מאת:

תאונת עבודה תוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כאשר היא אירעה תוך כדי ועקב עבודתו של מבוטח. מן הראוי לציין כי ישנן תאונות עבודה המוכרות "כמחלת מקצוע" וזאת כאשר אין מדובר בפגיעה בעבודה במועד ספציפי עליו ניתן להצביע, אלא במחלות על פי רשימה המופיעה בתקנות הביטוח הלאומי או בנזק מצטבר שנגרם לעובד/ת (פגיעה הידועה לעיתים גם כמיקרוטראומה) כגון חשיפה לרעש במשך תקופה אשר גרמה לפגיעה בשמיעה, הרמת משאות ממושכת אשר גרמה לפגיעה בגב, הקלדה מרובה אשר גרמה לנזק עצבי בידיים וכיו"ב.

 

תאונת עבודה מוגדרת בסעיף 79 לחוק הביטוח לאומי נוסח משולב התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").
החוק מגדיר תאונת עבודה כתאונה שאירעה תוך כדי ועקב עבודת הנפגע. היינו, כדי שתאונה תכנס להגדרת "תאונת עבודה", יש למלא אחר שני תנאים:

א. כי התאונה אירעה במהלך שעות עבודת הנפגע;
ב. כי התאונה אירעה עקב תנאי העבודה בהם נאלץ לעבוד הנפגע.

 

החוק מוסיף לעניין זה, כי עובד מתחיל את יום עבודתו ברגע שבו הוא יוצא מביתו לכיוון מקום עבודתו, ומסיים את יום עבודתו ברגע בו הוא נכנס לביתו בשובו ממקום עבודתו. אי לכך, גם תאונות שקרו בדרך לעבודה או בחזרה ממנה, ייחשבו לצורך העניין "תאונות עבודה", וניתן יהיה לדרוש פיצוי על נזקיהן מהמוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"). יחד עם זאת ראוי להדגיש, כי בעת בדיקת נסיבות התאונה, יתחשב המל"ל גם בנסיבותיה, דהיינו האם עשה העובד את ה"דרך לעבודה" (או ההפך) במסלול רגיל שלו או שמא סטה מדרכו הרגילה, היות ואם העובד חרג ממסלולו הרגיל, כגון עצירה לשם קניות, או לחילופין איסוף ילד מהגן, יתכן שהמל"ל לא יכיר באירוע כתאונת עבודה, ויטען כי העובד חרג ממסלולו הרגיל, ולכן נותק הקשר הסיבתי בין התאונה לבין היותו של העובד בדרכו מהעבודה (או ההפך).

 

היה ונקלעתם לסיטואציה בה נפגעתם בתאונת עבודה, עליכם לפעול כדלקמן:
1. ליידע את המעביד (טופס 250- דו"ח "הודעה על תאונה");
2. לרשום את פרטי העדים לתאונה, את זמן התרחשותה ואת נסיבותיה המדוייקות.
3. לצלם את מקום התאונה, את מה שגרם לתאונה, כגון סולם לקוי או כתם שמן על הרצפה. חשוב לרשום את הנסיבות המדויקות של התאונה, היות ובמידה והעניין יתגלגל לכותלי בית המשפט, לאחר התנהלות ארוכה עם מל"ל, ספק אם תזכרו פרטים אלו. כמו כן , ייתכן ותתבקשו לאמת את פרטי התאונה אל מול חוקר של המל"ל וחשוב כי תדייקו בפרטים.

4. לפנות לקבלת טיפול רפואי בהזדמנות הראשונה, ולוודא שבמוסד רפואי יש תרשומת כי נפגעתם כתוצאה מתאונת עבודה (יש לדאוג לקבל תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה ותעודות המשך לנפגע בעבודה). יש לדווח כי פנייתכם לטיפול הרפואי נעשתה בשל אותה תאונת עבודה לה אתם טוענים. ודאו כי מתבצע רישום מדויק ככל האפשר של נסיבות התאונה כפי שאתם מתארים אותה שכן כל סתירה בין הכתוב במסמכים הרפואיים ובין גרסתכם לאירוע התאונה עלולה להתפרש כנגדכם ולגרום לאי הכרה באירוע כתאונת עבודה.
5. יש לאסוף כל חומר הקשור לתאונה, הן חומר רפואי, (לרבות צילומים), והן כל החשבוניות של הוצאות וקבלות על תרופות או עזרים רפואיים.

