ביום 2.8.16 התקבלה החלטת כב' בית המשפט בע"ר 33456-07-16 לבטל הגבלות שהוטלו על חייב בעקבות חוב שצבר לכאורה לפני 18 שנים.
המערער הינו חייב בתיק הוצאה לפועל הנפתח בשנת 1987. על פי רישומים, אזהרה נמסרה למערער ביום 17.5.1998.
לטענתו לא ניתן היה להמציא לו את האזהרה או לבן משפחתו מכיוון שעזב את הארץ שנים רבות לפני כן לניגריה, בשנת 1991. המערער מעוניין היה לחדש את דרכונו, אך כשפנה לשגרירות ישראל נודע לו כי ישנה הגבלה על החידוש ולכן פנה ללשכת הוצאה לפועל להורות על ביטול ההגבלה. לאחר שפנייתו נדחה, הגיש ערעור. לטענת המערער, ההמצאה בדבר תיק ההוצאה לפועל נעשתה שלא כדין, שהרי המצאה כדין תיתכן רק אם בני המשפחה גרים יחד עם החייב ואילו המערער גר בניגריה החל משנת 1991. בנוסף, בשל היות ההמצאה שלא כדין, פעולות נוספות שהיו בתיק אינן חוקיות לטענתו.
המערער טען כי לא הייתה עילה להטלת ההגבלות שכן התנאי להטלה הינו כי החייב יופיע בפני רשם ושיוכח כי הינו בעל יכולת המתחמק מתשלום ואין הוא הופיע בפני רשם. המערער מוסיף ומלין על קביעת כב' הרשמת כי באי אישורה לזכאותו לדרכון, נפגע חופש התנועה שלו המוגן ע"י חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ובהוראתה למשרד החוץ להנפיק לו תעודת מעבר לישראל, כופים עליו לשוב ארצה ללא יכולת לחזור בחזרה לניגריה. באשר לחוב הכספי בגינו נפתח תיק ההוצאה לפועל, החוב הינו 1,000 ₪ וכיום מגיע לכדי 65,000 ₪. לטענת המשיב, הערעור הוגש ללא ייפוי כוח ותצהיר מאומת כדין ועל כן דינו של הערעור להידחות. לטענתו מדובר בחוסר תום לב שכן כב' הרשמת נעתרה לו להגיע לארץ ואף להסדיר את החוב הקיים. עוד טען המשיב, כי המערער לא טען בנוגע לקיומו של החוב וכי בעבר אף ניהל מו"מ לפשרה. לטענתו אם תבוטל הגבלת המערער מלהחזיק דרכון, יפגע הסיכוי לגבות את ייתרת החוב.
בית המשפט קבע כי המצאה חייבת להיעשות לפי כל התנאים בתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (ס. 7(ב)(1) לחוק) ורק אם התקיימו התנאים, בוצעה המצאה מלאה, והוחלט ע"י הרשם הוצאה לפועל כי ההליך מוצק, יטיל הרשם הגבלות ע"פ חוק. המערער הוכיח כי ביום 30.8.1991 יצא מן הארץ ואילו "המסירה המלאה" התבצעה ביום 17.5.1998, לכן עלתה שאלה כיצד בוצעה המסירה אם אין הוא מתגורר בארץ, בנוסף אף לא הוצג אישור המסירה. בנוסף, גם באשר לטענת ניהול המו"מ במשך השנים לא הובאה כל הוכחה וטענה זו נטענה בעלמא. באשר לטענות המשיב כי טענותיו של המערער לא מאומתים כדין ועל פי חוק, קבע ביהמ"ש כי הינן טענות שחוטאות לעיקר - השאלה העיקרית היא בנוגע לחוקיות ההגבלות שהוטלו על המערער.
ביהמ"ש קבע כי אדם שאינו נמצא בישראל מזה שבע שנים, בני משפחתו שבישראל אינם "גרים עמו", ולא ניתן להסתפק בהמצאה לידיהם. לכן, משנמצא כי האזהרה לא הומצאה כדין, והמערער לא הובא בפני רשם הוצאה לפועל ואף לא הוכח כי הינו בעל יכולת המתחמק מתשלום, דינן של ההגבלות שהוטלו להתבטל. ביהמ"ש קבע כי בנסיבות מיוחדות אלו ניתן להסתפק בתצהיר שצורף לתגובה על אף היותו לא מאומת כדין כי ממילא הנתונים העובדים העיקריים נשאבים ממקורות חיצוניים.
לסיכום קבע בית המשפט כי אין להותיר על כנה את החלטת כב' הרשמת וכי ההנחה בדבר המצא אזהרה נסתרה ומכאן נשמט הבסיס להטלת הגבלות.
>> זקוקים לייעוץ משפטי בענייני הוצאה לפועל ואכיפת חיובים? לחצו כאן.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
במסגרת החקיקה הקיימת, ישנם מספר מנגנונים, המאפשרים לקבל דמי מזונות גם כאשר החייב מצוי בהליך חדלות פירעון. הן החייב והן הנושה/ זכאי למזונות יכולים לממש את זכותם, הן ביחס לסדר נשייתם והן ביחס לזכאות לקבל בסופו של יום את מלוא הסכום שנפסק, לאור העובדה כי צו ההפטר לא חל על חוב מזונות.
חוק חדלות פירעון ביטל את ההגנה, שניתנה בעבר לדירת המגורים של פושט הרגל, ובמקביל העניק הגנה הדורשת הפעלת שיקול דעת משפטי קפדני בעת הבחירה לממש דירת מגורים. מה אומרות על כך פסיקות בית המשפט?
בהליך של חדלות פירעון ניתן להגיש בקשה לבית המשפט לקבלת צו הפטר, המעניק פטור לחייב מתשלום חובותיו הקיימים. הצו מגן על החייב מפני הנושים שלו ומונע מהם את האפשרות לנקוט בהליכים משפטיים כלפיו על מנת לקבל בחזרה את החוב שלהם.
חיפוש 
סגור 
