מאת:

לא מעט אזרחים מוצאים עצמם משקיעים במסחר בשוק ההון ובבורסות ברחבי העולם במטבע חוץ. נוכח שינויי שערי מטבע החוץ ביחס לשקל קורה שנובע למשקיעים רווח או הפסד אך ורק כתוצאה משינויים אלו של שערי המטבע. לאחרונה נקרא בית המשפט לסוגיה מה דינם של אותם רווחים או הפסדים הנובעים משינויי מטבע אלו, האם ניתן למסות על הרווח או להכיר בהפסד הנובע מכך.
בפסק דין שניתן  לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב, במסגרת ערעור של כלל פיננסים בטוחה ניהול השקעות בע"מ (להלן: "כלל") נגד פקיד שומה תל אביב, עלתה אפוא השאלה האם ניתן לקזז הפסד הון הנובע מירידת שער החליפין במקרה של מכירת ניירות ערך הנקובים במטבע חוץ, כנגד רווחי הון אחרים.
ראשית דבר, מי שאמור לענות לנו על השאלה שעל הפרק הינו סעיף 92 לפקודת מס הכנסה הקובע כדלקמן:
"סכום הפסד הון שהיה לאדם בשנת מס פלונית ואילו היה ריווח הון היה מתחייב עליו במס, יקוזז תחילה כנגד ריווח ההון הריאלי וכל שקל חדש של היתרה יקוזז כנגד שלושה וחצי שקלים חדשים של סכום אינפלציוני חייב; לענין זה רואים שבח והפסד כמשמעותם בחוק מיסוי מקרקעין, תשכ"ג-1963, כאילו היו ריווח הון או הפסד הון, לפי הענין".

סעיף 92 לפקודת מס הכנסה קובע, למעשה, כי כאשר ערכו של נכס הנקוב במטבע חוץ יורד בשל שינוי בשער המטבע ביחס לשקל, הרי שניתן לקזז את הפסד ההון מסך המס המשולם על רווח ההון - ככל שקיים. קרי, כאשר מדובר ברווח/הפסד הון הנובע מקנייה או מכירה של נכס, אין להפריד את הרכיבים של ערכו הריאלי של הנכס והשינוי האינפלציוני, ויש להתייחס למכירה כעסקה שאותה יש למסות כמקשה אחת (זאת בשונה ממצב בו איננו ממוסה אדם שהפקיד בחשבונו סך של 1 מיליון דולר, ולאחר חצי שנה צמח לו רווח של חצי מיליון ₪ עקב שינויים בשער הדולר). המחלוקת בין הצדדים נסבה סביב פרשנות הסעיף בכל הנוגע לקיזוז הפסדי הון שביצעה כלל בתיקי ההשקעות בניירות ערך של לקוחותיה, הפסדים שנבעו מירידות בשער המט"ח.
כלל סברה וטענה כי סעיף 92 לפקודה חל על מניות הואיל ויש להגדירן כ"נכס" וכפועל יוצא מכך קיזזה את הפסדי ההון שנבעו מירידת שער המט"ח. עוד טענה כלל כי נייר הערך על כל מרכיביו- שערו הריאלי וערך המטבע בו הוא נקוב, הם יחידה עסקית אחת שלמה, אותה יש למסות כעסקה אחת אשר אותה אין לפצל, וכפועל יוצא ניתן גם לקזז הפסד ההון הנובע מירידת שער המט"ח מרווח ההון שנוצר.

לעומת זאת, גישת פקיד השומה היתה כי במכירת נייר ערך קיימים שני מרכיבים אשר כל אחד מהם הינו נכס נפרד- נייר הערך ומטבע החוץ, ואין לבצע את הקיזוז האמור. שכן, כשם שרווח הון הנובע מעליית שער המט"ח איננו ממוסה כך גם אין לקזז הפסד הנובע מירידתו.
ביהמ"ש המחוזי בתל אביב קיבל את עמדת פקיד השומה וקבע כי הפרשנות הראויה היא שבמקרה של ניירות ערך שערכן הנקוב הוא במט"ח, אין למסות את רווח/הפסד ההון שנוצר עקב שינוי בשער המט"ח גרידא. קרי, לא ניתן לקזז מרווח ההון שמקורו בניירות ערך את הפסד ההון ככל שהפסד זה נובע משינויים בשער המט"ח.
על פניו נראה כי קביעתו של בית המשפט עשויה להוביל למדרון חלקלק, שכן יכולה היא לשמש פרשנות שאינה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק ותכליתו. כך למשל, ניתן להבין מפסק הדין כי יכול ואדם איננו חייב לכאורה במס בעת שרוכש לדוגמא נכס מקרקעין בחו"ל בעלות של 1 מיליון דולר, כאשר שער הדולר הוא 4 ₪, ולאחר תקופה מוכר את אותו הנכס באותה עלות של 1 מיליון דולר כאשר בפרק זמן זה עלה הדולר ל- 4.5 ₪. ברי שבמקרה זה צומח לאותו אדם רווח של 0.5 מיליון ₪ על אף שהשווי הריאלי של הנכס לא עלה כלל ונותר כשהיה. אולם, מאחר ולגישת ביהמ"ש יש לעשות הפרדה לשתי עסקאות ייצא שעצם השינוי בשער המט"ח שייצר רווח הון כלל לא ימוסה. במילים אחרות, ביהמ"ש יכול להוביל למצב בו יתהפכו היוצרות וזאת בסתירה כאמור להוראות סעיף 92 לפקודה.

