מאת: ; ;

נזקים אגביים שנגרמו לרכוש הם ברי פיצוי לפי החוק

בימים קשים אלה, מדינת ישראל מתמודדת עם פינויי ישובים בהיקף שלא נראה כמותו בכל שנות קיומה, על היסטוריית המלחמות שחוותה. לא מעט יישובים צמודי גדר נותרו שוממים כאשר משפחות שלמות ועסקים הותירו מאחוריהם בתים ומפעלי חיים ללא אפשרות לתחזקם, וללא צפי לחזרה. שגרת חייהם השתבשה והתרחקה ואלו מצויים בחוסר וודאות. הפינוי הבהול גם לא אפשר לעוסקים להיערך מבעוד מועד ולבצע פעולות למניעת או לכל הפחות לצמצומם של הנזקים שנגרמו לנכסיהם. מה גם שחוסר הוודאות השורר באוויר לא מאפשר צפי בסיסי להיערכות מחודשת ולטיפול ותיקון הנזקים שנגרמו עד כה. במאמר זה, ננסה לעמוד על אופיים של נזקים אלו, האם וכיצד ניתן לתבוע ולקבל פיצוי הולם בגינם.
 
כיצד ניתן לתבוע נזקים בגין בלאי וציוד שהתקלקל?
עסקים רבים, משתייכים לענף התיירות כאשר עוסקים רבים מחזיקים ומתפעלים צימרים, ווילות הארחה ונופש הכוללים אטרקציות כגון בריכות, ג'קוזי, טרקטורונים, מגרשי וציוד ספורט ועוד. כפועל יוצא מפינויים של יישובים אלו, אתרי התיירות נותרו שוממים במקרה טוב, והרוסים במקרה היותר גרוע. וזאת לנוכח סגירתם של אזורים רבים בצו אלוף ו/או הוראות כוחות הביטחון שלא מאפשרים את הגעתם של בעלי העסקים לאזור לביצוע פעולות טיפול ואחזקה ולצמצם את נזקיהם.
בין הנזקים הידועים עד כה אנו למדים שלמשל בצימרים ווילות נופש ואירוח נגרם הרס לבריכות שחייה שניזוקו עקב היעדר אחזקה וניקיון, חלקן מרוקנות וחלקן נותרו עם מים מזוהמים. כך גם מערכות החשמל, המשאבות והמנועים הנדרשים לתפעולם של אלה ניזוקו, התקלקלו וחדלו מלתפקד כליל. נזקים נוספים נגרמו לגינות וחצרות של צימרים רבים, או מטעים חקלאיים שהפכו לג'ונגל של ממש, כאשר בעלי חיים, בעיקר חזירי בר התמקמו במקום, התרבו, אכלו והרסו צמחייה, ויבולים והרסו גדרות, צינורות השקייה ומכל הבא ליד.
יוצא אפוא, לדאבונם של בעלי העסקים ובעלי הנכסים, כי בתום המלחמה יתמודדו בנוסף לשיבוש המציאות של חייהם, גם עם הוצאת כספים ומשאבים רבים לצורך שיקום מפעלי חייהם ונכסיהם והשבתם של אלה לקדמותם. לגישתנו, לנוכח הלחימה הקשה והממושכת, יש לראות בנזקים אלו כנזקים עקיפים כתוצאה מהמלחמה, אשר ניתן לתבוע בגינם פיצוי הולם שיעמיד את הניזוק במקום בו היה נתון אילולא פרצה המלחמה שהביאה עמה הרס כה רב לנכסיו.
ברע"א 2438/98 מנהל מס רכוש חיפה נ' מוטיוק נדון עניינו של ניזוק, תושב נהריה ובני משפחתו שנאלצו, בהוראת כוחות הביטחון לפנות את ביתם בתקופת מבצע "ענבי זעם", ובשובם גילו שזה נפרץ בהיעדרם ורכושם נבזז. הניזוק הגיש תביעת פיצוי בגין נזק מלחמה למנהל מס רכוש שדחה את התביעה. ההליך עבר לועדת ערר ולאחר מכן לבית המשפט המחוזי, ושתי הערכות קבעו כי אין מחלוקת שהניזוק ומשפחתו נטשו את ביתם בשל הוראות כוחות הביטחון, ושהפריצה והביזה נגרמו עת נעדרה המשפחה מביתה מתוקף הוראת כוחות הביטחון. פינוי ונטישת בתים המונית בעתות מלחמה מייצרת פתח לפריצות וגניבות ויש לקחתם בחשבון בתביעות לפיצוי, ומבצע צבאי עונה על הגדרת "פעולת מלחמה" על ידי צבא, משכך פעולות ביזה שנעשות בבתים ויישובים שננטשו עקב מלחמה - גם הם בגדר "נזק מלחמה".
בעניין אחר הכיר בית המשפט בנזק עקיף שנגרם כתוצאה מנזק ישיר, כך למשל בע"ש 780/02 מנהל מס רכוש חיפה נ' טופ לוין תקשורת בע"מ נדונה סוגיה של חברת תקשורת שסיב אופטי שלה נפגע מקטיושה בקריית שמונה, במסגרת מבצע "ענבי זעם", והביאה להשבתתה החלקית למספר שעות, ובהמשך לאבדן הכנסות. מנהל מס רכוש וועדת הערר בעקבותיו קבעו פיצויים מופחתים מנימוקים שונים, וכשהסוגייה הגיעה לבית המשפט המחוזי נקבע שמדובר בנזק מעורב שמהותו היא מניעת רווח, כתוצאה מנזק ישיר עקב פעולת מלחמה.
 
