8/10/2010
סעיף 4א לפקודת מס הכנסה קובע את כללי המקור ואת תוקפם בזירה הבינלאומית.
עם המעבר לשיטת מיסוי פרסונאלית נדרשו כללים ברורים וקוהרנטיים לקביעת מקום הפקת ההכנסה. לגבי תושבי חוץ, חשיבות הכללים הוא בעיקר לעניין זכות המיסוי של ישראל ומהם, לכאורה, מצטיירת תמונה נהירה ובהירה לפיה הכנסה של תושב חוץ תמוסה בישראל רק אם מקום הפקתה הוא בישראל. סעיף 4א לפקודה דן בקביעת מקום הפקתן של ההכנסות הפירותיות, בין השאר, לגבי הכנסה מעסק, מעסקה, מעבודה, ממשלח יד וכיוצא באלה מקורות הכנסה פירותיים, כאשר במסגרת סעיף קטן (5) נקבע כי לגבי ריבית, דמי ניכיון והפרשי הצמדה, המקום שבו הופקה או נצמחה ההכנסה הינו מקום מושבו של המשלם. לאור האמור לעיל, בנקל תעשה הקביעה לפיה תושב חוץ יהא חייב במס על הכנסותיו מריבית, דמי ניכיון והפרשי הצמדה המופקים מחשבון בנק הפעיל בישראל, שכן משלם הריבית הינו בנק ישראלי.
לאמיתו של דבר, קביעתו של סעיף 4א(5), כאמור לעיל, אינה חזות הכול וככל שנכונה היא עבור מרבית המקרים, הרי שקיימים לה גם יוצאים מן הכלל. ובמה דברים אמורים? במצב דברים בו פלוני אשר בחזקתו אזרחות ישראלית, מתגורר דרך קבע בחו"ל וככל שלא שהה בישראל בשנת מס מסויימת למעלה מ-180 ימים (ברציפות או לסירוגין), יהא בכך כדי להקנות לו זכאות לניהול חשבון בנק בישראל אשר יסווג כחשבון חשבון תושב חוץ, טומן בחובו יתרונות משמעותיים לאלו המחזיקים בו, החל מפטור מדמי ניהול חשבון מט"ח וריביות מועדפות וכלה בפטור מתשלום מס הכנסה על הריבית.
יודגש כי לצד היתרונות המשמעותיים האמורים לעיל עומדת התניה שיתכן ועבור רבים תיתפס כחיסרון משמעותי שלא לומר דרקוני, שכן הפטור האטרקטיבי מתשלום מס הכנסה על ריבית יינתן אך ורק בכפוף לחתימה על הצהרה ודוח מיוחדים שיוגשו למס הכנסה. עיננו רואות כי קביעתו של סעיף 4א(5) מתמוססת ככל ועסקינן בכמיהתה של מדינתנו לפיסות אינפורמציה פיסקאליות אודות מצבם הפיננסי של כל אלו המחזיקים באזרחות ישראלית.
לקבלת ייעוץ של עורך דין במיסים צור קשר עם משרד עורכי הדין