יחד עם זאת יצוין כי ביהמ"ש מיקד והתייחס בפסק דינו אך ורק לניירות ערך כחריג בעניין זה. ביהמ"ש קבע כי ככל ונידונה הזכות לקיזוז הפסד הון הנובע משינוי בשער המט"ח, יש לבדוק תחילה את מהות הנכס ממנו נובע הפסד ההון או רווח ההון. לעניין ניירות ערך באופן פרטני, קבע ביהמ"ש כי מאחר והגורמים לשינויים בשער המניה, הנובעים מביצועי החברה הנסחרת והשחקנים האחרים בבורסה, שונים מהגורמים לשינויים בשער המט"ח ביחס לשקל, ומאחר ובהגדרת "מדד" בפקודת מס הכסנה נקבע כי: "...על אף האמור, לעניין נייר ערך בידי יחיד, הנקוב במטבע חוץ או שערכו צמוד למטבע חוץ, יראה את שער המטבע כמדד;", הרי שהפרשנות הראויה לסעיף 92 לפקודה לעניין עסקה בניירות ערך, היא שמדובר בעסקאות נפרדות במקרה זה, ועל כן אין לקזז את הפסד ההון אף שהוא אינפלציוני הואיל ומדובר ב"מדד" ולא ב"רווח" או "הפסד".

נציין כי בפסק דין אחר שניתן בעניין מודול בטון (ע"א 2895/08 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' חברת מודול בטון השקעות בתעשייה בע"מ) פורטו השיקולים התומכים בהרחבת קיזוז הפסדי הון ובעניינה של כלל נראה כי השיקולים תומכים דווקא בגישתה שנדחתה- מערכת מס שאינה מכירה בקיזוז הפסדים תיצור תמריץ שלילי לביצוע עסקאות יעילות מחשש לסיכונים הנובעים מירידת שער המט"ח, דבר שאיננו נדיר במחוזותינו. בנוסף יש לציין כי פסה"ד מנוגד במידה מסוימת לעקרון שיקולי הצדק בדיני הקיזוזים – על פי שיקולי הצדק, ככל שפעולות הנישום אינן מלאכותיות וההפסד נוצר שלא כתוצאה משיקולי מס, יש להתיר קיזוז הפסדים. על פניו, כעולה מהעובדות העומדות בבסיס פסק הדין שניתן לעיל, כלל פעלה בתום לב ובהתאם לפרשנותה את הוראותיו של ס' 92 לפקודה, אולם ביהמ"ש דחה את גישתה למרות זאת. כמו כן קיימים שיקולים נוספים הנוגעים לשאיפה למנוע פירוק חברות שנקלעו לקשיים, ככל שקיימת אפשרות להחזיר חברה למסלולה הרי שקיזוז הפסדים עונה גם כן על שיקול זה.

אם לא די בכל האמור, לגישתנו עמדת בית המשפט עשויה להוביל לפרשנות המביאה לעיוותי מס שונים. כך למשל, מה יכול לקרות במקרים בהם נייר ערך מסוים נרכש במיליון דולר על בסיס שער דולר של 4 ₪ ונמכר ב - 900 אלף דולר, כאשר שער הדולר הינו 5 ₪? במקרה כזה, על פניו התמורה הסופית מהווה רווח של 500,000 ₪ בידי המוכר. ברם, לאור הפרשנות שניתן לתת לפסק הדין, הרי נוצר לנישום דווקא הפסד של 100 אלף דולר שהוא בר קיזוז בעוד שבפועל נוצר לו רווח הון של 500 אלף ₪.
נראה איפוא כי המילה האחרונה בעניין זה טרם נאמרה ויתכן מאד שהמקרה שנדון בבית המשפט המחוזי יזכה לדיון וליבון נוסף גם בבית המשפט העליון.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

מסלול אדום לבוקרים, בעלי עדרי בקר בקו העימות

מאת: אלי דורון, עו"ד

את התביעות במסלול האדום יש לקדם ללא דיחוי, מועד הגשת התביעות נגזר משורה של פרמטרים, אם כי אין בנמצא צורך ב"הפסקת פעילות" שכן התקנות אינן דורשות הפסקת פעילות בענף החקלאות.

הכשרת קריפטו "שחור" - גילוי מרצון 2024

מאת: אלי דורון, עו"ד

התנהלות משפטית מקצועית – תביא את התוצאה לטובת כל המעורבים בהצלחה רבה.

פיצוי למפונים בגין הזנחת הבית

מאת: אלי דורון, עו"ד

נזקי רכוש שנגרמו מפעולות אויב הינם נזקים ישירים ברי פיצוי, אך האם אותם נזקי הזנחה ונטישה הינם נזקים ישירים אשר יזכו את הניזוק בפיצוי?

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.