אחריות הניזוק לצמצום הנזק
תקנות מס רכוש וקרן הפיצויים (תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל"ג-1973, קובעות כי על הניזוק להוציא הוצאות סבירות להקטנת נזקו, ולמנהל מס רכוש יש הסמכות שלא להכיר בנזק שנגרם לניזוק שלא פעל לצמצום הנזק ולראות בו כמי שהתרשל ולא לפצותו, או לפצותו בסכום מופחת.
אנו סבורים כי בשל המלחמה והפינוי הכפוי והבהול, אין מקום לעשות שימוש בעילה כטענה להתרשלות הניזוק. מהטעם שדרישת המחוקק לפיה על הניזוק לפעול ולהקטין את נזקיו, אינה מתיישבת עם המציאות בשטח, שמגבילה את הניידות והשהייה של תושבי היישובים שפונו באופן מוחלט לפי הוראת ממשלה ו/או כוחות ביטחון והוראה זו היא אשר מונעת מהם לפעול לצמצום נזקם כאמור. וגם אם נניח שאותם עוסקים או בעלי נכסים בחרו שלא להתפנות ונשארו ביישוביהם, עדיין אין בכך להבטיח שבעלי מקצוע כאלה או אחרים יסכימו להגיע לאזור ולסייע להם לתקן את נזקם, על אף המוכנות של בעלי הנכסים להוציא כספים ומשאבים כפי שנדרש מהם על פי התקנות.
 
