18/1/2023
ערר לגבי מענק קורונה שהגיש משרדנו התקבל - החברה תותיר בידיה 900,000 ש"ח
ביום 17.1.23, ועדת ערר לענייני קורונה - השתתפות בהוצאות קבועות לעסקים, הכירה בהוצאות קבועות של חברה העוסקת בענף התיירות ואשר התהוו בטרם פרוץ משבר הקורונה בישראל וזאת במסגרת עררים מס' 1385-22 ומס' 1390-22. ועדת הערר דחתה את עמדת רשות המיסים לפיה אין ליתן מענק בגין הוצאות קבועות שהתהוו לעוררת בטרם החלה התפשטות נגיף הקורונה בישראל (מרץ 2020).
כידוע, תכליתו של מענק ההשתתפות בהוצאות הקבועות הינו מתן סיוע לעסקים על מנת שאלו יוכלו להמשיך ולשלם את ההוצאות הקבועות שאין ביכולת העסק להימנע מלהוציאן, גם כשהעסק נותר סגור או שפעילותו צומצמה עקב משבר הקורונה שפקד אותנו לפני כשנתיים.
לצורך פישוט וייעול הליך חישוב גובה המענק, נקבעה בהחלטה מספר 5015 של הממשלה ובחוק התכנית לסיוע כלכלי, נוסחה המבוססת על ההפרש בין מחזורי העסקאות בתקופת הזכאות לבין המחזורים בתקופה המקבילה לה בתקופת הבסיס (שנת 2019). למען הסדר הטוב יובהר כי ההוצאות הקבועות אינן מהוות חלק מן הנוסחה שנקבעה.
השימוש בנוסחה שנקבעה בהחלטת הממשלה ובחוק התכנית לסיוע כלכלי נועד לצורך פשטות, אחידות ויעילות מנגנון תשלום המענק. אולם, לצד נוסחה זו נקבע כי למנהל (מנהל רשות המיסים) סמכות לסטות מהנוסחה באמצעות שינוי מקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות וזאת בתנאי ששוכנע המנהל כי מקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות שהתקבל מהפעלת הנוסחה איננו משקף את ההוצאות הקבועות של העסק
למעשה, לרשות המיסים ניתנה סמכות לשנות את מקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות ולהתאימו להוצאות הקבועות של העוסק בפועל. כפועל יוצא מכך, מקנה ההוראה הנ"ל בחוק לרשות המיסים את הסמכות לבדוק את ההוצאות הקבועות.
בענייננו, רשות המיסים שללה מענקים בסך של כ-900,000 ₪ מחברה העוסקת בהבאתם לישראל של עשרות אלפי צליינים ממדינת ניגריה מידי שנה. המדובר במענקים אשר הייתה זכאית להם החברה על פי הנוסחה הקבועה בחוק התכנית לסיוע כלכלי.
רשות המיסים קבעה כי לאחר בחינה של סך ההוצאות הקבועות של החברה, הוחלט להקטין את גובה המענקים ל-0 בכל אחת מתקופות הזכאות.
ראוי לציין כי בהחלטתה זו קבעה רשות המיסים שאין לכלול בבחינת סך ההוצאות הקבועות, הוצאות קבועות אשר התהוו לחברה עוד בטרם פרוץ משבר הקורונה בישראל.
לאחר דחיית השגותיה של החברה, פנתה החברה למשרדינו ושכרה את שירותינו לייצוגה בעררים אשר הוגשו בגין שתי תקופות זכאות דו חודשיות לוועדת ערר לענייני קורונה.
בדיון שנערך, הבהרנו בפני ועדת הערר כי האופי העסקי של החברה הנו ייחודי ומתבטא בכך שלחברה מתהוות הוצאות שיווק משמעותיות זמן רב לפני שהחברה מפיקה את הכנסותיה בפועל הוצאות אלו. ובפשטות, החברה מוציאה כספים רבים מראש בתחילת השנה ו"קוצרת את הפירות" לאורך השנה כולה.
למעשה, החברה הוציאה סכומים משמעותיים בסוף שנת 2019 ובתחילת שנת 2020, על מנת להביא תיירים לישראל במהלך שנת 2020 כולה מתוך ציפייה שהדבר יניב לה הכנסות משמעותיות. לצערה הרב של החברה, מגפת הקורונה הביאה ל"סגירת השמיים הבינלאומיים" ולפיכך נאסרה כניסתם של תיירים זרים לישראל, מה שהביא לפגיעה אנושה ברווחי החברה שכן ההשקעה הכספית האדירה שהשקיעה בשיווק לקראת שנת 2020 ירדה לטמיון.
וועדת הערר קבעה, בניגוד לעמדת רשות המיסים, כי אין לקבל את עמדת רשות המיסים לפיה בבחינת ההוצאות הקבועות של החברה יש לכלול אך ורק את אותן הוצאות שהתהוו בזמן תקופת הזכאות ויש להכיר באותן הוצאות שיווק משמעותיות אשר ירדו לטמיון בשל השפעות מגיפת הקורונה, וזאת למרות שההוצאות התהוו לפני תקופות הזכאות בגינן הוגשו העררים.
למעשה, ועדת הערר קיבלה את העררים במלואם, אישרה את סכומי המענקים המקוריים שנקבעו על פי הנוסחה הקבועה בחוק התכנית לסיוע כלכלי וזאת בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת הבקשה למענק. יתר על כן, נוכח האיחור הרב במתן החלטותיה בשלב ההשגות, חייבה ועדת הערר את רשות המיסים בתשלום הוצאות החברה.
פסיקה זו של ועדת הערר מוכיחה שוב כי רשות המיסים מקבלת לא אחת החלטות שגויות בבקשות למענקים ושוללת שלא כדין מענקים משמעותיים מחברות ועסקים רבים שאכן נפגעו מהקורונה.
חיפוש 
סגור 
