מאת:


הפחתת כפל מס בגין הוצאת חשבוניות שלא כדין במקרים שבהם לא נגרם נזק לאוצר המדינה

בית המשפט העליון קיבל בחלקו ערעור שהוגש על ידי נישום וקבע, כי במקרים שבהם לא נגרם נזק לאוצר המדינה כתוצאה מהוצאת חשבוניות שאינן ערוכות כדין, יש מקום להפחתת הסנקציה האזרחית של חיוב בכפל מס.
 

כפל מס והסמכות להקטינו

סעיף 50 לחוק מס ערך מוסף מסמיך את רשויות המס להטיל על עוסק שהוציא חשבונית מס שלא כדין בכפל סכום המס הנקוב בחשבונית. בעניין זה פירשה הפסיקה כי לא רק הוצאת חשבונית בגין עסקה פיקטיבית שלא אירעה מעולם מצדיקה חיוב בכפל מס אלא, גם כאשר מדובר בחשבונית שנערכה בגין עסקה אמיתית אך היא הוצאה לגורם אחר ולא לגורם שעימו נערכה ההתקשרות- גם במקרה כזה רשאי מנהל המע"מ לחייב את העוסק בכפל מס.
מנגד קובע סעיף 100 לחוק המע"מ כי מנהל המע"מ מוסמך לוותר ו/או להפחית את כפל המס ו/או הקנס ו/או הפרשי הריבית במקרים המתאימים ומטעמים מיוחדים שירשמו. מהן אם כן הנסיבות שבהן ראוי שמנהל המע"מ יעשה שימוש בסמכותו הנ"ל להפחתת כפל המס המוטל על העוסק. זוהי השאלה אשר נדונה בפסק דין חדש של בית המשפט העליון אשר פורסם לאחרונה.
(עא 3045/20 מיכאל פרץ נ' מנהל מע"מ)

רקע עובדתי

המערער, תושב עוטף עזה, העניק שירותים שונים לשני תושבי עזה, נתיני הרשות הפלסטינית. עיקר שירותיו של המערער כללו ניהול מחסן לוגיסטי עבור שני תושבי הרצועה, כאשר המערער נהג להוביל עבורם סחורות מהנמל, לאחסן סחורות אלה במחסן של אביו ולחרר את הסחורות מעת לעת למעבר הגבול עם רצועת עזה בהתאם לצרכיהם של לקוחותיו- שני תושבי הרצועה.
כפי שהתברר בדיעבד, התנהלותו החשבונאית של המערער הייתה נגועה בליקויים רבים וחמורים ובין היתר:
  1. המערער נמנע מלדווח על כלל התקבולים אותם הוא קיבל משני תושבי הרצועה ונהג להוציא חשבוניות מס בגין חלק מהתקבולים בלבד;
  2. למרות שלקוחותיו של המערער היו אותם שני תושבי רצועה ולמרות שהם אלה ששילמו לו את התמורה והזמינו ממנו את שירותיו, נהג המערער להוציא את החשבוניות בגין שירותיו על שם תושבי רצועה אחרים- מי שהיו לקוחותיהם של שני תושבי הרצועה עימם היה המערער בקשר.
  3. המערער היה מנוע מלנהל עסק בשל היותו נתון בהליכי פשיטת רגל, על כן הוא ניהל את עסקו באמצעות העוסק המורשה של אביו.
  4. בנוסף לכל אלה, המערער ניכה מס תשומות בגין חשבוניות פיקטיביות אותן הוא קיבל, מבלי שהוא היה צד לעסקאות אשר בגינן הוצאו החשבוניות.
בגין מחדלים אלה ספריו של המערער נפסלו, הוצאה לו שומה לפי מיטב השפיטה בגין ההיקף המוערך של עסקאותיו וכן הוטל על המערער כפל מס וקנס. בנוסף, הוגש כנגד המערער כתב אישום במישור הפלילי והוטל עליו עונש מאסר של 36 חודשים.
במישור האזרחי, הגיש המערער השגה ולאחר שזו נדחתה הגיש ערעור מס לבית המשפט המחוזי אשר דחה את כל טענותיו ואישר למעשה את השומה שהוצאה למערער על ידי מנהל המע"מ.
המערער לא השלים עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי וערער עליו לבית המשפט העליון כאשר עיקר הערעור התרכז בנושא היקף העסקאות כפי שאלה הוערכו על ידי מנהל המע"מ וכן בנושא חיובו במלוא כפל מס העסקאות בגין הוצאת חשבוניות לצדדים שלישיים שבפועל לא היו לקוחותיו של המערער.
 

