מאת:


לאחר מאבק דיוני לא פשוט ולמרות קשיים שהוערמו על ידי הנתבעים, הצליחה עו"ד איריס בורקום ממשרדנו, להביא להכרעתה הסופית של מחלוקת חוזית רבת שנים שנתגלעה בין שותפים בחברה ולאשר את פסק הדין באופן סופי ומוחלט, המזכה את התובעים בתמורה החוזית.

שוב הוכח מוסד הבוררות כאמצעי שאין להתעלם ממנו ויש ליחס לו חשיבות דיונית, מקצועית, לא פחותה מזו הנדרשת בבתי המשפט. חשיבותו של פס"ד זה נוגעת לסמכויותיו של הבורר ולתוקפו ואופיו של הליך הבוררות כולו על פי הסכם בוררות אשר לא היה כפוף לשום התניות דיוניות ו/או סדרי דין.

רקע:

בין הצדדים, בעלי מניות בחברת "קוסמודילר" (להלן: "החברה"), נתגלע סכסוך בעניין הסכם ניהול ופיקוח בפרויקט בנייה. בעקבות כך, ניהלו הצדדים הליך בוררות. במסגרת פסק הבוררות חויב המבקש לשלם למשיבים סכום בסך 45,000$ המהווים חלק מדמי הניהול המגיעים על פי הסכם הניהול (להלן: "דמי הניהול") וכן סכום בסך 400,000₪ בתוספת מע"מ בגין הוצאותיהם (להלן: "החזר ההוצאות").

המבקש הגיש בקשה לביטול פסק הבוררות, בטענה כי הבוררת שניהלה את ההליך חרגה מסמכותה מאחר שפסקה למשיבים סכום חלקי בגין החזר דמי ניהול לאור זאת שהשלב שבו הופסקו העבודות בפרויקט לא הצדיק תשלום כאמור וכן מכיוון שהמשיבים לא עתרו לסעד "חלקי" חלופי[1]. כמו כן, טען המבקש כי הבוררת לא הייתה רשאית לפסוק למשיבים החזר הוצאות מכיוון שהם לא תמכו את טענותיהם בנדון בראיות.

בית המשפט המחוזי מפי כבוד השופטת י' שבח דחה את טענות המבקש. נקבע כי הבוררת לא חרגה מסמכותה ואף הובהר כי כשם שבימ"ש רשאי לפסוק חלק מהסעד, כך גם בוררת, בוודאי במסגרת הליך בו היא אינה כפופה לסדרי דין ויכולה לפעול בדרך הנראית לה מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה של חילוקי הדעות. לא זו אף זו, נקבע כי משעה שהבוררת קבעה את שקבעה לאחר שנערכו לפניה חקירות ונטענו טענות – אין לומר כי קביעתה בדבר החזר ההוצאות מגלה פגם.

בקשת רשות הערעור שהוגשה לבית המשפט העליון:

בקשת רשות הערעור לביהמ"ש העליון התמקדה בשתי טענות מרכזיות. ראשית טען המבקש, כי פסק הבוררות ניתן ללא סמכות כנגד מי שלא היה צד לבוררות ולא היה מיוצג בה (טענה זו עניינה בכך שפסק הבוררות מטיל חיובים על החברה אף על פי שהחברה לא הייתה צד להליך הבוררות); שנית, שב המבקש על טענתו לפיה חיובו בתשלום החזר ההוצאות נקבע ללא שהונחה תשתית ראייתית לשם פסיקת הסכום.

מנגד, המשיבים שיוצגו על ידי עו"ד איריס בורקום, טענו כי פסק הבוררות אמנם מטיל חבות על החברה למרות שאינה רשומה כבעלת דין "פורמלית" בפסק הבוררות, אלא שהדבר מעוגן בהסכמה דיונית קודמת שאליה הגיעו הצדדים, לפיה הגם שהחברה לא תהא מיוצגת בהליך הבוררות, היא זו שתישא בתוצאותיו. עו"ד איריס בורקום ביססה טענתה זו על מסמכים שונים, לרבות מסמך הסכמות בין בעלי המניות בחברה, חלופת מיילים, והחלטה שניתנה על-ידי הבוררות בנדון. לטענת המשיבים, לנוכח ההסכמה הדיונית, המבקש מושתק מלטעון כי הטלת החיובים על החברה אינה כדין.

