כיום, לאחר שחייב יצא מן הארץ פוחתים האמצעים לעקוב אחריו ולוודא האם חזר ארצה. בעקבות סעד חדש המתאפשר בהוצאה לפועל, כעת המעקב אחרי חייבים החוזרים לארץ יהיה קל יותר, וניתן יהיה למצות עימם את ההליכים.
בהתבסס על סעיף 7ב'2 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 על פיו" סבר רשם ההוצאה לפועל, על יסוד בקשת הזוכה, כי לא ניתן לנקוט הליכי גבייה נגד החייב מאחר שנראה שהחייב נמצא מחוץ לישראל, הוא רשאי להורות לרשות האוכלוסין וההגירה למסור לו עדכון על כניסת החייב לישראל, ובלבד שחלפו 45 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו או שרואים אותו ככזה לפי סעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד) או 69יג(ד); רשם ההוצאה לפועל יהיה רשאי להודיע לזוכה אם התקבל עדכון כאמור על כניסת החייב לישראל".
כך יוכלו לקבל חייבים התראה כי החייב שב לארץ ויוכלו להמשיך את ההליכים כנגדו. על מנת שהזוכה יהיה זכאי לקבל את ההודעה כי החייב שב לארץ, יש לוודא כי הומצאה מסירת האזהרה כחוק וכי החייב הוכרז ע"פ חוק כמשתמט מחובותיו, אם לא הוכרז ככזה, יש לפעול להכרזתו.
שימוש בסעד הנ"ל, יקל על זוכים לממש את זכויותיהם ולמצות את הדין עם החייבים.
>> זקוקים לייעוץ משפטי בנושאי חובות והוצל"פ? לחצו כאן.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
מהלכים אלו יכולים מאוד לעזור לעסקים המתמודדים עם נושים אשר מסרבים לגלות גמישות, מסרבים להמתין ומאיימים בהליכים ואף נוקטים בהליכים כנגד הניזוקים. כל הפרטים במאמר>>
במסגרת החקיקה הקיימת, ישנם מספר מנגנונים, המאפשרים לקבל דמי מזונות גם כאשר החייב מצוי בהליך חדלות פירעון. הן החייב והן הנושה/ זכאי למזונות יכולים לממש את זכותם, הן ביחס לסדר נשייתם והן ביחס לזכאות לקבל בסופו של יום את מלוא הסכום שנפסק, לאור העובדה כי צו ההפטר לא חל על חוב מזונות.
חוק חדלות פירעון ביטל את ההגנה, שניתנה בעבר לדירת המגורים של פושט הרגל, ובמקביל העניק הגנה הדורשת הפעלת שיקול דעת משפטי קפדני בעת הבחירה לממש דירת מגורים. מה אומרות על כך פסיקות בית המשפט?
חיפוש 
סגור 