פיצוי בגין פעולת מנע שגרמה לנזקים
מקרה רלוונטי לענייננו נדון ברע"א 5902/12 מנהל קרן פיצויים ופעולות איבה נ' קיבוץ נירים. במסגרתו תבעו הקיבוצים נירים וניר עוז, שהינם בעלי שטחים חקלאיים המניבים יבול חקלאי, את מנהל מס רכוש לקבלת פיצוי לאחר שבתקופה שבעשרה חודשים במהלך 2005- 2004 הוצא צו איסור טיסה אזרחית באזורם, שמנע מהם לרסס את אדמותיהם, ומשכך נגרם נזק ליבול שנרקב והתקלקל. מנהל מס רכוש דחה את תביעתם בנימוק טכני, והוסיף שלא מדובר בנזק מלחמה. סוגיה זו נדונה בשלוש ערכאות, עד שהגיעה לפתחו של בית המשפט העליון ושם נבחן המקרה לאור הלכת ממן (עד"א 4/08 ממן-מסופי מטען וניטול בע"מ נ' מנהל מס רכוש) לפיה ניתן יהיה להכיר בזכות לפיצויים לפי החוק אם הנזק הוא תוצאה של פעולת מניעה ספציפית שננקטה על ידי גורמי ביטחון שנועדה לסכל פעולת איבה מתוכננת, וכי הנזק שנגרם הוא נקודתי (תחום בזמן ומקום) כתוצאה ישירה של פעולת המניעה שקדם לה מידע מודיעיני מדויק, שהניע לקבלת החלטה על נקיטתה מצד הדרג הצבאי (ולא החלטה של הדרג המדיני).
השאלה המשפטית היתה האם נדרש התובע להוכיח שנזקיו נגרמו כתוצאה מהתרחשות פעולת איבה דה פקטו, או שדי בכך שהוכיח שנזקיו הם תוצאת פעולת המניעה עקב חשש ממשי מבוסס מידע קונקרטי לקיומה של פעולת איבה בהתהוות. ביישום תנאי הלכת ממן, קבע בית משפט העליון כי הקיבוצים זכאים לפיצוי מכוח חוק מס רכוש בשל הנזק שנגרם ליבולם כתוצאה מצו האיסור שמנע מהם לרסס את שדותיהם במשך עשרה חודשים. זאת משום, שבתכלית חוק מס רכוש וקרן פיצויים על המדינה לפצות ניזוק בגין נזקים שנגרמו עקב פעולות מלחמה או איבה. על כן יש מקום להחיל את חוק מס רכוש במקרים בהם נגרמו נזקים עקב פעולות מניעה ספציפיות שנבעו מחשש ממשי מבוסס מידע מודיעיני מדויק לפעולת איבה מתוכננת.
ובהשלכה על מציאות הקיימת במסגרתה מתחוללת מלחמה רב מערכתית ורב זירתית כבר תקופה ממושכת, הכוללת פינוי מאסיבי של יישובים בקווי עימות, כאשר הפינוי מונע מבעלי הנכסים לתחזק את נכסיהם ולצמצם את נזקיהם, אנו סבורים כי בהתאם לקביעת בית המשפט בעניין נירים לפיה יש לפצות ניזוקים שנזקיהם נגרמו לאחר שמילאו אחר הנחיות הדרג צבאי ונמנעו מלטפח את נכסיהם, בשל חשש ממשי לפעולת איבה - אזי על אחת כמה וכמה שיש לפצות ניזוקים על נזקים עקיפים שנגרמו לנכסיהם ביישובי ספר, כתוצאה מהפינוי שנכפה עליהם בעת מלחמה פעילה, ועל פי החלטת הדרג המדיני והצבאי, ומשכך יש לראות בפינוי היישובים כפעולת מניעה להתגוננות ולסיכול פגיעה.
 
לסיכום, הרס תשתיות, חצרות ומכשירים המשמשים את העוסקים ובעלי הנכסיהם בשוטף ואשר ממוקמים ביישובי ספר אינו דבר של מה בכך, והניזוקים זכאים להגיש בקשה לפיצוי ממנהל מס רכוש בגין נזק עקיף, על אחת כמה וכמה בעוסקים ובעלי נכסים שפונו בהתאם להחלטת הדרג המדיני, ובכך זנחו באחת את נכסיהם ועסקיהם בלא כל יכולת לצפות את אורכה של המלחמה, עצימותה והשלכותיה. המלחמה הקשה ערערה את מציאותם וכל היבט בחייהם ויידרש להם פרק זמן ממושך לשיקום, לכן אנו סבורים כי על המדינה להושיט להם יד על מנת שישובו למעגל העסקי בהקדם ככל הניתן.
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.