לאחר בחינה מדוקדקת של טענות הצדדים, הגיע כבוד השופט ניל הנדל לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות תוך חיובו של המבקש בהוצאות המשיבים ושכר טרחת עו"ד. בהחלטתו, הבהיר כב' השופט הנדל כי בית המשפט לא נוטה ליתן רשות ערעור על פסקי דין שעניינים ביטול או אישור פסק בוררות אלא במקרים חריגים בהם עולה שאלה בעלת היבט עקרוני-כללי החורגת מעניינם המוגדר והפרטני של הצדדים למחלוקת, או כאשר נדרשת התערבות ערעורית משיקולי צדק ומניעת עיוות דין[2].

בית המשפט העליון אפוא, קיבל את טענת המשיבים באשר לחיובה של החברה על אף שלא הייתה רשומה בפסק הבוררות כבעלת דין פורמלית, ובהתייחס לטענות המבקש קבע בית המשפט: "דומה שטענות המבקש אינן משכנעות, וממילא לא בנקל היה מקום להתערב בקביעת הבוררת בנדון, שהתבססה על היכרותה הקרובה את השתלשלות העניינים, נסיבות התיק, וההסכמה הדיונית".

החלטה זו של בית המשפט העליון מלמדת אותנו כי הליך בוררות איננו קרדום לחפור בו וכי על הצדדים המנהלים הליך בוררות להביא בחשבון את כוחו של פסק הבורר ולא להקל בו ראש. מהכרעתם של בתי המשפט המחוזי והעליון, אשר הביאו לידי ביטוי בפסיקתם את חשיבות הסכם הבוררות והתניות בו, ניתן ללמוד כי להסכם הבוררות חשיבות מהותית בחיי המעשה.


[1] המשיבים טענו לביטול פסק הבורר לפי סעיפים 24(3)(4) לחוק הבוררת תשכ"ח-1968

[2] רע"א 8309/17 יעקב ואלעזר אברהמי, חברה לבניין בע"מ נ' עו"ד שטרן אברהם, פסקה 7 (21.12.2017)

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים
אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים, הודעות והזמנות לאירועים וכנסים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

הוצאות פיתוח מגרש אינן מהוות חלק ממחיר המקרקעין לצורך חישוב מס רכישה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

בית המשפט העליון דן בשני ערעורים שבמרכזם השאלה האם בעת רכישת מקרקעין שלא עברו פיתוח, תוך התחייבות לשאת בהוצאת הפיתוח של המגרש, יש לראות בסכום שאותו מתחייב לשלם הרוכש עבור פיתוח המגרש כחלק ממחיר המקרקעין המחויב במס רכישה או שמא יש לראות את ההתחייבות לשאת בהוצאות הפיתוח כהתחייבות נפרדת מההתחייבות לרכישת המקרקעין שאין לשלם עליה מס רכישה.

חברה קבלנית או איגוד מקרקעין ?

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

ביהמ"ש קבע, כי חברה שחתמה על הסכם לביצוע פרויקט תמ"א 38, אך בפועל לא פעלה באופן שוטף ורציף לביצוע הפרויקט, כך שבפועל כל מה שהיה בידי החברה הוא בגדר זכות במקרקעין, תסווג כאיגוד מקרקעין. כפועל יוצא מכך נקבע כי מכירת מניותיה של חברה כזאת - תהיה בגדר פעולה באיגוד מקרקעין ותחויב במס רכישה כדין.

העברת נכס מקרקעין לנאמנות

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח), בת-אל עובדיה, עו"ד; לידור עמר, משפטן

החל בשלב בו נוצרת הנאמנות, ולאור השוני וחוסר הבהירות בין הוראות הדין לעמדת רשות המיסים בעניין, מתעוררות שאלות רבות אשר יש לתת עליהן את הדעת - לדוגמא, האם יצירת הנאמנות מהווה אירוע מס? בהנחה שכן, האם אירוע שכזה יהיה חייב במס או שמא פטור?

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.