מאת:

בעקבות פרסומם של פסקי הדין בעניין ניאגו,[1] ינקו וייס,[2] ו-שי צמרות (אורנית),[3]
פרסמה רשות המסים ביום 28.8.16 תוספת 1 לחוזר מס הכנסה מס' 4/2002 "שליטה וניהול של חברה בישראל" (להלן: "התוספת").

 

לפי התוספת, המסקנה העולה מניתוח פסק דין ניאגו היא שאין להסתפק בבדיקה פורמלית-טכנית של השליטה והניהול, אלא יש לערוך בדיקה מהותית ומקיפה לשם הכרעה בשאלת קיום שליטה וניהול מישראל. בעידן הטכנולוגי הנוכחי, הדגש אינו על מינויו של דירקטור זר ו/או המיקום הפיזי של כינוס מועצת המנהלים של החברה, אלא על בדיקה מהותית של זהות הגורם המקבל בפועל את ההחלטות המהותיות בענייני המדיניות העסקית של החברה ומיקומו של אותו גורם.

השאלות והפרמטרים המרכזיים

לאור האמור, במקרים המעלים שאלות הנוגעות ל-"שליטה וניהול" על עסקי חברה שהתאגדה מחוץ לישראל,
יש לבחון בנוסף לפרטים שנזכרו בחוזר 4/2002 גם את הפרמטרים הבאים:

1. מי הם בעלי השליטה בחברה בפועל?
2. מי הם מנהלי החברה?
3. מי מקבל את ההחלטות בחברה? ובמידה והחברה נשלטת על ידי חברה או מנוהלת על ידה, מי הם בעלי השליטה באותה חברה בפועל?
4. יש להבחין בין קבלת החלטות שוטפות ויומיומיות לבין קבלת החלטות כלליות ואסטרטגיות. החלטות יומיומיות אינן בהכרח "טכניות" במהותן.
לעיתים דווקא הן מבססות את הניהול השוטף המתווה את דרך פעולתה של החברה, שגם הוא חלק ממבחן השליטה והניהול.
5. בבדיקת מנגנון קבלת ההחלטות, יש לבקש לקבל פרוטוקולים מפורטים של החברה, ולנסות להבין האם אכן התקיימה ישיבת דירקטוריון, או שהדירקטוריון נתן את הסכמתו כ"חותמת גומי" להחלטה שהתקבלה כבר על ידי גורם אחר?
6. יש לבדוק קיום חוזי ניהול עם גורמים חיצוניים, כגון חברות ניהול, כחלק מבחינת שאלת השליטה והניהול. במקרים אלו יש לבדוק את חוזי הניהול המסדירים את שירותי הניהול, את מהות השירות שניתן, את דרך קבלת ההחלטות, את זהות מקבל ההחלטה ואת הגורמים השולטים בחברת הניהול בפועל.
7. במידת הניתן, יש לשוחח עם הדירקטורים וזאת כחלק מבחינת מידת מעורבותם בחברה.
8. יש לברר כיצד נבחרו מנהלי החברה - האם יש להם ניסיון ו/או היכרות עם תחום הפעילות של החברה? במידה ולא, יש לנסות לברר מיהו "בר הסמכא" בעניינים מקצועיים הנוגעים לתחום הפעילות של החברה. בנוסף, מה הסיבה למינוי מנהל שאין לו ידע/ניסיון/היכרות עם תחום פעילות החברה, וכיצד נוצר הקשר הראשוני עמו? האם מנהלי החברה מנהלים או מועסקים בחברות ניהול בינלאומיות, המעניקות שירותי ניהול למגוון חברות נוספות? מה גובה השכר שמקבל המנהל/הדירקטור בחברה והאם שכר זה הינו שכר ראוי ומקובל למי שבפועל שולט בחברה, מנהל אותה ונושא באחריות בגין פעילות זו.
9. האם מנהלי החברה/הדירקטורים שולטים בשפה במסגרתה מתנהלת פעילותה העסקית של החברה.
10. בחברה הכוללת דירקטורים מארצות שונות, יש לבדוק קיומו של גורם מקשר ביניהם, גם אם אינו נושא תפקיד רשמי בחברה. כך לדוגמא, אם הגורם המקשר הוא הרוח החיה והמוציא והמביא בעסקי החברה והוא תושב ישראל, וההחלטות המהותיות בענייני החברה מתקבלות על ידו בישראל, הרי יהיה בכך כדי להוות אינדיקציה לקיומם של שליטה וניהול בישראל.
11. מאפיינים נוספים כמו יכולת למנוע קבלת החלטות מהותיות בחברה ("זכות וטו") או זהות מקבל ההחלטה לגבי גובה התגמול למנהל, אופן חישובו ואופן תשלומו עשויים להצביע על זהותו של הגורם הדומיננטי בחברה האחראי על קבלת ההחלטות ולפיכך לזהות באמצעותו את המקום ממנו מתקבלות ההחלטות המהותיות בענייני החברה.
12. יובהר, כי אין די בקיומו של משרד בחו"ל כדי לבסס טענה של שליטה וניהול מחוץ לישראל. יש לבחון באופן מהותי קיומו של משרד פעיל ומאויש באופן תדיר על ידי בעלי מקצוע אשר יש להם את הכלים והניסיון הנדרש לקבלת החלטות מהותיות ובפועל הם אלו אשר מנהלים ושולטים על פעילות החברה באופן קבוע ורציף מאותו משרד בחו"ל.

