מאת:


בית משפט השלום בתל אביב דחה ביום 2/3/17 המרצת פתיחה למתן פסק דין הצהרתי הקובע כי "זיכרון דברים" למכירת עסק מהווה חוזה מחייב (ה"פ 04-06-16 אדרעי נ' סצ'קוב).

בין הצדדים נחתם ונערך "זיכרון דברים" למכירת חנות פרחים תמורת 120,000 ₪. במסגרת זיכרון הדברים הוסכם על קניית העסק, על התמורה, על מקדמה בסך 10,000 ₪ וכן נקבע מועד העברת המפתחות לחנות ליום 1.6.16. הצדדים חתמו על זיכרון הדברים והמוכרת קיבלה לידיה שיק בסך 10,000 ₪ אותו משך בעלה של הקונה ואשר נקבע לפירעון ליום 1.6.16.

ימים אחדים לאחר החתימה על זיכרון הדברים, נתגלעה מחלוקת בין הצדדים לגבי סכום התמורה הכולל. בעוד שהקונה טענה כי הצדדים הסכימו על תשלום סך של 120,000₪ בלבד, התברר כי המוכרת דורשת עבור המכירה, הכוללת ציוד ומלאי, סך של 160,000₪. הצדדים לא הגיעו להסכמה והמוכרת הודיעה לקונה כי זיכרון הדברים אשר נחתם "בטל ומבוטל" והשיבה את השיק. הקונה לא הסכימה להודעה זו ובין הצדדים החלה חלופת מכתבים שלא הביאה ליישוב המחלוקות. בהיעדר הסכמה, הגישה הקונה המרצת פתיחה למתן פסק דין הצהרתי הקובע כי "זיכרון הדברים" למכירת העסק מהווה חוזה מחייב.

טיעוני הצדדים

לטענת הקונה, זיכרון הדברים מהווה הסכם מכר מלא ומחייב לפיו התמורה הינה 120,000₪, שכן במסגרתו סוכמו כל הפרטים המהותיים הדרושים לגיבוש העסקה. כמו כן, המסמך עליו חתמה המוכרת והשיק שנמסר לה כמקדמה מהווים ביטוי לגמירת דעת הצדדים להתקשרות בהסכם מחייב, וזאת על אף הכוונה בהמשך להעלות את הדברים על הכתב בחוזה מפורט שייערך ע"י עורך דין. משכך, לטענת הקונה, התנערות המשיבה מההסכמות שהושגו מהווה הפרת הסכם המקימה לקונה זכות לסעד האכיפה ולפיצויים בגין כל נזק שייגרם לה.

לטענת המשיבה, המגעים בין הצדדים היוו משא ומתן לקראת מכירת העסק בלבד ולצורך ההסכם נדרשו פרטים נוספים, דוגמת המחיר עבור הציוד והמלאי שבחנות והקביעה האם המחיר הנקוב כולל מע"מ. לשיטת המשיבה, זיכרון הדברים והשיק המדובר נועדו אך להבטיח כי המוכרת לא תנהל משא ומתן עם קונים פוטנציאלים אחרים וכי אין לראות בהם ביטוי לכריתת הסכם מחייב.

האם נכרת חוזה מחייב?

הקביעה האם נכרת חוזה מחייב בין שני צדדים מתבססת על שני יסודות: 
הראשון הינו יסוד גמירת הדעת - "מפגש הרצונות" בין הצדדים להתקשר בהסכם מחייב. המבחן לקיומה של גמירת הדעת הינו מבחן אובייקטיבי, הנלמד מנסיבות העניין, התנהגות הצדדים ואמירותיהם, וכן תוכן המסמך עצמו.
היסוד השני הינו יסוד המסוימות - הדרישה כי הפרטים החיוניים והמהותיים בעסקה יהיו מוסכמים, כגון זהות הצדדים, מהות הנכס, המחיר, זמני התשלום, הוצאות ומסים וכד'.

