ככלל, כל הכנסה בישראל, מסף מסוים ומעלה, חייבת בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. חיוב זה הינו מקסימלי ברף מסוים, שהוא כיום חמש פעמים השכר הממוצע במשק קרי: 38,415 שקל בחודש. בסכום זה, משלמים השכירים 5% לביטוח בריאות ו-7% לדמי ביטוח לאומי, והמעסיקים מוסיפים 5% לדמי ביטוח לאומי. עצמאים משלמים 16.23% לדמי ביטוח לאומי ולביטוח בריאות.
בתחילת אוגוסט 2009, בעקבות חקיקת חוק ההסדרים לשנת 2009, הוכפלה תקרת ההכנסה בביטוח לאומי וביטוח בריאות. לפי החוק החדש, החל ב-1 באוגוסט ועד ל-31 בדצמבר 2010, תוכפל התקרה לתשלומי ביטוח לאומי מכ-38 אלף ₪ בחודש לכ-77 אלף ש"ח בחודש.
המשמעות היא כי נטל המס החודשי של עצמאים ושכירים שמשתכרים יותר מהתקרה הקודמת יגדל בעוד כ-4,000 ₪ . כמו כן, המס השולי ליחידים המשתכרים יותר מ-38 אלף ש"ח בחודש (עד התקרה החדשה) זינק לשיעור של כ-60%. העלאה זו מהווה הגדלה משמעותית של נטל המס על שכבות הביניים כאשר המס השולי על הכנסתן יכול להגיע, כאמור, ל- 60%!
בשל השינוי בחוק, יש הטוענים כי ,חדלו דמי הביטוח הלאומי, אותם משלמים המבוטחים בעלי הכנסות בינוניות וגבוהות, מהיות דמי ביטוח לאומי והפכו למס ישיר על הכנסתם לכל דבר ועניין.
כל זאת, כדי ליצור מראית עין של הקטנת עול המיסים על בעלי הכנסות בינוניות וגבוהות, תוך יצירת מצג שווא לפיו לא הועלו המיסים הישירים המוטלים על שכבות הביניים, שהן, כאמור, המפתח לצמיחת המשק והשכבה הנושאת בעיקר העול במשק, שכן על פי מצג מטעה זה, דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח בריאות לכאורה אינם "מיסים"".
יחד עם השינוי בחוק, לשכת רואי החשבון ולהב (לשכת ארגוני העצמאיים והעסקים) עתרו לבג"צ בנושא העלאת תקרת התשלום לביטוח לאומי וביטוח בריאות, כאשר טענותיהם העיקריות היו שבמסגרת חוק ההסדרים הקורא להתייעלות כלכלית, תקרת דמי הביטוח הלאומי לשכירים ולעצמאיים הועלתה לכ- עד פי עשרה מהשכר הממוצע בשוק במקום עד כ- פי חמישה, אולם לעומת זאת תקרת התגמולים נשארה כפי שהייתה.
עוד נטען בנימוקי העתירה, כי עצם העלאת התקרה מהווה פגיעה בחוקי יסוד של המדינה, ביניהם, הזכות לשוויון, והזכות לקניין.
בעקבות כך , פועלים עצמאים ושכירים רבים בעלי הכנסות גבוהות להקמת חברות שאליהן הם מעבירים את פעילותם. בפעולה זו, מנצלים נישומים את יתרונות שיטת המיסוי של החברות לעומת שיטת המס של היחידים ויכולים לחסוך עשרות אלפי שקלים. יוער כי יש לבחון את חוקיות פעולה זו בכל מקרה לגופו שכן לעיתים מעלות רשויות המס טענה שמדובר בתכנון מס שאינו לגיטימי.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
משבר הקורונה "מוציא" ממרבית האנשים מטענים נפשיים ואת מה שהם באמת מרגישים - אם עד למשבר היינו עסוקים בעבודה, טיולים, בילויים, מפגשים עם חברים וכו', המשבר לפתע קירקע חלק גדול מאתנו ובפועל גרם לזוגות להימצא בסגר, או שלא בסגר ביחד בבית, ולהתמודד עם לחץ התקופה.
דיני המשפחה והמעמד האישי עוסקים בכל הקשור לסכסוכים וסוגיות בקשר עם התא המשפחתי ובכלל זה גירושין, מזונות, הסכמי ממון, אלימות במשפחה, חטיפת ילדים, הסכמי שלום בית וכו'.
כלל יסוד הוא, כי דיני הירושה מקנים ערך עליון לרצון המוריש. ואולם, בד בבד, דיני הירושה מכירים בכך שאין לאכוף על יורש את תוארו, כאשר זה אינו חפץ בכך. אשר על כן, ס' 6 לחוק הירושה מאפשר ליורש להסתלק מחלקו בעיזבון, כולו או מקצתו, כך שלא יראה בו הדין יורש מלכתחילה.
חיפוש 
סגור 