 

בסוף התוספת מציינת רשות המסים כי במקרים בהם מתעורר קושי בקביעה האם ה"שליטה והניהול" בחברה כלשהי מופעלים מישראל, יש לפנות להתייעצות עם המחלקה למיסוי בינלאומי/המחלקה המשפטית/המחלקה המקצועית, לפי העניין.


[1] עמ"ה 1029/00 יצחק ניאגו ז"ל ואח' נ' פקיד שומה כפר-סבא.

[2] ע"מ 1090/06 ינקו וייס אחזקות 1996 בע"מ נ' פקיד שומה חולון.

[3] ע"מ 32172-05-13 חברת שי צמרות (אורנית) נ' מנהל מס ערך מוסף פתח תקווה.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 2 גולשים

עשוי לעניין אתכם

חוק התייעלות כלכלית - שינויים דרמטיים במיסוי רווחים בלתי מחולקים+

מאת: אלי דורון, עו"ד

ביום 31.12.24 עבר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית חוק ההתייעלות הכלכלית, במסגרתו אושר תיקון 277 לפקודת מס הכנסה. תיקון זה קובע שינויים תקדימיים במספר סוגיות, להן השפעה מהותית על מיסוי חברות מעטים וחברות ארנק. במאמר זה נסקור את סעיפים 81א' – 81ו' לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), תשכ"א – 1961 אשר התווספו במסגרת תיקון 277 לפקודה, ומטילים למעשה מיסוי נוסף וחדש על רווחים לא מחולקים בחברות מעטים.

מהן “הוצאות עודפות” בחברה ומה משמעותן הפיסקלית?

מאת: אלי דורון, עו"ד

גם חברות אשר אינן מקיימות את כל התנאים יכולות להיות זכאיות להכרה מלאה של ההוצאות. התנהלות נכונה מראש, תכנון מוקדם של ההוצאות, שמירת אסמכתאות מזמן אמת, הפרדה בין ההוצאות הפרטיות לעסקיות והתייעצות עם מומחים יכולות לחסוך תשלומי מיסים משמעותיים בגין הוצאות עודפות.

ייצוג ע"י עורך דין שהוא גם רו"ח וגם יוצא רשויות המס במחלוקות מול רשויות המס

מאת: אלי דורון, עו"ד

מחלוקת מול רשות המסים דורשת ייצוג מקצועי, מדויק ואסטרטגי. עורך דין שהוא גם רו”ח או יועץ מס מביא איתו שילוב ייחודי של ידע משפטי, חשבונאי ומעשי, יחד עם יכולת ניהול הליך משפטי מקצועי ומוגן בחיסיון עו”ד-לקוח.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.