6. השלב האחרון הוא פניה לעורך דין, המתמחה בתחום.
7. כאן המקום להדגיש, כי לכאורה ניתן לנהל את התביעה מול המל"ל באופן עצמאי, ללא ליווי עורך דין. מאידך, למרות שהמל"ל הוא מוסד ממשלתי, שהוקם מכוח החוק ומטרתו לתת מענה לנזקק בשעת מצוקה (ולא להפיק רווחים), נוהג המל"ל לא אחת ככל חברת ביטוח "מסחרית" באופן שבו הוא בודק וחוקר את תביעותיהם של נפגעים, ולעיתים דוחה את תביעתם, ולמעשה מביא את העניין לדיון בתוך לכותלי בית המשפט, מקום בו ייצוג ע"י עורך דין מנוסה חיוני ביותר. מובן שאין לבוא למל"ל בטענה בעניין זה ויתכן שדווקא משום היותו גוף ציבורי ומשום היות הכספים המשומים על ידו למבוטחים הזכאים לכך – כספי ציבור – נדרשת מגוף זה מידה מוגברת של דקדקנות בבחינת ובדיקת התביעות המגיעות אליו.

8. יש לזכור כי את התביעה יש להגיש למל"ל תוך 12 חודשים מיום קרות התאונה, על גבי טופס המיועד לכך ולצרף את המסמכים הדרושים כגון תלושי שכר ותעודות רפואיות.
9. תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה, ניתן להגיש רק לאחר שהתאונה הוכרה כתאונת עבודה ועד 48 חודשים מיום התאונה.
10. את שתי התביעות הללו יש להגיש לביטוח הלאומי אך ורק באמצעות הטפסים המיועדים לכך.
11. במידה וניתן להצביע על רשלנות מצדו של המעביד בגרימת התאונה, כגון במקרה קיומו של ליקוי בטיחותי כלשהו בסביבת העבודה או בפיקוח על העבודה, ניתן לתבוע גם את המעביד על הנזק שנגרם לכם בגין אותה רשלנות.

 

לסיכומם של דברים, רצוי כי תביעות, הן מול מל"ל, והן מול חברות ביטוח שונות תטופלנה בליווי עורך דין המומחה בתחום ייצוג נפגעי תאונות, היות וברב המקרים מדובר בהליכים בהם מעורבים סכומי כסף גדולים. יתרה מכך, חברות הביטוח מקפידות לנהל את התביעה שלהן בעזרת עורכי דין בעלי ניסיון וחשוב שתדעו להתמודד באופן שווה בערכאות השונות.

>> פורסם במקור באתר YNET.


אין לראות באמור לעיל כחוות דעת משפטית ו/או כייעוץ משפטי ואין להסתמך על האמור לעיל בביצוע פעולה כזו או אחרת
ומומלץ להיוועץ עם עו"ד הבקיא בתחום בטרם ביצוע הפעולה האמורה.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

תאונת דרכים כפעולת איבה

מאת: אלי דורון, עו"ד

מה דינה של תאונת דרכים שנגרמה כתוצאה או במהלך פעולת איבה. מי יכסה את הנזק לנפגע? כל הפרטים המאמר

הכרה בפגיעה נפשית בפעולות איבה

מאת: אלי דורון, עו"ד

כל אזרח או תושב ישראל אשר נפגע פיזית או נפשית מפעולה של מדינה או ארגון עוין לישראל וודאי שנפגעי מלחמת חרבות ברזל נחשבים ככאלה, זכאי לפיצויים לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה תש"ל 1970. כאמור גם פגועי נפש נפגעי חרדה ופוסט טראומה וכדומה נכנסים לקטגוריה זו.

שיעור תגמולים לפי חוק נפגעי פעולות איבה

מאת: אלי דורון, עו"ד

מי שהוכר כנפגע פעולות איבה זכאי לתגמולים ע"פ החוק. נפגע בפעולת איבה שהגיש תביעה לתגמול נכות, יוזמן להופיע לפני ועדה רפואית, שבסמכותה לקבוע את דרגת נכותו לתקופה זמנית או קבועה, לפי חומרת הפגיעה.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.