8/2/2023
מעצר עד תום ההליכים - מה זה בעצם אומר?
מעצר עד תום ההליכים המשפטיים הנו הליך משפטי המתקיים לאחר סיום כלל פעולות גורמי החקירה, וכאשר ישנן ראיות לכאורה בתיק החקירה כנגד החשוד, מוגש בידי גורמי התביעה (תביעה משטרתית או פרקליטות מחוז) כתב אישום, ובכך הופך החשוד לנאשם. במקרים מסוימים פונה התביעה לבית המשפט בבקשה להחזיק את הנאשם במעצר עד לסיום ההליך המשפטי כנגדו.
מעצר עד תום הליכים משפטיים כנגד נאשם נחשב כצעד מחמיר, שכן זכות האדם לחירות הנה זכות מעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, והן בפסיקה ישנה התייחסות ענפה לחשיבות חירות הפרט וחומרת הפגיעה בה. כך הדבר בדנ"פ 2316-95 עימאד גנימאת נ' מדינת ישראל , מט(4) 589, שם צוין כדלקמן:
”אם לפני חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ניתן היה להעמיד את עילת המעצר שבסעיף 21א(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] על תכלית הרתעתית, איני סבור כי ניתן עוד עתה, לאחר חוק היסוד, לאמץ גישה זו אף שהייתה לגיטימית בשעתה. מעצר אדם טרם משפט, אך ורק כדי להרתיע אחרים, לא יכול להתיישב עם חוק היסוד. לדעתי, אין לראות את השימוש במעצר להשגתה של תכלית הרתעתית, רק ככזה ש"אינו נקי מקושי קונספטואלי" (כדברי חברי השופט מצא). שימוש כזה במעצר בבירור אינו עולה בקנה אחד עם יסודותיו של חוק היסוד."
מעצרו של נאשם מהווה אמצעי חמור. לכן אין להשתמש בו אלא במקרים בהם הוא נחוץ. עם זאת, ברור כי במקרים מסוימים אין מנוס ממעצר, וכי ההימנעות משימוש בו תפגע בשלום הציבור, בביטחונו ובערכים חיוניים מוגנים אחרים.
לכן, פגיעה בזכות זו דרך בקשה למעצר עד תום הליכים תתאפשר רק בהינתן ומתקיימים אותם תנאים מחמירים הקיימים בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו 1996:
(א) הוגש כתב אישום, רשאי בית המשפט שבפניו הוגש כתב האישום לצוות על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים, ובכלל זה על מעצרו בפיקוח אלקטרוני, אם נתקיים אחד מאלה:
(1) בית המשפט סבור, על סמך חומר שהוגש לו, כי נתקיים אחד מאלה:
- קיים יסוד סביר לחשש ששחרור הנאשם או אי-מעצרו יביא לשיבוש הליכי משפט, להתחמקות מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר, או יביא להעלמת רכוש, להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת;
- קיים יסוד סביר לחשש שהנאשם יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור, או את בטחון המדינה;
- הואשם הנאשם באחד מאלה:
- עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם;
- עבירת בטחון כאמור בסעיף 35(ב);
- עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג–1973, למעט עבירה הנוגעת לשימוש בסם או להחזקת סם לשימוש עצמי;
- עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק קר או חם;
- עבירת אלימות בבן משפחה כמשמעותו בחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א–1991, חזקה כי מתקיימת העילה האמורה בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הוכיח הנאשם אחרת.