ככלל, חוזה לא יכול להתגבש ללא גמירת דעת של הצדדים בנוגע לפרטים המהותיים בו. אמנם, הפסיקה "ריככה" דרישה זו למסוימות מלאה, כאשר הפרטים החסרים ניתנים להשלמה לפי הוראות שבדין או לפי הנהוג והמקובל. ואולם, השלמת הפרטים באופן זה לא תתבצע מקום בו הצדדים הביעו אי-הסכמה מפורשת או משתמעת לגבי אותם פרטים חסרים.

קביעת בית המשפט

בעניין דנן, בית המשפט העדיף את גרסתה של המוכרת וקבע כי שאלת התמורה בגין הציוד והמלאי לא נדונה במעמד החתימה על זיכרון הדברים, והתמורה שנקבעה בו לא התייחסה לרכיבים אלו בעסקה, אשר הינם מהותיים ביותר ועשויים להסתכם בעשרות אלפי שקלים. לפיכך, התברר כי זיכרון הדברים לא היווה ביטוי לגמירת דעת ולרצון הדדי להתקשרות בהסכם מחייב, אלא שלב במשא ומתן בלבד, אשר לאחריו היו אמורים הצדדים להוסיף ולהגיע לכדי הסכמה בעניין התמורה עבור המלאי והציוד וכן בסוגיית המע"מ. כך גם השיק אשר נמסר למוכרת היה אך ורק ביטוי לרצינות הקונה, שכנגדו התחייבה המוכרת שלא לנהל משא ומתן עם רוכשים פוטנציאליים נוספים.

בית המשפט דחה את בקשה הקונה והשית עליה הוצאות בסך 15,000 ₪.

לסיכום הדברים...

ככלל, על צדדים למשא ומתן להכיר ולדעת כי חתימה על זיכרון דברים עשויה הלכה למעשה לקשור אותם בהסכם מחייב בהתאם לפרטים המצוינים במסמך זיכרון הדברים. על כן, מומלץ כי הצדדים להתקשרות יגדירו בגוף זיכרון הדברים את המהות המוקנית לו - האם מדובר בחוזה אשר יחייב את הצדדים ממועד החתימה והלאה, או שמא מדובר בשלב במשא ומתן אשר אינו נועד לכבול את הצדדים להתקשרות האחד עם השני ו/או בתנאים המצוינים באותו מסמך.

כמו כן, מומלץ כי הצדדים להתקשרות ייתנו התייחסותם במסגרת מסמך זיכרון הדברים לעניין הפרטים אשר טרם סוכמו בו, ולאופיים של אותם פרטים מבחינת הצדדים, למשל, הקביעה האם מדובר בפרטים מהותיים אשר היעדר הסכמה בגינם עשויה להוביל ל-"פיצוץ" המשא ומתן, או שמא מדובר בפרטים שוליים אשר אינם מהווים את עיקר ההתקשרות, ומשכך אינם שוללים את המסקנה כי הצדדים אכן התחייבו האחד לשני בעסקה פלונית.

>> זקוקים לייעוץ משפטי בנושא? מוזמנים לפנות למשרדנו בכל עת.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 2 גולשים

עשוי לעניין אתכם

ניהול סכסוכים בתחום הזכיינות

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

אדם רשאי להתקשר בהסכם מסחרי עם המעסיק שלו

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

בית המשפט העליון שב וקבע: אדם רשאי להתקשר בהסכם מסחרי עם המעסיק שלו ללא קשר להיותו עובד אצל אותו מעסיק...

מנכ"ל שפרש נמצא זכאי לדמי תיווך בגין עסקה שעליה נודע לו עוד במהלך כהונתו בחברה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

מנכ"ל של חברה נחשף להזדמנות עסקית במסגרת תפקידו ומעלה הזדמנות זו בפני הנהלת החברה, אך הנהלת החברה דוחה את הרעיון. כעבור זמן קצר פורש המנכ"ל מתפקידו ומציע את אותה ההזדמנות מחדש לחברה והפעם מבקש לשמש כמתווך בעסקה למימוש של אותה הזדמנות עסקית. החברה מקבלת את הצעתו של המתווך (המנכ"ל לשעבר) ובסופו של יום מתקשרת בעסקה שאותה היא דחתה זמן לא רב לפני כן.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.