לראות בעבירת השוחד ככזו אשר דיניה של מדינת ישראל חלים עליה גם כאשר נעברה מחוץ לגבולותיה. בנוסף נקבע במסגרת התיקון, כי אין נפקא מינא אם מתן השוחד ניתן לעובד ציבור ישראלי או לעובד ציבור זר.
בדברי ההסבר להצעת החוק שבמסגרתה הורחבה יריעת העבירה ככזו הכוללת גם מתן שוחד לעובד ציבור זר, הסביר המחוקק את הסיבה והמטרה שלשמה הוסף התיקון כדלקמן: " עבירה זו הוספה לחוק במטרה לקחת חלק במאבק הבין–לאומי בשחיתות בכלל ובמתן שוחד בפרט. קביעת איסור מתן שוחד בהקשר של ניהול עסקאות בין–לאומיות נדרשת לפי אמנת האו"ם נגד שחיתות(united nations convention against Corruption) ולפי אמנת ה- organization for economic(OECD co’operation and development) בדבר המלחמה בשוחד עובדי ציבור זרים בעסקאות בין–לאומיות (convention on combating bribery of foreign public officials in international business transactions), אמנות שישראל צד להן. המטרה בקביעת עבירה כאמור היא יצירת אקלים בין–לאומי נקי משחיתות, מתוך תפיסה ששוחד עובדי ציבור זרים בעסקאות בין–לאומיות מהווה איום על מוסדות דמוקרטיים, מביא לפגיעה בהתפתחות הכלכלית ומעוות את התחרות העסקית "[4].
משכך ובעקבות התיקון האמור, תוקן גם סעיף 15 לחוק העונשין הדן בתחולתם של דיני העונשין הישראליים על עבירות שבוצעו מחוץ לגבולותיה של מדינת ישראל. סעיף זה קובע בזו הלשון: "דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירת-חוץ מסוג פשע או עוון, שנעברה בידי אדם שהיה, בשעת עשיית העבירה או לאחר מכן, אזרח ישראלי או תושב ישראל; הוסגר אדם מישראל למדינה אחרת בשל אותה עבירה ונתן שם את הדין עליה, לא יחולו עוד עליה דיני העונשין של ישראל" (ההדגשות אינן במקור).
הנה כי כן, מצאנו למדים שהתיקון האמור לחוק העונשין, מקנה סמכות למדינת ישראל להעמיד לדין אדם בעבירת שוחד (שכן מדובר בעבירה מסוג פשע), אם בשעת עשיית העבירה או לאחר מכן היה הוא אזרח ישראלי או תושב ישראלי. לפיכך, יש לראות בעבירת השוחד כעבירת אשר תחולתה הינה אקס טריטוריאלית וחלה גם על שוחד שניתן מחוץ לגבולות ישראל.
>> זקוקים לייעוץ של עו"ד פלילי בנושא? לחצו כאן.
>> קראו כאן על כללי הציות כנגד מתן שוחד לעובד ציבורי זר.
[1] מאור אבן חן עבירות השוחד (הוצאת לשכת עורכי הדין, מהדורת 2017).
[2] מרדכי קרמניצר, ליאת לבנון "עד היכן עוד תתרחב עבירת השוחד" עלי משפט א 369, 371 (תשס"א).
[3] חוק העונשין, (תיקון מס' 106) (מתן שוחד לעובד ציבור זר) התש"ע-2010.
[4] דברי הסבר להצעת חוק העונשין (תיקון מס' 110) (מתן שוחד לעובד ציבור זר), התש"ע-2010, ה"ה 473.
משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
טעות בדוחות הכספיים או עבירה פלילית? לפעמים ההבדל טמון בגילוי הנאות. האם ביאור מפורט בדוח הכספי יכול להגן על מנהל חברה מפני טענות להונאה או להתחמקות ממס? הפסיקה מדגישה את חשיבות השקיפות, הצגת העובדות והסתמכות על ייעוץ מקצועי בהבחנה בין מחלוקת חשבונאית לגיטימית לבין עבירה פלילית. מה חשוב לחשוף בדוחות הכספיים כדי לצמצם חשיפה פלילית?
עבירות מחשב: גם בלי לפרוץ סיסמה אפשר להסתבך בפלילים! עובד לשעבר שנכנס למחשבי החברה, ניצול פרצות אבטחה או שימוש במידע דיגיטלי – מתי מדובר בעבירה פלילית? ומה קורה כאשר גם החברה ומנהליה חשופים לאחריות? המאמר חושף את גבולות החוק, סמכויות החיפוש של המשטרה והענישה שעלולה להגיע למאסר בפועל.
הודיתם בחקירה פלילית? לא בטוח שההודאה תוכל לשמש נגדכם! יומים, הבטחות שווא, פגיעה בזכות להיוועץ בעורך דין או הפעלת לחץ כלכלי עלולים להוביל לפסילת הודאה. בחקירות מס ועבירות צווארון לבן הסיכון מתחדד כאשר ביקורת אזרחית הופכת לחקירה פלילית ללא אזהרה מתאימה. מתי בית המשפט יפסול הודאה, ומה חשוב לדעת לפני חקירה ברשות המסים?**
חיפוש 
סגור 