מהם התנאים להטלת מעצר עד תום ההליכים
מאחר ופגיעה בחירות האדם מוגדרת כאקט מחמיר, על כן קובע החוק כי נדרשת התקיימותם של שלושה תנאים מצטברים על מנת שבית המשפט יקבל את בקשת המעצר עד תום ההליכים המשפטיים:
1. ראיות לכאורה - בעת הגשת הבקשה למעצר עד תום ההליכים המשפטיים על התביעה להציג בפני בית המשפט כי ישנו בסיס ראייתי עובדתי וכן ראיות לכאורה לצורך הרשעת הנאשם. שכן על התביעה להוכיח כי קיים "יסוד סביר להרשעה", וזאת לפי סעיף 21 (ב) לחוק סדר דין פלילי:
בית המשפט לא יתן צו מעצר לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן נוכח, לאחר ששמע את הצדדים, שיש ראיות לכאורה להוכחת האשמה, ולענין סעיף קטן (א)(1), לא יצווה בית המשפט כאמור, אלא אם כן נתקיימו גם אלה:
- לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור, שפגיעתם בחירותו של הנאשם, פחותה;
- לנאשם יש סניגור, או שהנאשם הודיע שברצונו שלא להיות מיוצג בידי סניגור.
2. עילת מעצר - תנאי נוסף לצורך קבלת בקשת התביעה למעצר עד תום ההליכים המשפטיים הנו קיומה של עילת מעצר כנגד הנאשם, כאשר הנטל להוכיח את קיומה של עילת המעצר רובץ על התביעה. החוק קובע מספר עילות מעצר:
- מסוכנות - אחת מעילות המעצר הקיימות עניינה מסוכנתו של הנאשם. לצורך העמדת העילה הזו אין להתייחס רק לעניין מסוכנותו האישית של הנאשם אלא גם בנסיבות העבירה ומהותה. יש לשקלל את שני המרכיבים יחדיו על מנת להעמיד את עילת המסוכנות בהתאם לחוק. עילת מעצר זו מצריכה כי יתקיים יסוד סביר לחשש שהנאשם יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה, על המדינה מוטל הנטל לשכנע את בית המשפט שקיים יסוד סביר לחשש שאם ישוחרר הנאשם ממעצרו ישוב ויבצע עבירות נוספות, ובכך יסכן את שלום הציבור או ביטחונו.
- שיבוש הליכי משפט - מטרת עילה זו הנה למנוע מן הנאשם לבצע מעשים מסוימים היכולים לפגוע בתקינותו של ההליך המשפטי ולהקשות על רשויות החוק לבצע את מלאכתן, למשל איומים כלפי עדים כנגדו או תיאום גרסאות למול חשודים אחרים.
- חשש להימלטות מאימת הדין - פעמים רבות ישנו יסוד סביר חשש בהתאם לנסיבות התיק או למהות העבירה כי אי מעצרו של הנאשם יוביל לבריחתו מאימת הדין. דוגמה לעבירה כזו הנה עבירת העדר מן השירות שלא ברשות (עריקות) הנה עבירה שטומנת בתוכה את החשש כי אי מעצרו של הנאשם יוביל להימלטותו מאימת הדין ועל כן מבקשים בד בבד עם הגשת כתב אישום בגין עבירה זו בקשה למעצר עד תום ההליכים המשפטיים כנגד הנאשם.
- היעדר חלופת מעצר - מקרה בו ישנן ראיות לכאורה לביצוע העבירה וישנה עילת מעצר כנגד הנאשם, יבחן בית המשפט האם ישנה חלופת מעצר אשר פגיעתה בחירותו של הנאשם הנה פחותה. לדוגמה: מעצר בית תחת פיקוח אלקטרוני, מעצר בית מלא או חלקי וכו'. במידה ונמצא כי ניתן לקיים חלופת מעצר בעניינו של הנאשם אזי בית המשפט יעשה זאת.
לסיכום
בשורה התחתונה, מעצר כשלעצמו הינו סיטואציה קשה מנשוא, קל וחומר, כאשר התביעה מעוניינת להגיש כתב אישום כנגד החשוד בנוסף לבקשת מעצר עד תום ההליכים. חשוב לזכור כי ייצוג על ידי עורך דין בעל ניסיון בהליך הפלילי יכול לגרום לאי פגיעה בזכויות הנאשם, ולשמירה על הליך הוגן בעת בקשת מעצרו עד תום ההליכים.