מאת: ; ;

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי - השינוי התפיסתי

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שנחקק בשנת 2018 ויושם החל משנת 2019, מחליף הלכה למעשה את פקודת פשיטת הרגל המנדטורית, לפיה כל חייב קיבל "הזדמנות" להשלים את חובותיו במרוכז לקופת הכינוס וכעבור תקופה של כ-54 חודשים מיום מתן צו הכינוס (לעיתים נקבעו תקופות קצרות או ארוכות יותר), קיבל החייב הפטר מחובותיו, זאת למעט חובות שהוחרגו או שאינם ברי הפטר כדוגמת חוב מזונות. דברים רבים נותרו דומים להליך פשיטת הרגל. גם בחדלות פירעון קיימת קופת נשייה מרוכזת ממנה יחולקו הכספים לנושים, וגם כאן ההליך צפוי להסתיים לאחר קבלת הפטר ומחיקת החובות שנותרו. ההבדל המרכזי הוא בהיבט השיקום הכלכלי המאפשר ליחידים (שבעבר נקראו "חייבים") לסיים את ההליך ולצאת לפרק כלכלי חדש בליווי כלים אשר יאפשרו ניהול ושליטה פיננסית טובה וכן, הפקת לקחים מטעויות העבר בכל הנוגע להתנהלותם כלכלית.
ביחס למשך תקופת ניהול ההליך, הליכי חדלות פירעון קצרים יותר מהליכי פשיטת הרגל. כך לדוגמא ברוב המקרים דיון למתן צו לשיקום כלכלי (אשר נקרא בעבר "דיון הכרזה"), ייקבע כשנה לאחר מועד מתן צו לפתיחת הליכים, וכך גם תוכניות הפירעון, אשר למעט מקרים ונסיבות חריגות לא יעלו על תקופה של למעלה מ – 36 חודשים.
 

הליכי חדלות פירעון ליחיד

מצב כלכלי שבו החייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו. בטרם פנייה להליך מסוג זה חשוב לבחון האם מדובר באפיק הפעולה המתאים ביותר הן ביחס לדרישות ההליך, אופיו וההגבלות הרבות המוטלות על יחיד שניתן לגביו צו פתיחת הליכים, לצד ההגנות שמספק ההליך עת חוסה היחיד תחת כנפיו.

 

שינוי תפיסתי - הצבת ערך השיקום כערך מרכזי

בעוד שבעבר, הגישה הייתה שאי פירעון של חוב מבטא פגם מוסרי בהתנהלות החייב, ונובע מהתנהלות פגומה ולא ראויה שלו, סטטוס שהיה כרוך באות קלון, הרי תפיסת החוק החדש שונה: חדל הפירעון נתפס כאדם שנקלע לחובות בתום לב עקב "תאונה כלכלית", ובמקרים רבים – אף בשל נסיבות שלא היו תלויות בו. לאור זאת, מטרתו הראשונה של החוק, היא "השיקום הכלכלי של היחיד, ושילובו במרקם החיים הכלכליים תוך שמירה על כבודו".

אחת הסיבות לשינוי תפיסתי זה ולצורך במתן הגנה לחייב, הוא התפתחות שוק האשראי המודרני ועליית היקף השימוש באשראי צרכני. בהצעת החוק מדובר על "העידן המודרני, בו שימוש באשראי צרכני מהווה חלק נכבד מהשימוש באשראי במשק ונתפס כלגיטימי". תוצאת לוואי הכרחית של הרחבת השימוש באשראי היא הגידול בהיקף המקרים של כשל ביכולת פירעון האשראי, שאינו נובע מהתנהלות פגומה או לא ראויה אלא מהווה 'רע הכרחי' הנובע מהתפתחותו ושכלולו של שוק האשראי.

הליך חדלות הפירעון הוא הליך אשר נועד להסדיר ולנהל כשל אשראי שמהווה חלק ממהלך עסקים רגיל של שוק האשראי. גם מתן ההפטר לא נתפס עוד כפגיעה בזכויותיו הקנייניות של הנושה, אלא כחלק מסיכוני האשראי שנותן האשראי נוטל על עצמו.
לצד זאת, אכן, ייתכנו מקרים שבהם חדלות הפירעון נובעת מהתנהלות פסולה, כמו גם חייבים המבקשים לנצל לרעה את הליכי חדלות הפירעון. באלה יש לטפל באופן ממוקד ולשם כך כולל החוק כלי אכיפה חדשים שלא היו קיימים בדין הישן.
מכאן, שחוק חדלות פירעון מבקש לתקן מצב דברים בו הן בקרב החייבים והן בקרב הנושים שרר חוסר וודאות בכל הנוגע למשך תקופת ההליך, תוצאותיו כיוצ"ב ולהסדיר באופן ברור וכרונולוגי את כל הליך חדלות הפירעון. זאת במטרה לעגן בחקיקה הסדרים ברורים שיעניקו לשוק יציבות ויאפשרו את התפתחותו בתוך מסגרת חקיקתית יציבה.
 
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 2 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.