הכרעת בית המשפט העליון

בית המשפט העליון לאחר שבחן את טענות הצדדים מצא לנכון לקבל את הערעור בחלקו, כאשר החלק הרלוונטי לענייננו ואשר הינו בעל חשיבות רוחבית מעבר למקרה הקונקרטי נוגע לשאלת הנסיבות שבהן מצופה ממנהל המע"מ לעשות שימוש בסמכות הנתונה לו בסעיף 100 לחוק ולהקטין את כפל המס המוטל מכוח סעיף 50 לחוק.

בהקשר זה קבע בית המשפט, כי הוראת החוק המחייבת הטלת כפל מס מהווה סנקציה אזרחית- מנהלית אשר נועדה לשרת שתי תכליות עיקריות:

  • לפצות את המדינה בגין הנזק שנגרם לאוצר המדינה עקב הוצאת חשבונית מס שלא כדין;
  • להרתיע עוסקים אחרים מפני הוצאת חשבוניות שלא כדין;
ככלל, על מנהל המע"מ לעשות שימוש בסמכותו להקטין את כפל המס כאשר לא מתקיימת אחת מן התכליות שלעיל, כך למשל כאשר החשבונית הוצאה כפי שהוצאה שלא מתוך כוונה להונות אלא מתוך טעות ו/או היעדר בדיקה נאותה לגבי זהות הגורם הנקוב בחשבונית וכאשר המס הנקוב בחשבונית שולם בפועל.
במקרה הנוכחי, כאמור, לקוחותיו של המערער אשר קיבלו ממנו את שירותיו ואשר שילמו לו בגין שירותים אלה היו שני תושבי רצועת עזה. אף על פי המערער נהג להוציא חשבוניות בגין תקבולים שאותם הוא קיבל מלקוחותיו לצדדים שלישיים- נתינים אחרים של הרשות הפלסטינית אשר היו למעשה לקוחותיהם של אותם שני תושבי הרצועה שהיו לקוחותיו של המערער. הדבר נעשה לבקשת לקוחותיו של המערער, אשר בכך חמקו מהחובה להוציא חשבונית בעצמם ולשלם מע"מ בגין עסקת המכירה מהם ללקוחותיהם.
עם זאת, במקרה הנוכחי הן לקוחותיו של המערער והן הלקוחות של הלקוחות, אשר על שמם הוצאו החשבוניות הינם נתינים של הרשות הפלסטינית כך שהמע"מ המגיע מהם ממילא אינו שייך לאוצר המדינה אלא מועבר לרשות הפלסטינית. במצב דברים זה, קבע בית המשפט העליון כי האופן שבו הוצאו החשבוניות אמנם הינו פסול אך הוא אינו גורם נזק לאוצר המדינה.
לנוכח האמור ובהיעדר נזק לאוצר המדינה, מצא לנכון בית המשפט להפחית במחצית את סכום כפל המס אשר הוטל על המערער.
 

לסיכום

הטלת כפל מס הינה סנקציה אזרחית - מנהלית המופעלת באופן כמעט אוטומטי על ידי רשויות המס במקרה שבו מתגלה כי נפל פגם מהותי בחשבונית שהוצאה על ידי עוסק פלוני. בפועל, הטלת כפל מס אינה צריכה להיות פעולה אוטומטית שכן בידי מנהל המע"מ נתונה הסמכות להפחית ו/או לבטל את כפל המס בנסיבות המתאימות.

אם כן, גם אם נפל פגם בחשבוניות שהוצאו בידי עוסק פלוני, במקרים המתאימים בהחלט יש מקום להימנע ו/או להפחית את החיוב בתשלום כפל מס בגין אותן חשבוניות שהוצאו שלא כדין וככל שמנהל המע"מ אינו מקבל את עמדת העוסק לעניין זה בהחלט יש מקום לפנות לערכאות המשפטיות.

 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.